שלום, יצא לי לשמוע קצת על ניסוי האורז שאמרו לי שבהרבה פעמים יצאו לו תוצאות טובות:

לוקחים אורז ומבשלים אותו, מחלקים אותו ל-2 קופסאות. על קופסה אחת מדביקים מדבקה "מגעיל" ועל השני "טעים ויפה", וכעבור שבוע האורז שאמרנו לו מגעיל נעשה שחור ועם עובש, והשני נשאר יפה.

מישהו שמע על זה? או ניסה את זה? או שיש לו אתרים שמספרים על זה?

אם כן - תודה!

נ.ב: אני מתכוון לנסות את זה מחר, תנסו גם המורה שלי אמר לי שזה עבד לו...

לא מאמין לזה בגרוש.

עובדה שהרבה עשו את זה ויצא להם נכון... גם לי זה נראה בולשיט אבל זה מעניין... זה קשור לתורת הקוונטים שאותה אני גם לא בדיוק מבין זה מוזר כזה ולא הגיוני, אבל מה שכן אם זה נכון אז הניסוי באמת אמור לצאת ככה.

איך זה שכותבים על כל מכסה משהו אחר יכול להיות קשור לתורת הקוואנטים?

ממה שהבנתי, אומרים שם שאם תנסה לבדוק תוצאות של ניסוי מסויים, הוא ישתנה בגלל העובדה שאתה מנסה למדוד אותו (בדקו את זה).

אז אומרים שלכל דבר יש איזושהי הסתברות שהוא יקרה (למשל אומרים שאם יש דלת שאתה לא רואה אותה, בשבילך היא ב"מצב ביניים" של או פתוחה או סגורה, וכשתסתכל עליה המצב יוכרע ואתה תראה מה היא באמת. היה גם איזה ניסוי כזה עם חתול...).

אז זה אומר שאם אתה מתערב בניסוי כלשהו זה משנה אותו, אז ככה שאם תחשוב שהאורז הראשון יהיה יותר טוב הוא באמת יהיה ככה. ואני רוצה לבדוק את זה!

אוקיי, נשמע מעניין.

לגבי החתול.(הוא כלוא בתוך ביתו עם ציאניד בפנים - הוא שהוא חי, או שהוא מת)

אני שמעתי את זה עם חומר מתפרק שאו שהוא מתפרק או שלא...

בכל מקרה, מישהו ניסה את זה?

ויכולים להסביר לי קצת יותר על תורת הקוונטים? (בלי קישורים לת'ארד הקודם ובלי לויקיפדיה...)?

בולשיט ניו-אייג'י.

ממה שהבנתי, אומרים שם שאם תנסה לבדוק תוצאות של ניסוי מסויים, הוא ישתנה בגלל העובדה שאתה מנסה למדוד אותו (בדקו את זה).

תיאור ממש לא מדויק של עקרון אי הוודאות של הייזנברג. בכל מקרה אי אפשר לבדוק את זה בדרך עליה אתה מדבר. איך אתה יודע שקיבלת תוצאה שונה אם אתה לא מודד אותה?

אז אומרים שלכל דבר יש איזושהי הסתברות שהוא יקרה (למשל אומרים שאם יש דלת שאתה לא רואה אותה, בשבילך היא ב"מצב ביניים" של או פתוחה או סגורה, וכשתסתכל עליה המצב יוכרע ואתה תראה מה היא באמת. היה גם איזה ניסוי כזה עם חתול...).

החתול של שרדינגר. זה ניסוי מחשבתי בלבד שנועד להראות פרדוקס לכאורה במכניקת הקוונטים. התוצאה הסופית (חתול מת או חתול חי) זהה לחלוטין הן בפיזיקה קלאסית והן במכניקת הקוונטים. רק הדרך בה מגיעים אל התוצאה הזו, אותה אתה לא רואה, שונה.

אז זה אומר שאם אתה מתערב בניסוי כלשהו זה משנה אותו, אז ככה שאם תחשוב שהאורז הראשון יהיה יותר טוב הוא באמת יהיה ככה. ואני רוצה לבדוק את זה!

אם מנסה למדוד ערך, אתה משנה אותו בעצם המדידה. אבל אף אחד לא אומר לך איך המדידה שלך תשנה את הערך הנמדד. אתה לא יכול להסיק מכך שכח המחשבה שלך יכול לקבוע אם האורז יתקלקל או לא. זה, כאמור, סתם בולשיט ניו-אייג'י. וכמו כל בולשיט ניו-אייג'י, הוא מנסה להיתלות במכניקת הקוונטים, מתוך מחשבה שמי שיבלע את זה ממילא לא יודע מה היא אומרת במקרה הטוב, או שמע עליה משהו שמזכיר את הבולשיט שמנסים להאכיל אותו במקרה הרע.

