בעקבות הכתבה שהייתה עכשיו ב"עובדה", אם ראיתם.

מה אתם חושבים על ויפאסנה (סדנה שבה עושים מדיטציית שתיקה במשך 10 ימים)? בסדנה גם אסור לייצור קשר כלשהו עם אנשים אחרים ואוכלים מעט מאוד אוכל צימחוני. הייתם שוקלים לעשות דבר כזה? איך אתם תופסים את זה?

ניו אייג' בולשיט

O.K...

ניו אייג' בולשיט

true :screwy: :screwy: :screwy:

חארטה בארטה, זה רק יגרום לי נזק פסיכולוגי כשאני יצא משם ויקבל את העולם חזרה בבום לפנים, לא חושב שאני יוכל להתמודד עם זה ... לא נראה

לי בריא במיוחד העסק

לא ראיתי את הכתבה, אבל אם יספקו לי אוכל ושירותים אין לי בעיה לעשות את זה(כפי שאתם תיארתם..).

זה לא עניין של אפשרי או לא זה עניין של עוזר או לא

על מה בדיוק מדברת הכתבה?

לאלה שלא ראו

בקצרה - זו סדנה שמעבירים בנגב, בחינם..

אתה לומד בעצם להקשיב לעצמך.. ביום הראשון מסבירים לך איך זה הולך לעבוד ואז במשך התשעה ימים הבאים אתה לא מדבר. שותק במשך עשרה או תשעה ימים...

ואתה לומד להקשיב לנשימות של עצמך, לתחושות של הגוף, ובעצם אסור לך לתקשר עם אנשים שם.. כל אחד בתוך עצמו מנסה להתחבר לעצמו

אוכלים מעט אוכל צמחוני

אני לא התנסתי בזה אבל לפי דעתי זה יכול לדפוק ת'מוח.......עשרה ימים לא לדבר ולחפור במחשבות ובראש של עצמך...

קיצר סיפרו בעובדה על אחד שהיה בזה ודפק לעצמו ת'מוח ואז התאבד

הראו שם גם קטעים שמצאו פוסטים בפורומים באינטרנט על ויפאסנה שבהם הרבה אנשים מספרים שכשהם יצאו מהסדנה הם שקעו בדיכאון עמוק

והיו להם הרבה מחשבות אובדניות, לקח להם זמן עד שהם הצליחו להתמודד שוב עם העולם .

השאלה שלי מה זה נותן? מה נחשב ל "סיפור הצלחה" בסדנה הזאת? מה אמורים ללמוד מה"חוויה"?

עשיתי ויפאסונה, לא ראיתי את התחקיר בטלויזיה.

ויפאסונה למעשה היא (לפחות לטענת ממציא, או מגלה השיטה) הדרך שבודהה גילה להארה. על פי הדרך הזו עלינו להגיע למצב של שליטה במחשבות שלנו.

אני מאמין שויפאסונה היא אחלה דרך אבל יש בה סיכונים. ההתנתקות הזו לא מתאימה לכל הטיפוסים ובמהלך אותם 10 ימים יצופו לך דברים מן הסתם, אז כדאי שתיקח בחשבון שתיאלץ להתמודד עם חוויות מהעבר או מחשבות שמסתובבות לך בראש. יש אנשים עם דפיקות ברמה כזו שכדאי שלא יילכו לויפאסונה וייטפלו בעצמם לפני זה.

אני הרגשתי מזוכך הרבה יותר כשיצאתי מהויפאסונה, למעשה נשארתי בקשר עם אנשים שהיו איתי בויפאסונה ואני יכול להגיד שהכמה ימים הראשונים אחרי שיוצאים הם אושר טהור. עם כל זה, גם קשה לצאת מויפאסונה לתוך עולם מלא גירויים אחרי שהייתה לך הפסקה כמעט טוטאלית מגירויים. האוכל פתאום נראה לך מזעזע בכמות התבלינים שלו, הרעש הבלתי פוסק של עיר שוקקת מפציץ את החושים וכ"ו

המטרה של הויפאסונה ? לתת לך שניה של רגיעה מהטירוף הבלתי פוסק של המח ואולי לפתוח לך דלת לכיוון של התקדמות בשליטה של המח שלך. המח לא מפסיק לחשוב לעולם ולפעמים מעלה מחשבות מזיקות המח הוא כמו סוס פיראי ומופרע והמטרה הסופית של הויפאסונה היא לשלוט בו. אי אפשר להגיע לרמת שליטה טובה תוך 10 ימים גם לא תוך חודש וגם לא שנה, אלו הרגליים של חיים שלמים.

אני אשמח לתת עוד מידע אם יש עוד שאלות שאני אוכל לענות עליהם.

ארז

קיצר סיפרו בעובדה על אחד שהיה בזה ודפק לעצמו ת'מוח ואז התאבד

נשמע כמו בולשיט שעיוותו בשביל הכתבה.

זה חינם וזה לא חובה, מי שרוצה שיעשה את זה מי שלא לא, מה זה משנה עם זה עוזר או לא?

יש אנשים שיוצאים למסעות בג'ונגלים טרקים במזרח הרחוק או מטפסים על הרים לבד ולא מדברים עם אף אחד, הרבה יותר זמן.