http://news.walla.co.il/?w=//1022642

בג"ץ החליט היום לבטל את הסעיף בחוק המעניק חסינות למדינה מתביעות פיצויים על נזקי צה"ל בשטחים. בני אלון: בג"ץ לא מבין שאנחנו במלחמה

אנחנו במילחמה

שיבינו אם יש טרור מהשטחים ואנחנו צריכים להגן על עצמנו שישכחו מפיצוים

מה השלב הבא פיצוים לחיזבלה?

חחח בדיוק באתי ליפתוח תרד בנושא. הקדמתה אותי...

האמת שרציתי ליפתוח תרד בנושא הזה כדי לראות מה יש לכם להגיד על זה ,בגלל שלי כבר ניגמרו כול המילים, אני כבר לא יודע לאיזה רמה כבר אפשר לרדת .

לא מספיק שיש בכנסת שלנו חברי כנסת ערבים שהם שליחי אוייב לכול דבר, עכשיו גם בג"ץ.

:s07: :-X :'(

הוא פרו-פלשטינאצי זה ידוע..

בושה!

ובאמת אולי בפעם הבאה יחליט בג"ץ להקים להם גם צבא...

אחת ההחלטות המטומטמות ביותר שבג"ץ קיבל בזמן האחרון, ולא שהיו חסרות לו כאלה.

עוד יריה ברגל שלנו.

הלקאה עצמית כבר אמרנו?

צריך לשנות את השם לבג"ז

תחשבו לבד על הר"ת

.

הוא פרו-פלשטינאצי זה ידוע..

בושה!

ובאמת אולי בפעם הבאה יחליט בג"ץ להקים להם גם צבא...

הם פשוט ייתנו להם את שלנו..סתומים הבג''ץ האלו...

מן הראוי שיתאפשר לתבוע גם את הצד השני על נזקים שעשו לישראל, על הקסאמים שנופלים בשדרות ועוד.. מה שבפועל לא קורה.

ארץ חלם זה כאן.

http://news.walla.co.il/?w=//1022642

אנחנו במילחמה

שיבינו אם יש טרור מהשטחים ואנחנו צריכים להגן על עצמנו שישכחו מפיצוים

מה השלב הבא פיצוים לחיזבלה?

לא, זה כי אתה בלתי-חכם. מלחמה, משמע נלחמים ובמלחמה אנשים וחיילים נהרגים, זה מה שקורה. פיצויים ניתן לתבוע רק במצב של פשעי מלחמה. אז מישהו צרייך להחליט אם אנחנו במלחמה איתם, אז אין מקום לטביעות כי אין חוק כזה שאי אפשר להפציץ את האוייב בטילים, גם אם זאת אוכלוסיה אזרחית, ובכלל, אנחנו מפוצצים את האמא שלהם כל הזמן, מה יקרה אם הם יתבעו אותנו על פיצויים? נשלם להם עוד 3 דורות...

נו..מה כבר יש להוסיף..

ברק דפק היום עוד מסמר בארוך הקבורה של מדינת ישראל.

אני ללא ספק ציוני ופטריוט אבל אם המצב ימשיך ככה אני בספק אם אשאר לגור כאן.

מדובר רק במקרים של פגיעה בחפים מפשע

זה לא שמשפחות של מחבלים יוכלו לתבוע את ישראל לקבלת פיצויים

יופי, אבל למקרה שלא שמת לב, גם כשאנחנו הורגים מחבלים אז "נהרגו להם 5 אנשים תמימים וחסרי ישע".. :

ועוד לא התחלתי בכלל לדבר על אנשים שמתים, קמים, בוכים על ההורים ה"מתים" שלהם, ואז מתים מחדש...

זו עדייו פעולה מלחמתית

פסיקת בג"ץ למעשה מחזירה אותנו למצב בו היה החוק בגלגולו הראשון, בשנת 2002. לדברי גרוס "חשוב להבין כי גם החוק של 2002 מאוד מרחיב בהגדרת פעולה מלחמתית. וכי בג"ץ ביטל אך ורק את ההחלטה שמדינת ישראל לא תשלם פיצויים, גם במקרים בהם לא מדובר בפעולה מלחמתית".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3339070,00.html

אתם יודעים מה עצוב? שזה עוד פורום עם אנשים שרמתם גבוהה בהרבה מהממוצע.

אם מישהו פה קרא ואפילו שורה אחת מההחלטה המדוברת של בג"צ, אני מכריז על עצמי בריש גלי כצינצנת ריבה.

