בספרו פה ושם בארץ ישראל מראיין עמוס עוז אדם מבוגר שאמר לו: אחת הבעיות שלנו (זה היה ב-1980) היא שרבים במדינה מתבוננים עליה כמו מתוך גבינה צהובה ואז רואים רק את החורים.

פרס לישראל מאת יורם טהרלב

>מדינת ישראל

>למרות דלותה במשאבים טבעיים, בארות נפט ושאר אוצרות,

>למרות מחסור כרוני במים ובאדמה, בנהרות ויערות,

>למרות שטחה המצומצם וגודלה כזרת

>למרות מלחמותיה הבלתי פוסקות נגד אויביה והאלימות הפנימית הגוברת למרות המחלוקות המשסעות אותה חדשות לבקרים

>למרות הפערים הבלתי נסבלים בין עניים לעשירים

>למרות הכל, נגד כל הסיכויים, מתוך כל התוהו והמהומה

>קמה לעינינו מדינה מדהימה.

>מדינה שהיא גאווה לאזרחיה ולמקימיה,

>מדינה שהיא בהחלט אור לגויים, כולל אויביה ומשנאיה,

>מדינה תוססת, יצירתית, מפתיעה בכשרונותיה

>מדינה שהקימה צבא מן המתוחכמים בעולם ובוודאי בסביבותיה

>שפיתחה תעשייה - שהיצוא שלה מגיע לחמישים מיליארד דולר בשנה

>חקלאות מרשימה בהישגיה, החובקת זרועות עולם וסדרי בראשית משנה

>מדינה שהוציאה מתוכה שמונה זוכים בפרסי נובל

>ושהספורטאים שלה זוכים לא פעם בהישגים שגם בהם אסור לזלזל,

>מדינה שהקימה מערכת בריאות מתקדמת ושירות רפואי לכל אזרח וגר

>שיצרה תיאטרון חי ובועט, ביקורתי, מתסיס ומאתגר,

>שנתברכה באוניברסיטאות ומכוני מחקר מן הבולטים שתמצא

>בדמוקרטיה יחידה באיזור, לצד מערכת משפט עצמאית ואמיצה

>מדינה שבנתה עולם הייטק שעל פתחיו מחזרים גדולי היצרנים

>וכל זה בסך הכל - בכל כך מעט שנים.

>והמדינה הזאת

>מאחורי כל הישגיה עומדים כמובן אנשים. אוכלוסיה בעלת אלף פנים.

>אנשי מדע, יזמים, יוצרים ואומנים, אנשי ביטחון, חוקרים, חקלאים, תעשיינים,

>וסתם בני אדם שבלבם ובנפשם בוערת איזו שלהבת

>אנשים חרוצים ונמרצים שיש להם, "קוצים במקום שבו נהוג לשבת" -

>הם אשר בונים את המדינה הזאת ממש לעינינו

>מדינה שהיא, כדברי השיר, "חזקה מכל חסרונותינו".

>במדינה הקטנה הזאת תמצא מאגר ענק של יצירתיות וגמישות, שכל ישר, ענווה

>העזה, אומץ לב, נשימה ארוכה והרבה אהבה,

>אנשים שנותנים למדינה בדיוק את מה שצריך: את החזון בצד התחזית

>את שיקול הדעת המעמיק - בצד הפלפל והתזזית.

>נכון, עם דבר אחד - חייבים לומר - המדינה לא התמודדה

>עם היכולת הפשוטה לומר תודה.

>למרות כל הישגיה בתחומי היצירה והפיתוח, הביטחון והאירגון,

>היא לא השכילה למצוא מילה עברית למושג העממי פירגון.

>ולכן נעשה זאת אנחנו במקומה ונאמר

>בביטחון מלא, מבלי להסס, מבלי להתנצל:

>למרות כל החסרונות, הפגמים והמכשלות שנימנו לעיל

>אנחנו חושבים שמגיע למדינה הקשה והמופלאה הזאת פרס ישראל!

שיר הלל למדינה, שסוף סוף מישהו משכיל ורואה את חצי הכוס המלאה.

שיר של גאווה

כל הכבוד

חצי הכוס המלא והיפה