למה לא ברחת משם בו במקום? למען השם!

בהתחלה פחדתי, כי על כל שטות היו מטילים עונשים. אחר כך הבושה גברה על הפחד והבנתי שאין לי מה להפסיד. לא היה לי אכפת. חיכיתי שעה שמישהו בכלל יתן לי אישור ללכת לפחות לשירותים ולשטוף את הדם, להחליף בגדים, לשים תחבושת הגיינית (טכנית, דימום מדופן הרחם נראה כמו מחזור חודשי, אלא שהוא קורה כתוצאה מפצע מאמץ, לא פעולה טבעית). נתנו לי לשבת שעה בשמש ואחרי זה הצעידו לחדר אוכל. אז ברחתי. מה שקרה אחרי זה היה קצת יותר דפוק אבל אני אשמור את זה לעצמי.

אני מנסה להגיד שההכשרות לנגדים מגוחחות

וגם סף הקבלה לאומת קצינים

ככה שעדיף לקחת אנשים שיכולים לעבור מסלול קצינים במקום דפרים גמורים

דווקא היה אצלי בבסיס מנפ"ר אלקטרוניקה אחד, בחור ממש טוב וטוב גם במה שהוא עשה. פשוט לא רצו לתת לו לצאת לקצונה. מה אכפת להם? הנדסאי אלקטרוניקה כבר יש לו, ולהכשיר אותו לקצונה זה "סתם" וזה אומר שהוא יקבל רכב ותוספת למשכורת. הוא נלחם הרבה זמן עד שהוציאו אותו לקצונה.

אז למה לא הלכת פשוט למשטרה?

(או מינימום למשטרה צבאית)

למה להתלונן שהמפקדים לא נתנו לך להתלונן ולא האמינו לך?

העובדה שזה קרה במסגרת צבאית לא מונעת ממך את הזכות להגיש תלונה במשטרה על אונס והטרדה מינית

בטירונות, זה כל היופי. אתה לא מודע לזכויות שלך וכל הזמן המפקדים שלך מאיימים עליך עם עקיפת סמכות.

אחרי המפקדים האישיים, אתה יכול רק ללכת לסמלת (שהיא החברה הכי טובה שלהן מהטירונות...) או לקצינה שהיא כמו 7 הכלבות האלו יחד, רק עם מקל בתחת. והכי מרגיז - הן חברות, הן יגרדו אחת לשניה את הגב ואת התחת.

סיפרתי את זה לאמא שלי והיא התקשרה לבת דודה שלי, שהיתה קצינה איפשהו פעם (לא עניין אותי, לא יודעת). אני חושבת שהן פנו לנציב פניות הציבור הצבאי או איך שלא קוראים לזה, אבל לא יצא מזה כלום. איבדתי את האמון במערכת.

למה לא הלכתי למשטרה על התקיפה המינית? כי לא האמינו לי בצבא, אתה לא מאמין לי, חצי מהפורום הזה לא מאמין לי, למה שהמשטרה תאמין לי? וכן, הוא היה כזה חייל טוב ונחמד וחברמן והיה יושב מריץ צחוקים והיה כזה חתיך (זה מה שהבנות בבסיס חשבו שהזדנבו אחריו) אז מה הוא צרייך למשש אחת "כונפה" כמוני? מי יאמין לי? אני חושבת שאני פשוט אאמין בינתיים בקארמה.

תראה, אם זה היה קורה מחוץ למסגרת הצבאית, הייתי מפוצצת אותו מכות, אבל אם הייתי עושה את זה במקום, בבסיס, הרי שהייתי הולכת לכלא (עם הקצין השמוק שהיה שופט אותנו... הוא היה מתנכל לכל בחורה שלא היתה עושה "טובה" או "מכוערת מדיי", תשאל כל בת בבסיס שלי) ולא היו עושים לו כלום, אפילו פסיק בתיק האישי שלו לא היו כותבים על כך.

קרה לי מקרה דומה בכניסה למועדון, שאיזה אידיוט שיכור החליט להרים לי את החצאית. תוך דקות הוא מצא עצמו על הרצפה, מגונן על הפנים שלו ובוכה לחברים שלי שעמדו ליד, שיגרמו לי להפסיק.

אין לי זין למשטרה ולהתחיל לפתוח את הסיפור הזה עוד פעם. אני רק רוצה לשכוח ולקוות שהאנשים האלו יידרסו ע"י רכבת.

מה זה משנה אם אני או מישהו אחר בפורום מאמין או לא מאמין לך?

ומה זה הבולשיט על זה שבטירונות לא ידעת את הזכויות שלך?

יש לך 7 שנים להגיש את התלונה, למעשה את עדיין יכולה לעשות את זה

אז את יכולה להגיד שלא בא לך לפתוח את זה היום, אבל יכולת לעשות את זה אחרי הטירונות או כשהיית בבסיס חיל הים.

הסקפטיות שלך (לא מאמינה במערכת וכו') נובעת משום דבר בעצם כי לא עשית שום דבר בנידון, קיבלת ושתקת

אם היית מפוצצת את הסיפור כשהיה צריך זה היה נגמר אחרת.

אני אסיים בזה שאם מה שתיארת נכון, אני גם מאחל לך שתדרוס אותם רכבת

אבל זהו, שלא שתקתי, סיפרתי למי שיכולתי ואף אחד לא הקשיב. אני באמת רק רוצה לשכוח, אין לי כוונה ללכת עכשיו למשטרה כי העקבות כבר קרים. זה ייגמר בדיוק כמו שזה נגמר עם הרבה בנות ונשים אשר הגישו תלונות - פשוט לא האמינו להן, אמרו שהן מעלילות, אמרו שהיה בהסכמה והן התחרטו... מה לא. אני רק שמחה שמה שקרה בטירונות לא פגע בסיכויים שלי להרות, אז אולי הייתי שוקלת תביעה (או שהייתי מוותרת בגלל מה שקרה עם חיילי השייטת שטבלו אותם בקישון ואז הסירו אחריות) אבל תודה על האיחולים בכל זאת.