או ביולוגיה או פילוסופיה או תקשורת

אני אוהב ביולוגיה- אבל אי אפשר ממש להתפרנס מזה.

פילוסופיה- זה פשוט מעניין...

תקשורת- אני אוהב לכתוב. אני אוהב את השפה ומעניין אותי איך מפרשים אותה (לביים ולכתוב זה מעניין לדעתי).

הייתי שמח להיות כתב.

מיקרוביולוגיה/גנטיקה

הייתי הולך ללמוד את זה לא משנה מה השכר בשוק לאחר מכן , מה שמהווה מחסום עבורי הוא תנאי הקבלה ותו לא.

במה יכול לעבוד מישהו שלמד גנטיקה ?

לא צריך ללמוד רפואה קודם ואז גנטיקה?

חברה יש לכם המון רעיונות יפים

למה אתם חושבים שלא תוכלו להתפרנס מהם?

למשל

מיקרוביולוגיה/גנטיקה

הייתי הולך ללמוד את זה לא משנה מה השכר בשוק לאחר מכן , מה שמהווה מחסום עבורי הוא תנאי הקבלה ותו לא.

תברר בפקולטה לחקלאות ברחובות מהם תנאי הקבלה למדעי הצמח. הם בכלל לא גבוהים. תואר שני יש שם בגנטיקה ובמיקרוביולוגיה, וחוץ מזה הדלתות יפתחו לך לכל מקום אחר עם מעט השלמות...

הלוואי שזה היה ככה. שבכל עבודה מקבלים את אותה המשכורת. ומשלמים את אותו סכום מיסים.

הייתי רוצה לעשות משהו כיפי בעבודה. אולי במאי סרטים , תסריטאי , במאי , עורך. וכל שאר הדברים שקשורים בקולנוע או אנימציה.

או אפילו עורך ברדיו , או תכנית טלווזיה.

או אפילו להתעסק עם אומנות , צילום , פיסול וציור ולא חסר דברים מעניינים שאפשר לעשות.

אפילו כתב או סופר מעניין אותי , או סתם להיות עורך מחקרים על נושאים מעניינים.

אבל זה לא משהו שאפשר להתפרנס ממנו , בלי מזל ולהכיר את האנשים הנכונים.

להגיד שלא צריך עזרה בחיים זה לא נכון.

אבל תתחיל לעשות מה שאתה אוהב, תהיה בזה הכי טוב שאתה יכול, תצבור ניסיון

ובסוף אין מצב שלא תצליח

הפקולטה לחקלאות ברחובות אולי אחד הפקולטות היפות בארץ, אם לא היפה ביותר. עבדתי שם לפני מספר שנים. כמו להיות באירופה.

כן, זה נכון. אבל תחשוב שמישהו בן 23-22 הולך ללמוד 3-4 שנים מקצוע שמעניין אותו אישית בלי שוק.

ואז בגיל 27 הדבר היחיד שיש לו זה תואר באמנות , קולנוע , או ארכיאולוגיה . ופה בארץ אין בזה בכלל עבודה.

אז זה אומר שהוא יצטרך ללמוד תואר אחר עוד 3-4 שנים. ואז רק בגיל 30 + הוא ימצא עבודה רווחית , וזה רק אם יש לו מזל , במדינת ישראל.

אולי ללמוד מה שרוצים , ולעבוד במה שרוצים , מתאים יותר למדינה כמו ארצות הברית. ששם יש סטודנים שלומדים אמנות ומה שמעניין אותם.

בארץ כדי להרוויח שכר נורמלי , ולחיות ברמה בינונית , שכר של 6-7 אלף בחודש. חייבים לעבוד במקום עבודה מסודר.

עם ותק, תואר ונסיון. ובארצות הברית נראה לי שאפילו עובד של בורגר ראנץ , או סתם מישהו שעובד בעבודה כללית יכול לחיות ברמת הבניים.

ככה שאנשים לא חייבים לדאוג לפתח קריירה ולהיות עם ותק ונסיון. ככה שהם כל הזמן יכולים להחליף לעבודה יותר מעניינת ולנסות דברים חדשים.