למי שתוהה על מה אני מדבר, מסתבר(Surprise, surprise!) כי כל החלטות ופסיקות בג"צ מפורסמים באתר הרשות המחוקקת וכולם פומביים לעיניים הרואות של כלל הציבור. להלן הפסק המדובר:

http://elyon1.court.gov.il/Files/05/760/082/a13/05082760.a13.pdf

ארוך לפחות פי שניים ממה שהוא אמור להיות, אבל זה מה שיש.

לאותם האנשים שמתקשים לקרוא בעצמם, הכנתי סיכום של עיקרי הדברים הרלוונטיים לתגובה על ההחלטה ולדיון הספציפי הזה:

1. במדינת ישראל קיים חוק פיצוי של המדינה על נזקים שהיא עושה.

2. החוק הנ"ל לא חל בשום מצב על מי שהוא נתין של מדינת אויב(שמוכרזת כאויב), חבר בארגון חבלה או מי שניזוק כחלק משליחותו מטעם אירגון חבלה או מדינת אויב.

3. שר הביטחון רשאי להכריז על איזור עימות, בו כל פעולה של המדינה תזכה לחסינות אוטומטית מפני כל תביעת נזיקים שהיא.

4. העותרים לבג"צ מבקשים לאפשר תביעות נגד המדינה בשל פעולות בלתי מלחמתיות בלבד, כלומר: מעשי רשלנות ופעולות זדון שלא כנגד מי שצוין סעיף 2.

5. העותרים טוענים כי ישנם איזורים אשר במשך מספר שנים, הוגדרו 70 עד 100% (בהתאם לאיזור) כאיזורי עימות, ובכך מנעו אפשרות לתביעות בגין מעשי זדון ורשלנות אשר קיימים ב"שגרת חיים" תחת שלטון צבאי ולא בפעולה ספציפית כלשהי.

6. המשיבים טוענים כי: (1) אותה "שגרת חיים" יוצרת מצבים מיוחדים וכי זה לא יכול להיות מציאותי לשלם פיצויים על מצב מיוחד שנכפה על כוחות הביטחון, וחוקי הנזיקים אינם מתאימים למציאות שכזאת. (2)כל מדינה אחראית לפצות את אזרחיה, כפי שמדינת ישראל מפצה את אלה אשר נפגעו בפיגועי טרור שלא היא ביצעה, כך אחראית הרשות לאזרחיה. (3) זה הוא נטל כלכלי. (4) עניין הראיות בזמן מלחמה הוא בעייתי. (5) פעולת פיצוי שכזאת היא בפוטנציאל סיוע לאויב. (6) החוק הבין לאומי מכיר בחסינות מדינה באשר לאחריות על נזיקים של אזרחי מדינת אויב בעת סכסוך מזוין.

בעיה: כמו במקרה של ההתנתקות, אין במבנה של בחוק הישראלי לבטל חוק בנימוק של חוקי משפט בין לאומיים, אלא רק אם הדבר פוגע בחוק יסוד שרק הוא נמצא מעל סמכותו של המחוקק; במקרה הזה, כבוד האדם וחירותו.

אם לדלג על בערך 20 עמודים של דיונים, ניתן להגיע למסקנת בג"צ, בזו הלשון:

מי שנפגע על-ידי פעולה שאינה

מלחמתית של כוחות הביטחון זכאי לפיצוי על-פי דין, לא לפיצוי לפנים משורת הדין.

לא חסד נעשה עמו, כי אם דין נעשה עמו. כמובן, יפה תעשה המדינה כי תשקול הענקת

תשלום לפנים משורת הדין למי שנפגע קשות מ"פעולה מלחמתית" של כוחות

הביטחון, אך בנסיבות שלדעת המדינה מצדיקות תשלום חסד.

העתירה לגבי חוקיותו של סעיף 5 ב' לתיקון החוק(אותו הזכרתי בסעיף 2 מקודם), נדחת וזה נשאר על תקנו - המדינה לא תפצה נתיני מדינות אויב, חברים באירגוני טרור או אלה שניזוקו בשליחות של אויב ישראל.

העתירה לגבי חוקיותו של סעיף 5 ג' לתיקון החוק (אותו הזכרתי בסעיף 3 מקודם) מתקבלת וזה מבוטל - מעכשיו המדינה תיהיה אחראית משפטית לנזק לפעילות שהוכחה בבית המשפט כבלתי מלחמתית(כלומר, בגדר רשלנות או זדון).

