בדיוק, גם לי מאוד קשה להתנהל בכל מיני סיטואציות, זו אחת מהן.

דורי פשוט תלך, תגיד "משתתף בצערך" "מצטער על אובדנך" תשב איתה, שים לב אם זה נכון ומתאים לדבר איתה, אם לא, פשוט תשב איתה וזהו, זה גם טוב מאוד.

ואם גם אתה איבדת מישהו בחיים שלך, אתה יכול לנסות לדבר על האובדן שלך בכדי ליצור סימפתיה והזדהות.

נפלת על סיטואציה לא קלה, בהצלחה.

גם אני הייתי מסיטואציה דומה, אבל בסופו של דבר זה לא היה כזה נורא.

אמא של חבר שלי נפטרה, לא ידעתי מה לעשות ובאתי רק ביום השישי אחרי שעות שאזרתי אומץ.

היו שמה הרבה אנשים, חלקם אני הכרתי וחלקם לא.

היה שם אווירה שקטה, אבל לא הרגשתי איזה שהוא אי נוחות.

דיברנו על דברים אחרים, בלי קשר לאמא שלו.

שיפרנו לו את המצב רוח פלאים, והוא מאוד שמח ליראות שהרבה חברים באים, גם אם זה לחצי שעה בלבד (אני הייתי יותר).

לפי דעתי עדיף להסיח לו את הדעה מהניפטר, ולדבר איתו על דברים יום יומיים.

גם ככה יש לו מלא הזדמנויות להזכר בנפטר, הוא צריך כל היום לשבת ולקבור את עצמו במחשבות.