ואני לא מדבר איתך על להיות עשיר או משהו..ככל שלבן אדם יש תפקיד יותר בכיר ככה גם יש לו יותר אחריות וכאבי ראש.

אני מדבר על רמת חיים בינונית , שיש לך מספיק כסף לדלק - לשכר דירה \ משכנתא , לאוכל , לבילויים , ואולי קצת כסף לחסכון כל חודש.

נגיד 6 אלף לבן אדם רווק וקצת יותר לנשוי.

והבעיה שפה בארץ - בן אדם בלי נסיון ותואר..מוגבל רק לעבודות בשכר מינימום ולעבודות של כח אדם , או מעסיקים נצלנים.

אולי אני טועה..אבל אני חושב שבארצות הברית ואירופה , אדם בלי תואר שעובד נניח בתור מוכר בחנות , או פקיד , או סתם עבודה כללית.

יכול להגיע לרמת חיים של אדם שמרוויח 6-7 אלף שקל פה בארץ. ככה שהאנשים שם לא תלויים במקום עבודה.

ובעקרון זאת הבעיה של העולם המודרני לדעתי...שאנשים צריכים לעשות משהו שהם לא רוצים במשך 8-10 שעות ביום , כי אין להם ברירה.

אפילו אם אני לא רוצה לעבוד ולשבת בבית , אני צריך לשלם ביטוח לאומי.

אתה טועה. בכל העולם אם לא לומדים מקצוע פרקטי קשה למצוא עבודה אחר כך. המדינה שלך לא "מיוחדת". אתה מושפע מסרטים אמריקאים.

יש תאוריה שאומרת, שאסור לעבוד במשהו שנחשב לתחביב, או במשהו שאוהבים.

כל עבודה שמבצעים במשך הרבה זמן, ואפילו רק בגלל העובדה שזו עבודה וחייבים לעשות אותה, נמאסת בסוף.

אז עדיף כבר להשאיר את מה שאוהבים בתור תחביב, או תחום התעניינות נוסף.

אישית, אם הייתי יכול לעשות מה שאני רוצה בלי תלות בכסף - הייתי מחליף כל שנה מקצוע

חלק מהאנשים פה חיים כנראה במציאות מקבילה לשלנו, מציאות שבה כל אמריקה היא Orange county וFalcon beach אחד גדול. שכולם חיים בווילות ושותים קוקטיילים ויושבים על החוף.

זה ממש לא נכון, ומספיק ביקור בניו יורק בשביל לגלות את זה. כולם עובדים, והרוב לא אוהבים את העבודה שלהם יותר מדי. בכל מקום יש עוני, ועושר.

אני רוצה להחליף את ג'רמי קלרקסון !!!! :'(

אני רוצה להחליף את ג'רמי קלרקסון !!!! :'(

כן, זה נכון. אבל תחשוב שמישהו בן 23-22 הולך ללמוד 3-4 שנים מקצוע שמעניין אותו אישית בלי שוק.

ואז בגיל 27 הדבר היחיד שיש לו זה תואר באמנות , קולנוע , או ארכיאולוגיה . ופה בארץ אין בזה בכלל עבודה.

אז זה אומר שהוא יצטרך ללמוד תואר אחר עוד 3-4 שנים. ואז רק בגיל 30 + הוא ימצא עבודה רווחית , וזה רק אם יש לו מזל , במדינת ישראל.

אולי ללמוד מה שרוצים , ולעבוד במה שרוצים , מתאים יותר למדינה כמו ארצות הברית. ששם יש סטודנים שלומדים אמנות ומה שמעניין אותם.

בארץ כדי להרוויח שכר נורמלי , ולחיות ברמה בינונית , שכר של 6-7 אלף בחודש. חייבים לעבוד במקום עבודה מסודר.

עם ותק, תואר ונסיון. ובארצות הברית נראה לי שאפילו עובד של בורגר ראנץ , או סתם מישהו שעובד בעבודה כללית יכול לחיות ברמת הבניים.

ככה שאנשים לא חייבים לדאוג לפתח קריירה ולהיות עם ותק ונסיון. ככה שהם כל הזמן יכולים להחליף לעבודה יותר מעניינת ולנסות דברים חדשים.