הרבה פחות דרמטי ממה שעשו מזה, והרבה יותר מדי דפים.

הדעה שלי:

א. מבחינה בסיסית זה נכון כי זה בהתאם לחוק קודם שהיה שאמר שהמדינה חייבת בפיצויים על נזקים שהיא עושה ככל גוף פרטי - זה לא שזה מהיום המציאו חוק (שאגב, בג"צ לא יכול לעשות).

ב. עכשיו אחרי ביטול התיקון, יש גם צד חיובי: שלא כמו בעיתון "הארץ", מי שרוצה לטעון ש(למשל )צה"ל מכין נקניקיות מילדים פלסטינים, צריך ממש להוכיח את זה - זאת לעומת, סתם להגיד את זה. בגדול: זה לא ישנה הרבה מהסיבה שמדינת ישראל פשוט לא באמת פושעת, ודבר כזה לא יוכח(למעט מקרים בודדים כמובן) בבית משפט.

ג. להיות נאור עם מי שאינו נאור אלייך זה אבסורג בדיוק כמו להיות חבר של מי שלא חבר שלך. חוקים של מוסר, דמוקרטיה וכו' צריכים להניתן רק לאלה שמקבלים עליהם גם את אותם הכללים. תושבים פלסטינים, אם בפיצוי כספי הם חפצים, צריכים לבחור באיזה צד הם: אם הם בצד של האוייב, אז דינם כדין אלה אשר מוזכרים בסעיף 5 ב'. אם הם בצד שלנו, צריכים הם לזכות ליחס טוב כבני עמנו. הדבר כמובן לא נשמע פוליטקלי קורקט, אבל במקרה הזה הצדק יהיה לא בפיצויים אלא בשחרור אמיתי ופיתוח תרבותי.

מי שנופל בין הכסאות נדפק הכי הרבה, ובמקרה הזה משרת גם את מטרות הצד הרע(ראה ערך: תעמולה פלסטינית).

כל אחד מבין שהאויב אינו כל העם הערבי - החוכמה היא לפתח את זה הלאה. חשוב להבין את קיום "בני בריתנו בפוטנציאל", ואת משמעות המילה "פוטנציאל" - כל עוד אין שום פעולה אמיתית, אותם 'חפים מפשע' ו'מתונים' טובים כלא קיימים, מעצם ההגדרה של אנשים שאינם קיצוניים. לא רק זה, אלא שאותם מתונים יכולים מהר להפוך לקיצונים בגלל שמבחינתם גם ישראל היא נגדם.

הבעיה עם ההחלטה הזאת של בג"צ היא שזאת לא באה למצוא פיתרון, אלא להפוך מצב של נפילה בין כסאות לטיפה יותר נוח על חשבון הכסא של מדינת ישראל.

את בג"צ כמובן ניתן לפטור מאחריות זאת, מכיוון שדיונים אסטרגיים בתורת המשחקים אינם מתוקף תפקידם של שופטי בג"צ, אלא עשיית צדק משפטי. יחד עם זאת, אין זה מסביר למה אף אחד אחר לא עולה על זה.

טוב, קודם נגיע למצב שבו חברי הכנסת שלנו - נבחרי הציבור המתלהם - קוראים את המסמך עליו הם מגיבים, ואז ניראה איך אנחנו מתקדמים משם.

אתה יודע מה יותר עצוב?

שאתה לא יודע מה השורה התחתונה.

מעכשיו המדינה תיהיה אחראית משפטית לנזק לפעילות שהוכחה בבית המשפט כבלתי מלחמתית(כלומר, בגדר רשלנות או זדון).

יופי...

אז עכשיו בית המשפט יחליט על כל שטות מהי פעילות מלחמתית ומה לא. מה היה בזדון ומה היה ברשלנות.

סליחה? שבית המשפט יחליט? שהמדינה תחליט.

השורה התחתונה היא שבית המשפט לקח על עצמו את הסמכות להחליט בעניין שלא שלו.

מי הוא שיקבע מהי פעולה מלחמתית ומהי לא.

המדינה באה ואמרה בצדק. אנחנו במצב מלחמה. כל פעולה שאנחנו מבצעים היא השלכה ישירה של הפעילות העוינת והמלחמתית שהצד השני מבצע כלפינו ועל כן, אנחנו לא נפצה אף אחד על כך.