http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3359706,00.html

במילה אחת: שטויות.

הרבה מאוד זמן לא ראיתי כזה גיבוב של שטויות ועלבון לאינטיליגנציה. גועל נפש. אם ה"עוכר ישראל" הזה רוצה להיות חילוני גאה, שיעשה זאת בכבוד במקום להוות דוגמא רעה ומביישת לשאר החילוניים.

דווקא כתבה מעניינת שכוללת בה ביקורת צודקת על כל הקונספט הדתי.

אבל זו רק דעתי, מקווה שלא תסקלו אותי באבנים.

לא, זו לא ביקורת. זה נסיון לתקוף היבטים מסויימים בדת מתוך ראייה מתנשאת ורוויה בדעות קדומות כלפי כל דבר שמייצג את היהדות. ומה שמתקבל כאן זו בסה"כ אמירה זולה מאוד. אין כאן שום טיפת כבוד. כותב המאמר מציג אוכלוסייה שלמה כאוכלוסייה נחותה של אנשים בורים, ללא יכולת לחשוב עבור עצמם, שחיים בעבר.

אני חילוני, אבל מה שנכתב במאמר פשוט מגעיל.

לא, זו לא ביקורת. זה נסיון לתקוף היבטים מסויימים בדת מתוך ראייה מתנשאת ורוויה בדעות קדומות כלפי כל דבר שמייצג את היהדות. ומה שמתקבל כאן זו בסה"כ אמירה זולה מאוד. אין כאן שום טיפת כבוד.

המאמר הזה מתאים יותר לשיחת דאחקות עם החבר'ה מאשר למאמר. או מקסימום לסטנד אפ לא כל כך מוצלח.

המאמר הזה בקושי מתאים כנייר טואלט, איזה סטנד אפ?

אני לא חושב שהכותב תקף במאמר רק את היהדות אלא את כל קונספט הדת, וגם אני לא מבין את ההגיון בכל הקונספט הזה.

אולי באמת היחס של הכותב אל אוכלוסיית הדתיים כבורים הוא קצת מוגזם כי אני לא חושב שזה עניין של אינטליגנציה אלא יותר עניין של חינוך ושטיפת מוח.

כי ילד שחונך לאורח חיים דתי ו"מוחו נשטף" בכל אותו אורח חיים יחיה את חייו לפי אורח זה, ללא קשר לאינטליגנציה שלו.

אני לא חושב שהכותב תקף במאמר רק את היהדות אלא את כל קונספט הדת, וגם אני לא מבין את ההגיון בכל הקונספט הזה.

אולי באמת היחס של הכותב אל אוכלוסיית הדתיים כבורים הוא קצת מוגזם כי אני לא חושב שזה עניין של אינטליגנציה אלא יותר עניין של חינוך ושטיפת מוח.

כי ילד שחונך לאורח חיים דתי ו"מוחו נשטף" בכל אותו אורח חיים יחיה את חייו לפי אורח זה, ללא קשר לאינטליגנציה שלו.

להודות ולומר שאתה לא מבין את הקונספט של הדת - זה טוב ויפה, זה כבר עושה אותך הרבה הרבה יותר טוב מכותב המאמר.

אותו "עוכר ישראל" מתיימר להבין את כל מעמקי הדת, שלדבריו מאוד רדודה, ופשוט עושה מזה בדיחה אחת גדולה. הוא מסרב להכיר בעובדה שהיהדות, או כל דת אחרת (אפילו הדתות הכי פגאניות ופרימיטיביות שהיו לאנושות) היא דבר עמוק מאוד - בין אם יסכים אתה ובין אם לא.

לגבי חינוך ושטיפת מוח, אני ממש לא מסכים, אבל לא רוצה להיכנס לזה כי זה שוב יגרור דיון של חילוניים VS דתיים (ואני בכלל חילוני).

שמע, אני מבין על מה אתה מדבר.

נכון, זה לא רק חינוך ושטיפת מוח אלא גם עניין הרוחניות שבבן אדם.

אני גם בן אדם רוחני במידה מסויימת אבל אני מביע את הרוחניות הזו לא דרך אמונה בדת אלא דרך פילוסופיה מסויימת אחרת.

השאלה היא מי ניווט את אותם דתיים אל תוך הדת? וכאן אני חושב שנכנס עניין החינוך ושטיפת המוח.

מישהו קרא את קסנוסיד?

ואין סתירה בין פטשיזם לחוכמה. שני הדברים יכולים להתקיים במקביל.

הטירוף וגאונות תמיד הלכו יד ביד.

הכותב אינו מציג את הדתיים כבורים או טיפשים. אלא כ מה שנקרא ע"י החברה שלנו סוטים.

יש את אלו עם הפטיש לנעלים, לכאב, לדובונים, שידורים חוזרים של השיר שלנו. ויש כאלה שיש להם פטיש למזוזות.

כל ה"רוחניות" היא בסך הכל אובססיה כפייתית.

^^

אבל זה ממש לא נכון. לומר שכל הרוחניות הזו זו ממש אובססיה כפייתית זו ראייה מעוותת. כמה אנשים דתיים אדוקים, או לא אדוקים, יצא לך להכיר? אתה באמת מסכים עם מי שמגדיר אותם כפטישיסטים?