ואני לא מדבר איתך על להיות עשיר או משהו..ככל שלבן אדם יש תפקיד יותר בכיר ככה גם יש לו יותר אחריות וכאבי ראש.

אני מדבר על רמת חיים בינונית , שיש לך מספיק כסף לדלק - לשכר דירה \ משכנתא , לאוכל , לבילויים , ואולי קצת כסף לחסכון כל חודש.

נגיד 6 אלף לבן אדם רווק וקצת יותר לנשוי.

והבעיה שפה בארץ - בן אדם בלי נסיון ותואר..מוגבל רק לעבודות בשכר מינימום ולעבודות של כח אדם , או מעסיקים נצלנים.

אולי אני טועה..אבל אני חושב שבארצות הברית ואירופה , אדם בלי תואר שעובד נניח בתור מוכר בחנות , או פקיד , או סתם עבודה כללית.

יכול להגיע לרמת חיים של אדם שמרוויח 6-7 אלף שקל פה בארץ. ככה שהאנשים שם לא תלויים במקום עבודה.

ובעקרון זאת הבעיה של העולם המודרני לדעתי...שאנשים צריכים לעשות משהו שהם לא רוצים במשך 8-10 שעות ביום , כי אין להם ברירה.

אפילו אם אני לא רוצה לעבוד ולשבת בבית , אני צריך לשלם ביטוח לאומי.

תראה הבעיה שלנו מתחילה בזה ש 6 7 אלף נחשב שכר בינוני ולא גבוה.

רמת החיים שאנחנו רגילים אליה היא מאוד גבוהה.

פעם לאנשים לא היו הוצאות על פלפון כבלים אינטרנט. 1000 שקל שאנחנו מוציאים לחודש על דלק זה היה פשוט טירוף.

בקיצור רמת החיים בשמיים, שכר הדירה בשמיים וקשה לחסוך. אבל אפשר לחסוך, אפשר לגור עם ההורים, אפשר ללבוש עוד פליז ולא להדליק תנור בחורף, לא לדבר בכלל בפלפון, אפשר לוותר על בתי קפה ובירות יקרות בטירוף בפאב ובמקום להיפגש בבית של החברה כמו פעם עם בקבוקי חצי ליטר בירה.

ואל תגיד לי שזה נקרא לוותר על החיים

יש לי מכרים בצכיה. הבעל צלם מפורסם, הוא חי את התמונה כל הזמן, מגזנים מזמינים אצלו תמונות ומשלמים לו על נסיעות לחול. אבל הוא לא יודע למכור את עצמו ובעצם לא מתקדם לשום מקום. אבל לא איכפת לו, הוא נהנה ממה שהוא עושה וזה מה שחשוב. תאמין לי שבעוד 10 שנים אם ימאס לו מהצילום, הוא ידע איך להמשיך ולא ישאר מסכן, אולי הוא יעבור לקולנוע מי יודע?

השאלה למה אתה חושב על מה שאין לך, במקום לחיות יותר צנוע ולעשות מה שאתה אוהב.

אני מכיר הרבה אנשים שלא אוהבים מה שהם עושים והם עושים את זה רוב שעות היממה. אבל הם מרוויחים הרבה. ולכן הם קונים דירה יקרה אוכלים במסעדות יקרות, בתי מלון, חו"ל פעם בשנה... וחוזרים לעבוד 14 שעות בעבודה שוחקת.

אני לא אומר שזה קל עם כל הפיתויים מסביבאבל לא כולם יודעים מה מעניין אותם, אבל אם אתה ואחרים יודעים מה עושה להם את זה, לכו לעשות את זה. יש מגמת קולנוע בתל חי. הדירות זולות באזור, תגורו עם שותפים או במעונות זה אפילו יותר זול ותעשו חיים... אחלה חיי חברה, אחלה טבע מסביב. מה צריך יותר?

אני את רון ג'רמי. [br]פורסם בתאריך: 18.11.2007 בשעה 23:45:53

---

hed, שמע, בגדול כן צריך לחשוב על העתיד. בסופו של דבר, צריך לאכול והלאכיל. אין מה לעשות.

