iiB - למיטב ידיעתי קיימת תמימות דעים באשר לנחיצות של הפגיעה בפאג'רים בלילה הראשון של המלחמה - מעבר להשלכות האסטרטגיות של הפעולה שעולות מדו"ח הביניים של ועדת וינוגרד (פעולה שחרגה לחלוטין ממסגרת הציפיות של החיזבאללה, שלחה מסר ברור על נכונות ישראל לעימות בחתימה גבוהה והפרידה בין האוכלוסיה האזרחית בלבנון לבין החיזבאללה תוך שמירה על רף תגובה גבוה), הרי שהיו לזה השלכות אופרטיביות ברורות - אלו טילים שיכלו להגיע "ובעדה בעדה חיפה" וליצור פניקה הרבה יותר גדולה בקרב האוכלוסיה במדינת ישראל. זה לא קרה, בזכות פרץ, וטוב שכך.

אם לא היו מבצעים את הפקודה הזאת יתכן שלא היינו נכנסים למלחמה.

למי שהיו מוכרות הפקודות האלה המעמד שלהם היה פתיחת תיבת הפנדורה של מאזן האימה של חיזבאללה מול ישראל ולהיפך.

השאלה אם בכלל היינו מגיעים לשם לולא בוצעו...

הפאג'רים הם לא טילים שיכולים להגיע בעדה חיפה...זילזלים יכולים להגיע לבעדה חיפה... אבל אין התיחסות בדוח לפעולה נגדם (יתכן מפאת סיווג).

בכל מקרה רוב האמלח שהגיע לחיפה, כולל הטיל שהרג 8 אנשים ברכבת ישרל, לא היה פאג'רים.

לחזור לנושא המקורי.

פרץ הוא כישלון. הוא כישלון כי הוא לא מכיר את המציאות הלבנונית. אין לו תובנות של איש צבא או איש מודיעין. והוא עוד מתפאר בזה.

במקום למתן את ההתבטאויות שלו מכיוון שהוא -אמור- לדעת שהמלחמה לא תיגמר בנוק אאוט - הוא פשוט הרים לנסראללה להנחתה... ההתנהלות שלו הייתה של ילד מפגר (ואני עוד הצבעתי עבורות לצערי). גרוע מכך - הוא הרים את הציפיות של עם ישראל להנחתה. במקום להבין את משמעות הפעלת הפקודות הוא גרר את ישראל למלחמה שאני לא בטוח כ"כ שהיינו נכנסים אליה בלעדיו. במקום לחתור לעמידה ביעדים שהוגדרו ולחבירה למהלך מדיני הוא נגרר אחרי הצבא.

הוא לא הייחיד שחטא במעשים האלה. אבל יש לו חלק בזה.

אין ספק שההתבטאויות של פרץ (ואולמרט, לא פחות) בתקופת המלחמה היו מוגזמות - ולכן נסראללה היום פשוט צוחק עליו. אבל לומר שהוא לא הבין את המשמעויות של הפעולה הצבאית זו טעות, כי הוא ידע, מהרגע הראשון, מה המשמעות של תגובה ישראלית רבת עוצמה לחטיפת החיילים. הוא גם ידע, ללא שום ספק, שאי אפשר לנצח את המערכה בנוק-אאוט. הרמטכ"ל דאג להדגיש את זה בפניו, במילים אלו ממש.

אני מסכים שהוא לא חתר ליעדים ברורים ונגרר אחרי הצבא, אך על זה בעצם קמה ועדת וינוגרד - אף אחד בממשלה לא חתר ליעדים ברורים. לא אולמרט, לא פרץ ולא חלוץ. לצבא לא היו תוכניות פעולה מפורטות, ופרץ אף לא דרש תוכניות שכאלו, הוא קיבל את המלצות הצבא כמעט ללא סייג (למעט מקרים פרטניים), למרות שהיה מודע להשלכות שלהן.

אגב, לאחר קריאת הדו"ח אין לי ספק שהיינו נכנסים למלחמה גם אם שר הבטחון היה איש צבא מנוסה - חטיפת החיילים הייתה בבחינת ייהרג ובל יעבור של כל חברי הממשלה באותה תקופה. אם שר הבטחון היה איש צבא כנראה שהמלחמה הייתה נראית אחרת, אך היא בפירוש לא הייתה נמנעת.

אגב, לאחר קריאת הדו"ח אין לי ספק שהיינו נכנסים למלחמה גם אם שר הבטחון היה איש צבא מנוסה - חטיפת החיילים הייתה בבחינת ייהרג ובל יעבור של כל חברי הממשלה באותה תקופה. אם שר הבטחון היה איש צבא כנראה שהמלחמה הייתה נראית אחרת, אך היא בפירוש לא הייתה נמנעת.

לא רק בממשלה. נורא קל לבוא בדיעבד ולהגיד בלה בלה בלה, אבל למעשה דעת הקהל בכלל הייתה שונה באותה תקופה.

"המלחמה המוצדקת בתולדותנו", "ביחד ננצח" ו"יאללה אלמרט" היו מה שהציבור דחף בשבועיים הראשונים. כנס ל-YNET לקרוא את הטוק בקים, תעשה פה בפורום חיפוש אחורה לחודש יולי 2006.

אז נכון שעכשיו כולם חכמים, ויש כאלו שבכלל באים ואומרים שהם היו נגד המלחמה ולא היה צריך לצאת אליה, אבל זה לא מה שהיה בשטח.

איך שגלגל מסתובב לו...