http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/536/969.html

הכתבה מדברת על תרבות הוורקהוליזם הקיצונית בארה"ב וביפן, המשבחת את העבודה הקשה והאינטנסיבית מאוד, היכולה להביא לתפוקה גדולה יחסית בעבודה, לעומת הגישה האירופאית, שגורסת שכדי לעבוד הרבה פחות ובזמן שמתפנה כדי להרגע, לבלות, לנוח ולהנות מדברים אחרים.

מה הגישה שלכם לחיים בקשר לזה, ולמה?

יש עוד גישה - הגישה הסטלנית.

בכל מקרה, למי יש כח לעבוד כל כך? משוגעים.

הגישה הארופאית

עריכה: ואיך לעזאזל זה מתקשר לכותרת

יש עוד גישה - הגישה הסטלנית.

בכל מקרה, למי יש כח לעבוד כל כך? משוגעים.

חח באמת מה קרה לכותרת?

יש לך הצעות טובות יותר?

חשבתי שהכותרת של NRG טובה מאוד דווקא, אז לקחתי אותה.[br]פורסם בתאריך: 30.01.2007 בשעה 19:55:29

---

יש עוד גישה - הגישה הסטלנית.

אני בעד, אבל זה יכול קצת להפריע אם אתה רוצה כסף

זה קצת מנוגד.

סטלנים לא צריכים הרבה כסף... הם משיגים איכשהו...

אני תומך בגישה האמריקאית, ככה חונכתי וכל החיים שלי התנהגתי על פי קודים של הגישה האמריקאית אז אין שום סיבה שאני אפסיק אם אני טוב בזה

רומן.

אני בגישה

של מה שבא אולי יבוא בטוב...

באמריקאית, זה פשוט כיף לעבוד (כמובן שתלוי בעבודה)

כל ההיטק בארץ מתנהל ע"פ הגישה האמריקאית (במיוחד הסטארט-אפים), בעוד שלפי דעתי השיטה האירופאית היא הנכונה ובסופו של דבר מביאה לתפוקה פחותה רק במעט.

אני תומך בגישה האמריקאית, ככה חונכתי וכל החיים שלי התנהגתי על פי קודים של הגישה האמריקאית אז אין שום סיבה שאני אפסיק אם אני טוב בזה

רומן.

בטח שיש. זה שאתה טוב במשהו לא אומר שהוא טוב לך. תחשוב על זה.

באמריקאית, זה פשוט כיף לעבוד (כמובן שתלוי בעבודה)

במעריב יש הרחבה על הכתבה. כתוב שם שלמשל הצרפתים עובדים בממוצע רק 35 שעות בשבוע. יום עבודה ממוצע שלהם נראה ככה: קמים ב-8.30-9.00, עובדים מ-10.00-12.00, בין 12.00-14.00 הפסקת צהריים, ואז ממשיכים לעבוד מ-14.00-17.00. הם גם אומרים שהם לא מגדירים את עצמם דרך העבודה, ושהם מעדיפים לקרוא ספר טוב ולנוח מלעבוד קשה. התפיסה שם היא שרק אם אתה עני אתה עובד הרבה, ואם יש לך כסף אתה יכול וצריך לעבוד הרבה פחות.

אני בכלל חושב שהעובדה היא רק אמצעי. אם אני אוכל בעתיד לא אעבוד כלל (ז"א לחיות על הריבית). הרבה יותר כיף, מעניין ובריא לשמוע מוזיקה, לקרוא ספר, לראות סרט, לבלות זמן איכות עם המשפחה (בעתיד, שתהיה לי אחת משלי הכוונה), ללכת לים, לטייל בעולם, ללכת לתיאטרון, ללכת להופעות בידור, ללמוד מה שאני רוצה, ללכת לחדר כושר, ללכת לבתי קפה ובארים, לשחק עם חברים כדורגל וכדורסל... יש הרבה מה לעשות בזמן החופשי. את תחושת הסיפוק שמשיגים כתוצאה מעבודה ממושכת אפשר לדעתי גם להשיג ע"י עשיית דברים אחרים, הרבה יותר מועילים יותר. נכון שעבודה יכולה להכניס מימד של מסגרת ואולי גם מטרות יותר מוגדרות, אז עבודה של 30-35 שעות (6-7 שעות ביום, 5 ימים בשבוע), זה בסדר.

הגישה האמריקאית אומרת ככה בקצרה, תקרע תצמך עכשיו, שתהיה בן 60 ותחיה על הפניסה תחייה תחיים הטובים.

הגישה האירפוית, תעבוד בקלילות תהנה עכשיו.

בטח שעדיף האירופית, מי אמר שאני לא ימות מחר בעבודה? ואז מה? עבדתי כול החיים שלי? "חייה תרגע, כי הזמן לא יחכה לך" משפט שאיש חכם אמר לי.

הגישה האמריקאית אומרת ככה בקצרה, תקרע תצמך עכשיו, שתהיה בן 60 ותחיה על הפניסה תחייה תחיים הטובים.

הגישה האירפוית, תעבוד בקלילות תהנה עכשיו.

אז לא הבנת.

הגישה האמריקאית אומרת - תקרע את עצמך עכשיו, ותקרע את עצמך גם שאתה בן 60, וכל זמן שאתה יכול לעבוד - כי לקרוע את עצמך זה הכיף האמיתי. ככה אתה רואה הרבה מיליארדרים אמריקאיים שלא פורשים וחיים את החיים הטובים אלא בגיל 60 ו-70 עדיין ממשיכים לקרוע את התחת ולא פורשים וחיים את החיים הטובים (חיים, אבל קצת, רוב הזמן הם עובדים). שלושת האנשים העשירים ביותר בארה"ב - ביל גייטס, וורן באפט ושלדון אריסון הם דוגמה מצויינת לכך. גם דונלד טראמפ ומייקל בולמברג הם דוגמה ראויה לכך.

דווקא פול אלן למשל , שותפו של ביל גייטס, שלו בערך 15 מיליארד דולר, הוא דוגמה טובה שלא מעידה על הכלל. הוא מחזיק בקבוצת הוקי קרח ב-NFL ומשקיע המון כסף בקבוצת ה-NBA פורטלנד. הוא מקדיש המון זמן לפעילות לטובת הזולת (בתחום הרפואה והחינוך) ולחיים הטובים. יש לו גם יאכטה משלו, 2 מסוקים וצוללת וכמה מטוסים צבאיים ישנים ("הצעצועים" שלו).

אפשר גם להנות עכשיו מבלי לשרוף כסף. אפשר לעבוד ולהרוויח פחות, אבל להשקיע את הכסף בחוכמה, לא לקנות בית מאוד יקר, להחליף מכונית כל שנתיים ולשים LCD בכל חדר - וכך לחסוך כסף. במקום זה אפשר לשמוע מוזיקה, לקרוא ספרים, לטייל בפארקים, להיות פעם-פעמיים בשנה בחו"ל, ללכת להצגות וסרטים, לשחק במחשב - דברים יותר זולים ולא בזבזניים. ואז בגיל 60, לסדר ככה שתגיע למשכורת טובה מהריבית ואז לחיות חיים טובים.

ת'כלס אני עוד צעיר בשביל זה אבל מבחינתי, התכנון שלי לעתיד זה לעבוד במשהו שקשור למחשבים/ביולוגיה - לקרוע ת'תחת בשנים הראשונות, לעשות מספיק כסף כדי להחזיק עסק מצליח שיביא לי מספיק כסף כדי לחיות בכבוד ולהנאות מהחיים בלי לעבוד וכמובן לפרוש מהעבודה עד גיל 45. משימה קשה.