אם כי אני בהחלט מסכים עם ההגזמה ברמת החיים (בישראל 07 כל מי שלא חי כמו איזה נסיך חושב שהוא עני) ובכך שבסופו של דבר- צריך להנות מהחיים ככל האפשר. אני גם חושב שההנאה הזו היא לא בהכרח דברים מפוארים וכד' אלא פשוט לעסוק ולעשות דברים מספקים ומעניינים.

האינטרנט הדפוק בקושי זז לי...

ברור שהכסף הוא אחד הדברים החשובים בחיים.

אבל אסור שהוא ייצר אצלנו עכבות לגבי החלומות שלנו.

אם מישהו נהנה לבשל, ובנוסף ממציא כל הזמן שילובים מעניינים וזה גם טעים, אז שבאמת ילך ויעשה משהו עם זה.

אבל אם אדם חולם על פסלים ולא מפסל, כי הוא חושב שהוא מבזבז את הזמן במשהו חסר תכלית, צריך לבעווט לו בתחת ושיתחיל לעשות את מה שהוא חולם עליו ושיפסיק לחשוב על הכסף

תראה הבעיה שלנו מתחילה בזה ש 6 7 אלף נחשב שכר בינוני ולא גבוה.

רמת החיים שאנחנו רגילים אליה היא מאוד גבוהה.

פעם לאנשים לא היו הוצאות על פלפון כבלים אינטרנט. 1000 שקל שאנחנו מוציאים לחודש על דלק זה היה פשוט טירוף.

בקיצור רמת החיים בשמיים, שכר הדירה בשמיים וקשה לחסוך. אבל אפשר לחסוך, אפשר לגור עם ההורים, אפשר ללבוש עוד פליז ולא להדליק תנור בחורף, לא לדבר בכלל בפלפון, אפשר לוותר על בתי קפה ובירות יקרות בטירוף בפאב ובמקום להיפגש בבית של החברה כמו פעם עם בקבוקי חצי ליטר בירה.

ואל תגיד לי שזה נקרא לוותר על החיים

יש לי מכרים בצכיה. הבעל צלם מפורסם, הוא חי את התמונה כל הזמן, מגזנים מזמינים אצלו תמונות ומשלמים לו על נסיעות לחול. אבל הוא לא יודע למכור את עצמו ובעצם לא מתקדם לשום מקום. אבל לא איכפת לו, הוא נהנה ממה שהוא עושה וזה מה שחשוב. תאמין לי שבעוד 10 שנים אם ימאס לו מהצילום, הוא ידע איך להמשיך ולא ישאר מסכן, אולי הוא יעבור לקולנוע מי יודע?

השאלה למה אתה חושב על מה שאין לך, במקום לחיות יותר צנוע ולעשות מה שאתה אוהב.

אני מכיר הרבה אנשים שלא אוהבים מה שהם עושים והם עושים את זה רוב שעות היממה. אבל הם מרוויחים הרבה. ולכן הם קונים דירה יקרה אוכלים במסעדות יקרות, בתי מלון, חו"ל פעם בשנה... וחוזרים לעבוד 14 שעות בעבודה שוחקת.

אני לא אומר שזה קל עם כל הפיתויים מסביבאבל לא כולם יודעים מה מעניין אותם, אבל אם אתה ואחרים יודעים מה עושה להם את זה, לכו לעשות את זה. יש מגמת קולנוע בתל חי. הדירות זולות באזור, תגורו עם שותפים או במעונות זה אפילו יותר זול ותעשו חיים... אחלה חיי חברה, אחלה טבע מסביב. מה צריך יותר?

אני חי עכשיו צנוע , וחי איך שבא לי. ואני מסכים עם מה שאמרת. רק עם הדלק זאת בעיה , כי המחירים של הדלק כל הזמן עולים ,

וזה משהו שאין לנו שליטה עליו.

ואני עובד עכשיו בעבודה שהכי נוחה לי - ואחר כך רווחית. 8-9 שעות ביום , בלי ימי שישי. מסתדר טוב מאוד עם 3600- 4000 בחודש.

אבל זה בגלל שאני חי עם ההורים. בשביל לגור לבד באותה רמת חיים בינונית , אני צריך עוד איזה 2000 שקל לחודש.

