לפי מה שהבנתי צריך לעבור יום סיירות בשביל להתקבל לקורס טיס, לא?

אם לא, אז ממש מפגרים שם בלשכת גיוס

ממש לא!

רב האנשים מקבלים בכלל זימונים למיונים לטייס הרבה לפני יום הסיירות...

עשירי לראשון, יהיה טוב.

בהצלחה חבר'ה!

ותזכרו שהכל בראש (וברגליים ובכתפיים..)

בהצלחה מורעלים

אם בגדנ"ע עשיתי להם בעיות מעניין מה יהיה בצבא

תוצאות ה1/1:

באו בערך 300+, סיימו קצת יותר מחצי, בערך 100 קיבלו חובלים, 60 מטכל ו20-30 שייטת

2 חברים שלי קיבלו חובלים בנתיים...

מחרתיים אני.... מורעל מתמיד...

יום סיירות 9.1 עבר!!!

בגלל שאבא שלי נהג שודים תוך שעה הגענו לנתניה (מאזור ירושלים) , ז"א הייתי שם כבר ב620 כשהיה רשום לי ב7 והייתי צך להסתנגר שעות בלפרוק משאיות ולבנות אוהלים כי הבסיס עדיין לא היה מוכן. קיבלתי את המספר הצנוע 23 (מתוך 400 אנשים שבאו, שתבינו כמה באתי מוקדם) ובערך ב8 התחלנו בר-אור (שכיבות, כפיפות ואלפיים). זה היה קשה כי בשכיבות סמיכה צריך לרדת עד לגובה של אגרוף מהריצפה ויש חיילות (כוסיות ביותר) שמתבנקרות לידך ומורידות חופשי אם לא עושים נכון. אחרי זה בטן עם ידיים שלובות מאחורי הראש, מה שאומר שצריך לעלות הרבה יותר מ90 מעלות. אחרי התרגיל הזה היה 2000, שאני מוכן לחתום שזה היה יותר בכיוון של 2500. סיימתי מקום 29 מתוך 60 (לא אומרים זמנים). בערך ב11 ככה אחרי ייבוש ארוך היום סיירות התחיל באמת, ספרינטים בדיונות.

קיבלנו תהר הכי ענק עם שיפוע של איזה 90 מעלות. זיינו אותנו בספרינטים בניגוד לשאר הקבוצות, הקבוצה שלי עשתה בערך 40+.

כמה שאמרו לי שהספרינטים הכי קשה לא ממש התייחסתי לזה, אמרתי יאלה כולה כמה תיזוזים כמה קשה זה כבר יכול להיות, ואז בספרינטים הראשונים אתה מקבל שוק. אתה חוזר כולה אחרי ספרינט אחד כולך מת לאוויר המפקד כזה מסתכל עליך, צא.

אתה חוזר, טוב, צא. צא. צא. צא. מה שהכי שובר בתרגיל הזה שאתה לא יודע מתי הוא נגמר, אתה כל הזמן חוזר ומתפלל לאלוהים שהוא לא יגיד צא, פתאום צא. זה שובר אותך פסיכולוגית. קיצר עשינו 30 ספרינטים ואז נתנו לנו הפסקה של איזה רבע שעה אמרנו יש סיימנו עם זה פתאום הוא אומר יאלה מקצה שיפורים.

תכלס רק בספרינטים חשבתי על באמת לפרוש, גם נתקעתי בקבוצה של סוסים ככה שכל הזמן הגעתי ממש בין האחרונים. אבל אין פשוט לא הייתי סולח לעצמי אם הייתי פורש אז ליקקתי תזיעה מהשפתיים והמשכתי. באיזשהו שלב בתרגיל של האלונקצה סוציומטרית (4 ראשונים שמגיעים לוקחים אלונקה ו2 אחריהם ג'ריקנים) אמרתי לעצמי שחלאס להגיע אחרון ואז רצתי כל ספרינט כאילו זה האחרון בחיים שלי, אז הצלחתי להגיע איזה 3 פעמים לג'ריקן שהיה כבד ושבר את הגב.

אחרי זה עברנו לשקים. היה בקבוצה איזה סוס אחד שהיה שנה בכושר קרבי, קיצר היה אפשר להנציח את האלונקה על שמו, עזבו שהוא כל פעם הגיע אליה, הוא לא ידע מה זה להגיע שני. קיצר הוא כולו מטר וארבעים עיצבן אותי, אמרתי לעצמי עכשיו בשקים לגודל שלי יהיה יתרון והשחיף הזה יאכל השפלה.

תכלס השקים לא היה לי ממש קשה, וכל הזמן שמרתי את השחיף צמוד אלי.

הייתי מאחוריו בכולה איזה חצי סיבוב ואמרתי לעצמי יאלה הגיע לזמן לחפות על הפדיחות באלונקה, מגבירים קצב ומאכילים אותו חול. נשבע לכם כאילו הגורל התערב, שניה לפני שאני עוקף אותו ודופק מבט ניצחון למפקדים, נפתח לי השק וחצי מהחול יצא. כמובן שעכשיו צריך לבלות שעות בלמלא אותו ולחזור , ועד שעשיתי את זה נגמר התרגיל.

לחפירת בור נתנו לנו איזה 10 דקות שבהם חפרתי גומה בלחץ, לא היה לי כבר כוח בקושי הצלחתי להחזיק את האת בשני ידיים, יצא לי איזה חור באדמה אבל לא התרגשתי מזה יותר מדי. אחרי זה קיפלנו הכל חזרנו לאוהלים (שאני פאקינג בניתי) ואז באו התוצאות וקיבלתי חובלים. קצת התאכזבתי אבל זה אופציה לקבל גיבוש שלדג אז לא סוף העולם.

ממש מרוצה מעצמי שסיימתי את היום ועוד קיבלתי משהו, אנשים יותר סוסים ממני סיימו את היום ולא קיבלו כלום, מה שמראה עד כמה הכל רק בראש.

לא התקבלתי לאף אחת מהיחידות, אבל לא נורא לפחות הצלחתי לעבור את היום, היו לא מעט שפרשו.