אף אחד מאלה לא מילה אמיתית בעברית

הייתי אומר שאליעזר בן יהודה היה חולק עליך, הוא הגה את המילים האלה והשתמש בהם עד שמת.

הרבה שנים אחרי, האקדמיה ללשון העברית קבעה שיש להשתמש ב"טלפון" וב"אמבולנס" (ודי בצדק) במקום במילים שהגה אליעזר בן יהודה, אבל המילים האלה נשארו כמילים שרירות וקיימות בשפה העברית.

בוא לא נכנס לשם... אין שום אבל שום קשר בין הכתוביות העלובות ברשת לבין תהליך התרגום התזמון וההטבעה של כתוביות בטלוויזיה, אני

צרכן די גדול של סרטים וסדרות ברשת ואני משתמש בכתוביות מהרשת בשביל חברה שלי , ועוד לא יצא לי לראות תרגום אחד נורמלי שהיה עובר אפילו שלב ראשוני של עבודה בלי לחזור למתרגם בצעקות ...

אני הייתי מתרגם לעצמי (זה לקחתי פרויקט על עצמי לפני כשנתיים בשביל לשפר אנגלית..) והייתי מעלה לנט (אתרים כמו rapidshare) ומביא לחברים מי שרצה, אני לא מדבר איתם על קבוצות כמו דונקי\טורק וכו'.

בעברית יש לטלפון אחלה שם

זו לא מילה חדשה בכלל

שיח-רחוק

אז לפי המשקל הזה איך אומרים פלאפון? שח-רחוק תאי?

הייתי אומר שאליעזר בן יהודה היה חולק עליך, הוא הגה את המילים האלה והשתמש בהם עד שמת.

הרבה שנים אחרי, האקדמיה ללשון העברית קבעה שיש להשתמש ב"טלפון" וב"אמבולנס" (ודי בצדק) במקום במילים שהגה אליעזר בן יהודה, אבל המילים האלה נשארו כמילים שרירות וקיימות בשפה העברית.

אליעזר בן יהודה הציע את המילים האלה - נכון אבל אם תשאל את האקדמיה ללשון תיווכח שאין מילים כאלה בעברית.

[ltr]you got to be fucking kidding...[/ltr]

fucking, yes

kidding, sometimes

אם זאת אחלה מילה אז למה אתה לא משתמש בה?

ד.א

אני בטוח שאתה גם אומר "אמבולנס" במקום "שגר-פגר" התיקני.

ד.א (2)

זה "שח-רחוק" - קטנוני? כן, אבל הייתי חייב.

אני דווקא השתמשתי במילה הזאת, אבל בעיקר בצחוק

למעשה אני לא משתמש גם במילה טלפון

אני גם לא משתמש כמעט במכשיר

שח-רחוק, שיח-רחוק, אתה חייב להודות שזה זיוף קטן על משהו ששמעתי לפני כמה שנים טובות

אז לפי המשקל הזה איך אומרים פלאפון? שח-רחוק תאי?

טלפון סלולרי

פלאפון זה שם גנרי לטלפונים סלולריים שנתפס אך ורק בגלל שהחברת סלולר הראשונה בישראל נקראה "פלאפון" (כמו "ארטיק" למשל)

אליעזר בן יהודה הציע את המילים האלה - נכון אבל אם תשאל את האקדמיה ללשון תיווכח שאין מילים כאלה בעברית.

גם המילים שצוינו למעלה נכונות גם אם לא שמישות

טלפון סלולרי

איך זה על משקל שח-רחק??

אם כבר אז שח-רחק אל-חוטי אבל גם זה לא תיאור מדוייק

זה הרבה אחרי תקופת בן יהודה

כשהבינו שקצת מסובך להגיד "שח-רחוק"

אליעזר בן יהודה הציע את המילים האלה - נכון אבל אם תשאל את האקדמיה ללשון תיווכח שאין מילים כאלה בעברית.

במקרה למדתי (גם) בלשנות (לשון, לעילגים) באוניברסיטה ואני יודע ממקור ראשון (הפרופ' שהעבירה את הקורס היתה בכירה באקדמיה ללשון) שהמילים האלה שרירות גם אם הן רדומות.

אז אולי כדי שנודיע לאקדמיה ללשון? כי לפחות עד כמה שהיא יודעת אין כאלה מילים... מישהו חייב לתקן אותם...

מתוך האתר של האקדמיה ללשון עברית:

השמועה: "האקדמיה קבעה שח רחוק, נמנמת, תבטת; ולמהדרין: שגר פגר."