אני אחסוך לך את הטרחה.

אם אתה באמת מאמין בניסוי הזה, אז תורת הקוונטים היא לא בשבילך.

וכדי שאני לא יהיה ספאמר אני אנמק:

תורת הקוונטים היא מדע כל כך מוזר שהרבה אנשים חושבים שהם מבינים אותה אך הם טועים. דבר זה יוצר הרבה סיפורים מטומטימים שאנשים ממציאים שכאילו אפשר להוכיח אותם בתורת הקוונטים.

למקרה האורז:

אתה באמת חושב שהאטומים יודעים את משמעות המילים. נניח שאכן המדבקות משפיעות על הניסוי, משמעות המילים היא רק בשביל בני אדם ולכן אם יהיה הבדל הוא לא יהיה קשור למילים.

דבר שני יש יותר משני אפשריות לאורז. יתכן ויגדלו בו 3 גרם עובש ויתכן שיגדל בו 4 גרם עובש. שניהם מצבים אפשריים ושונים.

אם מנסה למדוד ערך, אתה משנה אותו בעצם המדידה. אבל אף אחד לא אומר לך איך המדידה שלך תשנה את הערך הנמדד. אתה לא יכול להסיק מכך שכח המחשבה שלך יכול לקבוע אם האורז יתקלקל או לא. זה, כאמור, סתם בולשיט ניו-אייג'י. וכמו כל בולשיט ניו-אייג'י, הוא מנסה להיתלות במכניקת הקוונטים, מתוך מחשבה שמי שיבלע את זה ממילא לא יודע מה היא אומרת במקרה הטוב, או שמע עליה משהו שמזכיר את הבולשיט שמנסים להאכיל אותו במקרה הרע.

רגע, אני מבין את הדעה שלך, אבל אם שינית משהו בצורת המדידה שלך והערך הנמדד השתנה זה אומר ששינוי במחשבה שלך גרם לשינוי בחומר. אני מסכים שאתה לא יודע איך זה ישפיע על החומר, או אפילו להבין לגמרי איך זה קורה..אבל העובדה היא שהמחשבה שלך גרמה לשינוי בחומר. או יותר נכון, המודעות שלך לחומר גרמה לשינוי.

אגב, יש הרבה בולשיט ניו אייג'י של אנשים טישפים שחושבים שהם יכולים לתמרן את תורת הקוונטים, אתה צודק. אבל לא הכל ככה.

לא אמרתי פה שאני מבין את תורת הקוונטים, אלא הפוך...

אבל אם תלך ל"ניסוי שני הסדקים" תראה שעצם העובדה שביצעו את המדידה שינתה את תוצאות הניסוי... התוצאה הייתי שתי נקודות אור על הקיר הרגיש ולא גלים כמו שקרה בלי המדידה. אז איך זה יכול להיות?

בגלל שזה קוונטים

בקשר לניסוי, צפיה באלקטרונים שלא ברור מה הם במיוחד וצפיה באורז שגידל סיני קצת שונים.

בכל מקרה כדי לא להיכנס לדיונים עמוקים עדיף לחכות שבוע לתוצאות

הנה מצאתי משהו מאוד עוזר שמסביר (באנגלית קלה) על הניסוי הזה ומדגים אותו:

http://forum.bgu.co.il/lofiversion/index.php?t130271.html

אז שם אומרים, שעצם הידיעה שלנו מאיזה סדק עובר האלקטרון משנה את התנהגותו מחלקיק לגל. אז זה בדיוק מה שאומרים על האורז - אנחנו לא יודעים באיזה מצב הוא, וכאשר בודקים קורה איזה משהו - או שהוא מגעיל או שלא.

יש בעיה עקרונית במה שאתה אומר.

משום מה נראה לך שבגלל שחלקיקים אטומיים מתנהגים בצורה מסוימת, גם גופים גדולים בהרבה סדרי גודל מתנהגים באותו אופן.

הם לא.

וואלה אתה צודק... איך שכחתי שתורת הקוונטים פועלת רק על חלקיקים קטנים

בכל מקרה אני אנסה את הניסוי הזה לראות מה יקרה :