נכון, גם ביניהם יש את הקיצוניים, שלוקחים את העניין בצורה מוקצנת עד כדי סטייה, אבל זה קומץ קטן כמו שלכל סטייה אחרת יש קומץ קטן של אנשים. רוב האנשים הדתיים הם נורמטיביים ולא משועבדים לשום "סטייה" או אמונה טפלה כזו או אחרת כפי שמתואר במאמר. יש המון עומק שאנחנו החילוניים לא מתחילים אפילו להבין מאחורי כל מנהג דתי, אז לקרוא לזה "אמונה טפלה" ו "אובססיה" זה פשוט זילות וביזוי של משהו שאנחנו לא מבינים.

מי אנחנו שנשפוט את אלו שחיים חיי רוח ולא חיי חומר עם מטרות ושאיפות שונות לגמרי, שלרוב מעמיקות יותר משל חילוניים כמונו, ופשוט נקרא להם "כפייתים"? זה הוגן לדעתך?

שמע, אני מבין על מה אתה מדבר.

נכון, זה לא רק חינוך ושטיפת מוח אלא גם עניין הרוחניות שבבן אדם.

אני גם בן אדם רוחני במידה מסויימת אבל אני מביע את הרוחניות הזו לא דרך אמונה בדת אלא דרך פילוסופיה מסויימת אחרת.

השאלה היא מי ניווט את אותם דתיים אל תוך הדת? וכאן אני חושב שנכנס עניין החינוך ושטיפת המוח.

אני מסכים, לדעתי כל אדם צריך להביע רוחניות מסוימת באופן שהוא מוצא לנכון.

לגבי השאלה שלך - יכול להיות שאם תחקור קצת תמצא שאין כלל סתירה בין התורה, שלפיה מחונכים הדתיים, לבין כל אמצעי ביטוי רוחני אחר.

כמו שאמרתי אני לא מתכוון להכנס לזה יותר מדי, אני רק אומר זאת - לחשוב ששוטפים את מוחם של הדתיים מגיל קטן זה דבר מוטעה בעליל. גם אני חשבתי כך תקופה ארוכה, אבל כשהחלטתי באמת לברר את העניין יותר לעומק הבנתי שהתבדיתי:

ילדי הדתיים מחונכים חינוך ערכי מתוך מטרה להעצים את היכולות הרוחניות, ולא חינוך שמבוסס על הפחדה ואמונות טפלות: אין אצלם את השטויות בסגנון "אם לא תעשה ככה וככה אלוהים יעניש אותך" או "אם לא תשים כיפה על הראש יהיו לכך השלכות רעות" . זה אופייני דווקא לחינוך לוקה של משפחות "יענו דתיות".

הדתיים, החל מילדות, מאמינים בעקרון שאם ביצעת חטא - ביצוע החטא עצמו הוא שמזיק לך. בד"כ הנזק הוא כמובן רוחני, כלומר החטא במובן מסויים מעכב את הפריחה הרוחנית שלך, ואין איזה "עונש מאלוהים" שבא בעקבותיו. ומאחר והמטרה להגיע להתעלות רוחנית, אז יש אינטרס להימנע מלחטוא.

מן הסתם מדובר בחינוך שמבוסס על התורה, ואתם יכולם לקרוא לזה שטיפת מוח, אבל בין אם תרצו ובין אם לא, התורה היא דבר ערכי מאוד.

נכון, יש בתורה בהחלט שיעורים ערכיים רבים, אך מצד שני ישנם גם חוקים תמוהים.

סתם אזרוק את עניין הבשר וחלב - מה כל כך רוחני בזה? או בלשים כיפה על הראש?

^^ בקשר לבשר וחלב אני באמת לא זוכר, אבל לגבי הכיפות, אני לא בטוח שהמקור לכיפות (או כיסוי ראש בכלל) הוא מהתורה.

ונכון, יש בהחלט כאלו שגם תמוהים בעיניי, אבל אני זוכר שפעם ניסיתי לגבש מסקנה של איך נראה אורך חיים של אדם דתי בחיי היום - יום (אני לא מדבר על מועדים מיוחדים למיניהם), והגעתי למסקנה שהוא לא כ"כ קשה להבנה למעט 2 או 3 מנהגים ש"קשה לנו לעכל" (נדמה לי שזה היה לא לערבב בשר וחלב, כל העניין של כיסוי הראש, ואת השלישי אני לא זוכר.. אולי זה היה הנחת תפילין? אבל את המשמעות של זה אני דווקא יכול להבין)

^^

אבל זה ממש לא נכון. לומר שכל הרוחניות הזו זו ממש אובססיה כפייתית זו ראייה מעוותת. כמה אנשים דתיים אדוקים, או לא אדוקים, יצא לך להכיר? אתה באמת מסכים עם מי שמגדיר אותם כפטישיסטים?

מן הסתם מדובר בחינוך שמבוסס על התורה, ואתם יכולם לקרוא לזה שטיפת מוח, אבל בין אם תרצו ובין אם לא, התורה היא דבר ערכי מאוד.

אומנם אני חושב שכותב המאמר הגזים בגדול, אבל בוא לא נייפה את זה: זו אכן אובססיה כפייתית. כמו כל פעולה אחרת שחוזרת על עצמה באופן אובססיבי ללא יכולת לעצור אותה.

ושלא תטעה, גם חינוך ערכי יכול להיות גרוע ומבוסס על הערכים הלא נכונים.