לא היו דברים מעולם! כל אלה אינם חידושי האקדמיה. 'שח רחוק' שימש בבית אליעזר בן יהודה, אך האקדמיה קבעה: טלפון; השם 'פיג'מה' ("נמנמת" או "נמנמה" בפי מפריחי השמועות) אושר בצורתו הלועזית במילוני האקדמיה, ולמבקשים חלופה עברית מוצע הצירוף 'חליפת שינה'; הטלוויזיה עודה טלוויזיה (מעולם לא נקבע "תבטת"); וגם המהדרין (הן הרציניים הן המתלוצצים) ייאלצו להסתפק באמבולנס או ב'מכונית חולים', ולוותר על שירותיו של "שגר פגר".

נו באמת...

ברור שהמילים האלה הן לא חידושים של האקדמיה ללשון, למעשה, כמו שכתבתי, האקדמיה קבעה כי יש להשתמש בחלופות (אמבולנס וטלפון, בהתאמה), אך זה לא אומר שהמילים האלו לא קיימות, הן פשוט רדומות, כמו שכל השפה הארמית (למשל) רדומה אך עדיין קיימת.

המילים האלה לא קיימות אם תפתח מילון המילה לא תהיה שם. אם תבדוק בהחלטות של האקדמיה ללשון תראה שהמילה לא קיימת.

בדיוק כמו שהמילה צלדגחמבגילגלמלהכם לא קיימת אז גם שח-רחוק לא קיימת אין הבדל בין שני ה"מילים" האלה, לשניהם אין שום משמעות.

יש הבדל-שח רחוק יש אנשים שמבינים את זה

גם אם תגיד "לסמס" רוב האנשים יבינו אותך... זה לא אומר שיש מילה כזאת בעברית תיקנית

לגבי עושר של השפה (אני קצת הולך אחורה, אני יודע) -

עושר של שפה זה פונקציה של מספר המשתמשים בה. אנגלית היתה בשימוש מאות מליוני אנשים (וכנראה יותר) בכמה מאות האחרונות, בעוד שעברית, אני בספק רב אם דיברו יותר מ- 30 מליון איש באותה תקופת זמן (ואלה גם הערכות מאוד זהירות), ורק לפני מאה שנה בערך חזרה להתפתח אחרי 2000 שנה שהיתה שפה מתה.

אנגלית היא שפה מאוד חופשית, בזה שאין כללים ברורים אם מילה כלשהי היא פועל, תואר, שם עצם, וכו'. מה שעושה אותה די קשה ללמידה.

בעברית יש כללים הרבה יותר ברורים, ומכיוון של(כמעט) כל מילה יש שורש, הרבה פעמים אפשר להבין משמעות של מילה לא מוכרת לפי השורש שלה והמשקל שלה. ברור שהכללים האלה מקשים על יצירת מילים חדשות כי שורשים לא יכולים להיות ארוכים. (אין כמעט שורשים מחומשים, ולמרות שטכנית אפשר גם להרכיב שורש משושה אף אחד לא ישתמש בזה), ובכל זאת עברית כוללת כמה מנגנוני הרחבה -

אתה יכול "להלביש" מילה זרה בניין או משקל ("לארגן", "סנדלר", וגם "לסמס")

אתה יכול להפוך שם לפועל ("למחשב", "להתחשבן", "למסמר" והיד נטויה)

אתה יכול להלחים שתי מילים לאחת (למשל "אופנוע" שהשתלבה יופי)

ויש עוד לא מעט דרכים (משקלים קבועים למכשירים, בעלי מלאכה, שמות תואר וכו')

לעברית קיים האתגר להתמודד עם ים המושגים החדשים שמומצאים בקצב הולך וגדל.

אולי דווקא למתרגמים צריך להיות התפקיד של הכנסת מילים חדשות כשהם צריכים אותן...

אני מרוצה מהתרגום בארץ, אפילו מרוצה מאוד.

הבעיה היחידה היא תירגום שירים ומשחקי מילים, כשמתרגמים שיר צריך לשמור על הליריקס המקורי אפילו אם זה לא מתחרז כי אם יש סיבה לתרגם אותו זה בגלל המשמעות שלו ולא החריזה. וכשמתרגמים משחק מילים עדיף להוסיף כתוביות מפרשות כמו: ("חמור" - באנגלית גם "תחת"), ולא לנסות לשנות את הבדיחה לעיברית.