פורסם 2003 במרץ 1722 שנים רגע, זה הסרט עם הילדה המפחידה הזאת שבסוף יצאה מהטלווזיה והרגה את האיש הזה?אם כן, אז ראיתי, ובאמת הסוף לא ממש מובן. :-\
פורסם 2003 במרץ 1722 שנים הפואנטה היא שהילד אומר SHE WANT TO BE HEARD. כלומר שישמעו אותה. האישה הכינה עותק ולכן גרמה שיותר אנשים ישמעו אותה ואת סבלה ובכך היא לא נפגעה
פורסם 2003 במרץ 1722 שנים אבל למה להרוס אבל?!... שכחתם שלא כולם ראו את זה עדיין? בגלל זה כתוב בכותרת ספויילר? כאילו.... קרא כותרות לפני שאתה נכנס אליהן
פורסם 2003 במרץ 1722 שנים .............................................................. ...................................................... ........................................... ................................. ........................ Right!
פורסם 2003 במרץ 1822 שנים אוקיי. כמה נקודות להבהרה על הסרט: *ספויילר* דבר ראשון, דעו לכם שהסרט היפאני (המקור) הרבה יותר מובן מגרסתו ההוליוודית. שם, הבת יורשת את היכולת להרוג מאמה. כמו כן, בסרט המקורי הטלפון מצלצל רק בבקתה שעל הבאר ולא איש איש בבייתו הוא. עכשיו בנוגע לסרט שראינו, הרעיון הוא שרייצ'ל עשתה העתק והעבירה אותו למישהו נוסף - במקרה הזה, לאקס שלה. גם הילד בשביל לשרוד, אגב, יצטרך להכין העתק ולהעביר הלאה. טימטום צרוף. כל הרג הסוסים ברור אני מקווה - זו הנקמה לאביה שלא הקדיש לה תשומת לב כשהיתה עוד בחיים, אז היא חיסלה את הסוסים שלו. (במיוחד אהבתי את הקטע שבו הוא מחכה את הלוגו של פרארי. "לוק אט מי, איים אה ספורטס קאר!"). בנוגע לקלטת הסוריאליסטית - הדברים המופיעים בה אלו בעצם החזיונות של הילדה שהיא העבירה איכשהו אל תוך קלטת וידאו (אל תשאלו אותי איך) בדיוק כפי שילד קטן, *והיתה מטאפורה לזה*, מעביר את חזיונותיו שלו לדף נייר. מדוע היא הרגה את הצופים בה? כנאה משום שהתעצבנה כי הם לא מבינים אותה. זעם של ילדה קטנה וילדותית. סיכום: בסרט מצויים כ"כ הרבה חללים בקוטר של קילומטר, שמקשים מאוד על הצפיה בו. יש הרבה אי הבנות, והצופה יוצא בתחושה של: "אוקיי, היה מפחיד, אבל וואט דה פאק האפנד?". זה כשלעצמו הרס הרבה. מצד שני, ישנם כמה נקודות אור: האחת, אני שמח שסוף סוף במאי עם תקציב הוליוודי הגון החליט ללכת על סרט איימה _אמיתי_ שפונה לקהל יעד מצומצם יחסית, וזאת בניגוד ל"צעקה" ודומיה (תלמידי קולאג' משועממים, ובכלל הרבה סצנות של זוועות דם ואנשים כרותי ראש). השניה היא שבאמת היה מפחיד למדי. המוסיקה היתה מצויינת בכל רגע ורגע (כמו צופר האוניה לאחר שהסוס מת), מה שלא השאיר הרבה מקום לאפאתיות. יש עוד דבר וזה הפוטנציאל העצום של ללכת עם בחורה (אני יודע שחשבתם על זה. אל תיתממו). -- "אווו.. מבהיל קצת? הניחי ראשך על המפשעה הנוחה פה. אל תדאגי, יהיה בסדר". אני, בכל אופן, לא מתחרט על אף אחד מהשקלים שביזבזתי עבורו.
פורסם 2003 במרץ 1822 שנים *ספוילר ענקי* הפרצופים נראים מעוותים בתמונות כיככה סמארה רואה אותם מתוך הבאר, מתוך המים. נראה כאילו יש עליהם טיפות מים. בציורים השונים שציירו קייטי רייצ'ל או איידן נראו קשקושים על הפרצופים,זהו השיער הארוך של סמארה, סימן לכך שסמארה השתלטה עליהם. בסצינה במוסד למשוגעים בקה הולכת מאחורי וילון כי מאז שהיא ראתה איך סמארה הרגה את קייטי, היא לא יכולה לראות מסך טלוויזיה. בקה לא מתה משום שהיא לא ראתה את הקלטת, קייטי כן. סמארה מביעה את מחשבותיה על גבי קלטת, זה לא כל כך דמיוני ברפואה הפסיכולוגית יש מושג שנקרא Thoughtography, או nensha, יש כאלה, המופרעים פסיכוטית, ולהם היכולת להביע מחשבותיהם על גבי נייר המשמש לצילומי רנטגן, או ע"ג זכוכית, ע"י חשיבה בלבד. מה שסמארה שרה ליד הבאר: Round we go The world is spinning When it stops It's just beginning Sun goes up We all sigh Sun goes down Then we die רייצ'ל מצא ציפורניים בבאר, הם היו שם מכיוון שסמארה ניסתה לטפס על מנת להחלץ, וציפורניה נישברו. אממ..לפי דעתי הסרט לא כל כך מפחיד, הוא ברובו מותח, אבל יש כמה סצינות מבהילות...
פורסם 2003 במרץ 1822 שנים את הרוב כן,אבל חלק ראיתי באיזשהו אתר שהביא כתבה על הסרט, אני אנסה לחפש אותו שוב אם אתה רוצה.עריכה:דבר אחד לא הבנתי, הזבוב והנדל...מישהו הבין?
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.