ואני לא מחפש להיות עשיר או משהו , אני גם לא חושב שאנשים עשירים הם יותר מאושרים או יותר טובים מאנשים אחרים..בסך הכל ,

כולם חיים את אותם 24 שעות ביום ונמצאים באותו מקום בדיוק. אבל מה שאני אומר זה שבשביל ה עוד 2000 שקל שאני צריך בחודש

אין לי חשק ללכת ללמוד עכשיו 3-4 שנים ולשבת כל היום מול המחשב ושורות קוד , או ללמוד איזה מקצוע נחשק ומשעמם.

אני חושב שבארץ אחרת הייתי יכול לעבוד סתם בעבודה משרדית פשוטה , של סריקת מסמכים או הקלדה , או משהו כללי כזה.

ופה בארץ אנשים צעירים אוכלים חרא בכל השירות לקוחות , או צריכים לעבוד פיזית קשה.

אולי אני מגזים בגלל סרטים אמריקאים..אבל נראה לי ששם אנשים יכולים לעבוד במה שבא להם.

וגם המיסים שהם משלמים שונים..לוקחים סכום מסויים של מס , וגם יש החזרי מס. ולא לדבר על זה שקשה מאוד לקנות פה דירה ורכב.

ועל זה שלוקחים לנו מס הכנסה ממש גבוה.

מה שאני אומר זה שאפילו שבן אדם שסתם מוצר מוצרים של ים המלח בקניונים בחו"ל .

יכול לחיות שם ברמת חיים בינונית - להשכיר דירה , לשלם דלק ואחזקת רכב + הוצאות ואוכל.

בלי לבזבז 4 שנים על תואר משעמם.

מה שאני אומר זה - שאני עוד מעט בן 23 , ובשביל לגור לבד בצורה "בורגנית" תקרא לזה. אני צריך 5-6 אלף שקל בחודש.

ופה בארץ אני יכול לעשות את זה רק עם תואר..או עם עבודה של הרבה שעות ביום. או עבודה פיזית.

ואני מדבר איתך על אידיאל של לעבוד 8 , מקסימום 9 שעות ביום. בלי ימי שישי , איך שאני עובד עכשיו.

לבוא אחרי העבודה , לראות טלווזיה ולנוח. בן אדם שרוצה לחיות בכבוד , לא מדבר איתך על ללכת כל שני וחמישי למסעדה.

אני אדמה לך את זה למשהו כזה..אני כרגע מתעסק בעבודה שלי עם בנקים. אז תשווה את זה לעובדי בנק - שרובם מקבלים

את ה5-6 אלף שקל שלהם בחודש , בראש קטן. עבודה לאנשים בינוניים נטו. כאלו שמסתמכים על הבטחון של התלוש משכורת כל חודש.

בלי להתאמץ יותר מידי. ובגלל זה 80 אחוז מעובדי הבנקים הם "בורגנים". ורק איזה 10 או 20 אחוז מרווחים משכורות גבוהות.

אבל לאנשים האלו יש גם אחריות , והם התאמצו והשקיעו בשביל להגיע לזה.

מה שאני אומר ממה שאני רואה ..זה שהעובד הקטן הבינוני..רוצה את ה5-6 אלף שקל שלו בחודש בלי לשבור את הראש.

לעשות את ה8 שעות שלו ביום ולברוח. וכל זה בגלל שאין בעולם המודרני אפשרות לתת לבן אדם לעבוד במה שהוא באמת אוהב.

לפחות לא במדינת ישראל כמו שאני רואה את זה.

תאמין לי שבכיף הייתי מעדיף להתעסק בבית עם אמנות , כתיבת ספרים , כתיבת תסריטים ..למידת הגנום האנושי , ולא יודע מה..

אם הייתה לי אפשרות להתפרנס מזה. ואני לא מדבר על להיות עשיר.

מה שאני מגדיר בסיסי \ בינוני : זה שיהיה לך כסף לדלק , כסף לשכר דירה \ משכנתא - בלי תלות בשותפים.

כסף לאוכל , להוצאות חודשיות על בגדים \ או בילויים\ או מה שלא יהיה. וכל ההוצאות הרגילות.