תשימו לב שבפסיכומטרי בודקים גם חרשנות\תחת (לך תלמד פול מילים בעברית).

אם מישהו חסר גם תחת וגם שכל אז הסיכויים שלו להצליח ללמוד משהו די קלושים

Brainstorm,

אני לא מרשה לעצמי לרשום מספרים בלי גיבוי עובדתי, אלא סה"כ רשמתי שלדעתי הפסיכומטרי מהווה מדד סביר לניבוי סיכויי הצלחה.

אתה לעומת זאת רושם בפסקנות מספרים מאוד נחרצים, ולא מספק גיבוי עובדתי.

זה לא רציני.

צירפתי לינק קטן אך לא רשמי (לא מעוניינים שבאמת נדע את רמת הניבוי) עוד לפני שכתבת, אז להגיד שזה לא רציני זה... לא רציני

אם תרצה עוד עובדות אני אנסה לחפש עוד בהמשך היום, בכל אופן אני צריך לעבוד קצת

נ.ב

לפי המאמרון הקטן שבלינק המצב עוד גרוע יותר ממה שחשבתי.

לא ראיתי שערכת וצירפת לינק, חוזר בי מדברי.

בכלאופן, אני אעבור על המאמר ההוא אחר כך, מתוסבך מדי בשביל רפרוף.

עריכה:

שאלה מעניינת בהתייחס לנתונים היא האם נלקח בחשבון מקדם רמת קושי של קורסים.

לא ראיתי לכך התייחסות, והקובץ המתייחס לנתונים חסר.

מצחיק שהמאמר שלינקקת אליו מוכיח דווקא את מהימנותו של המבחן, כדברי הכותב:

לגבי הטענה השנייה, אכן אחוז הניבוי (אחוז השונות המוסברת) של ציון פסיכומטרי

כמנבא הצלחה בלימודים נמוך מאד, אך זה רק בגלל שהוא מחושב על קבוצה חלקית,

אותה קבוצה שהתקבלה כבר לאוניברסיטה! הרי לאלו שלא התקבלו, לא קיים ציון לימודים,

שהרי לא למדו. מסקנה: לגבי אלו שנמצאים בקטע הגבוה של הציון הפסיכומטרי, וכבר

לומדים באוניברסיטה, לא ניתן לנבא מי הם אלו שיצליחו יותר בלימודים. סטודנט בעל

ציון פסיכומטרי 750 ומעלה יכול בהחלט להצליח פחות בלימודים מסטודנט בעל 650

פסיכומטרי, היות ולשניהם יש את היכולת המינימאלית ההכרחית ללימודים, ומכאן

והילך מה שקובע זה מוטיבציה, הזמן שהקדישו ללימודים, ומשתנים פסיכולוגיים נוספים.

ולסיכום:

מסקנה השלם לא תמיד משקף נאמנה את תכונות חלקיו. לכן, יתכן וציוני מבחן

פסיכומטרי לתת-קבוצה גבוהה, לא יהווה ניבוי להצלחה בלימודים, ואולי אף להיפך הניבוי

יהיה שלילי, וסטודנט גבוה בציון פסיכומטרי יצליח פחות מסטודנט הנמוך ממנו במבחן זה.

לעומת זאת מבט על כל המדגם כולו יראה עדיין נטייה טובה לניבוי חיובי.

במילים אחרות - אולי אין הרבה הבדל בין 600 ל-800, אבל אחו שילינג יש הבדל בין 340 ל600.

בכלל קראת את כל המאמר לפני שצירפת אותו לדיון? כי בשביל זה יש שאלות על הבנת הנקרא בבחינה.

לא אמרתי שאין הבדל בין 340 ל 650, את זה אתה אמרת.

מה שאמרתי באופן עקרוני הוא שאחוזי הניבוי נמוכים וש:

"סטודנט בעל ציון פסיכומטרי 750 ומעלה יכול בהחלט להצליח פחות בלימודים מסטודנט בעל 650

פסיכומטרי, היות ולשניהם יש את היכולת המינימאלית ההכרחית ללימודים, ומכאן

והילך מה שקובע זה מוטיבציה, הזמן שהקדישו ללימודים, ומשתנים פסיכולוגיים נוספים."

בקשר ל NEMESIS:

"שאלה מעניינת בהתייחס לנתונים היא האם נלקח בחשבון מקדם רמת קושי של קורסים.

לא ראיתי לכך התייחסות, והקובץ המתייחס לנתונים חסר."

כתוב שאחוז הניבוי הוא בין 9% ל 16% תלוי בקורס, יותר מזה המידע לא מפורט וקובץ הנתונים חסר, בטח על מנת לגרום לנתונים להראות נכונים יותר,

עושים את זה הרבה במחקרים, במיוחד במחקרים הקשורים לתחום הרוח כגון פסיכולוגיה וכו'.

אם הנתון "מפריע" ליצירת קשר "מורידים" אותו

ול Dr. n00b היקר,

ההערות העוקצניות שלך לא תורמות דבר לדיון.

קראתי את המאמר ולא הסכמתי עם כל הנקודות בו ,

בסה"כ התייחסתי למספר נתונים שמובאים בו.

אם יש לך לינק למשהו שסותר את מה שאמרתי אני אשמח לקרוא.

אבל אפשר לנהל דיון ללא הערות עוקצניות מטופשות.

במילים אחרות - אולי אין הרבה הבדל בין 600 ל-800, אבל אחו שילינג יש הבדל בין 340 ל600.

בכלל קראת את כל המאמר לפני שצירפת אותו לדיון? כי בשביל זה יש שאלות על הבנת הנקרא בבחינה.

עכשיו כאן אני מסכים איתך.

אני חייב לציין שאני נרגש שהאשכול שלי מגיע ל10 עמודים:

תשימו לב שבפסיכומטרי בודקים גם חרשנות\תחת (לך תלמד פול מילים בעברית).

זה היה נכון אם המרכז הארצי היה מפרסם מילון מסודר וכל המילים של חשיבה מילולית היו נלקחות מאותו מילון. בפועל בפסיכוטרי לא פעם מופיעות מילים שאין במילונים של חברות הפסיכומטרי ודוגמא מצויינת לכך הופיע במועד יולי 2007. אז עכשיו אני צריך להתחיל לשנן את מילון אבן שושן?

אז לא נעים

אני בדעה כמוך BS

הפסיכומטרי באמת לא משקף את מטרתו והוא רק מהווה מבחן לאלו מאיתנו שיש להם קצת שכל והרבה מאוד תחת

כי עם כל הכבוד הוא לא בודק באמת יכולות אינטלקטואליות ויכולות שכליות מעמיקות אלא רק זכרון עמידה בלחצים וחרישה

אני חייב לציין שאני נרגש שהאשכול שלי מגיע ל10 עמודים:

אל יתהולל חוגר כמפתח

אל יתהולל חוגר כמפתח

מה :-\

אל יתהולל חוגר כמפתח

אחח..

זה מה שהפסיכומטרי עושה לאנשים

הקטע המזוויע, שבאמת ציחקקתי

מה :-\

אמרת שהוא הגיע לעמוד 10, הוא ב9.

הומור חננות.