תוכן Diniska - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

Diniska

משתמש רשום
  • מספר הודעות

    82
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

    אף פעם

הודעות שנפתחו על-ידי Diniska

  1. בטירונות, בזמן המתנה לתור שלנו לבצע תרגיל פרט אני וכמה חברה עומדים ליד סמל מחלקה והוא מתחיל לספר שבשבוע הבא ניסע לטיול בירושלים ונבקר במצודת דוד, הכותל והנערף איפה עוד, אני עומד בצד שומע את השיחה ואז שואל את הסמל מה היה המקום האחרון שהוא אמר שבו נבקר, ואז הוא מתחיל לפרט שוב את המקומות ואני אומר לו:"לא, לא זה, זה שהיה אחריו" וכך כמה סיבובים ואז הוא מתעצבן ואומר הנערף ואני:"כן זה המקום מה זה?" והוא וכל מי שישב מסביב נשפכים מצחוק, ותבינו שזה היה חודש או חודשיים לתוך הטירונות ועד אז לא ראינו ממנו אפילו חיוך. כך גיליתי את הפירוש של המילה הנערף.

    ***********************************

    עומדים בטירונות במסדר לילה, המ"פ שואל אם יש למישהו בעיות ת"ש, מין או כלכלה שלא מאפשרות לו לישון, אחד החיילים מרים את ידו, המ"פ נותן לו זכות דיבור והוא אומר לו: המ"פ יש לי קסדה בלאי"--------חיילים מתגלגלים על הריצפה--------מקבלים שעות ביציאה.

    ***********************************

    במהלך שבוע שדאות, באחד הלילות שבה כל אחד ישן בשוחה שלו ותצפת על וואדי בתורו, אני מרגיש מתוך שינה כמו בתוך חלום מתוק שכביכול מישהי מלטפת אותי, פתואום אני מתעורר אחרי כמה דקות בגלל צרחות של הסמל והמ"מ שיורים עלי ושאני אשיב אש, זורקים עלי חול, אבנים קטנות וכך הלא, אני מנסה להשיב אש ופתאום מגלה שאין עם מה, !!!!! איך יכול להיות !!!!!! איפה הנשק ?????? אחרי איזה דקה של התפטלויות בתוך השוחה כשאני כבר ער לגמרי אני מסתובב לסמל ואומר לו שהנשק שלי לא אצלי. למרות שישנתי מחובק עם הנשק והחגורה שלו עלי ישנתי כל כך טוב שהצליחו להוציא לי אותו (כנראה שהסמל ידע ללטף טוב כמעט כמו המדסניקית ).

    בתדריך סוף שבוע לפני היציאה הבייתה אחרי שבועיים בבסיס שבמהלכם היה שבוע שדאות ושטח פתוח, מעמידים את אלה שהמפקדים הצליחו לגנוב להם נשקים במהלך השבועיים האלה, מקבלים נזיפה והרצאה על כך שאם זה היה בשדה קרב היינו מתים וכו', כדי לבאס אותנו עוד יותר שואלים אותנו מה העונש שמגיע לנו, וזה שעומד לידי מתחיל לספר סיפורים שהעונש על כך צריך להיות שבת או מעצר אבל אנחנו למדנו את הלקח והעונש לא יוסיף להבנה אלא רק ישביז אותנו, כי גם כך לא נשכח את הרגע שבו התעוררנו בלי הנשק. איך שהוא מסיים, והמ"מ אחרי עוד איזה כמה תובנות שהוא פולט נותן לנו הזדמנות חד פעמית ופוטר אותנו מעונש הפלאפון של זה שעומד לידי ( זה שהתפלסף ) מצלצל המ"מ ( שהוא קירח לחלוטין ומגולח למשעי-מורעל עד עצם נשמתו ) מאדים כולו וצורח עליו שתוך חמש דקות הוא היה פה על ב' וכל הציוד שלו איתו. הבחור נשאר שבת, אבל שאר הגנובים יצאו הבייתה.

    **********************************

    המג"ד מגיע לביקור, פעם ראשונה שאני פוגש את המג"ד אחרי הגעה לגדוד, אני והמ"פ מחכים לו בכניסה. המגד מגיע, אני ניגש אליו לוחץ לו את היד, מסתכל עליו ורואה על הפנים שלו הפעת פליאה די מוגזמת יחסית לכך ש אני נראה מדוגם ולא נראה לי שיש סיבה כלשהי להבאת פניו, אני מסתובב אחורה בעודי מחזיק את ידו ורואה את המ"פ שלי עם הבעת פליאה והשתאות עוד יותר גדולה ואז בדיוק אני שם לב שהמ"פ מצדיע...... אני עוזב את ידו של המג"ד קופץ אחורה מצדיע ואומר למג"ד: "מצטער המג"ד". לשמחתי אחרי צרחה או שתיים על המ"פ שכביכול לא לימדו את החייל להצדיע, והסבר של המ"פ שאני חייל חדש מבית חם וכו' לא קיבלתי עונש אבל הסיפור הסתובב בגדוד הרבה זמן ואנשים שאלו אותי כל פעם אם זה באמת קרה או שזאת בדיחה.

    *********************************

    במהלך ארוע חדירה אני מדבר בטלפון ובקשר, מחלק הוראות לחיילי היחידה בשטח שקופצת למקום ובראשם המג"ד שלהם שקופץ איתם. המג"ד לחוץ לאללה אבל אני לא יכול לעשות דבר כי הוא רוצה לקפוץ אבל לפני כן יש סדר פעולות וכמה דברים שצריך לבצע ולהכין. הוא צורח עלי פעם בטלפון ופעם בקשר ואני מסביר לו שאין מה לעשות וברגע שאני אכל אני אתן לו את כל הנתונים ואת ההוראה לקפוץ. אחרי הארוע בסקירת ארועי החודש או מה שזה לא היה כשהמקרה הועלה המג"ד הזה מספר על הארוע ובסוף הוא שואל האם החייל שדיבר איתו הוענש על התנהלותו במהלך הארוע, המג"ד שלי שואל על מה והוא מספר לו שבמהלך הארוע הוא מדבר איתי ואני בשיא האדישות והזולה שלי לא זז, הסבירו לו שזה לא זה שאני אדיש אלא פשוט זה הטון של הקול שלי ושהטון ושטף הדיבור לא משתנים גם תחת לחץ לרוב. אחר כך הביא את המג"ד הזה להיכרות איתי. כך קיבלתי את הכינוי שלי בצבאי "האדיש".

    יש לי עוד מלא סיפורים אבל אין לי כרגע יותר זמן לכתוב אותם אולי אחר כך

  2. אני הכי אוהב בירה וויסקי, ביחד ולכוד.

    בירה: הכי אהובה עלי היא לף בראון אבל רק מהחבית, מה שנמכר בבקבוקים לא מתקרב לטעם מהחבית. קורונה, מילר, בקס טובות. כשאין משהו אחר אז הייניקן או קרלסברג, כמובן שאני מעדיף מהחבית. הזכירו כאן את המגוון והעדיפות של הבירה הגרמנית אישית אחרי ביקור בגרמניה וניסיון ותהיה בבירות השונות שנמכרות שם ( ביקרתי גם באוקטוברפסטיבל ) דעתי האישית היא שנוטים להגזים בהערכה לגבי הבירות הגרמניות אבל על טעם וריח אין מה להתווכח. הבלטיקה שהוזכרה כאן היא בירה טובה אבל נמכרת רק בחנויות כמו טיב טעם ומניה והמעדניות המקומיות.

    וויסקי: גיליתי את הוויסקי רק לאחרונה, לפני כשנתיים או שנתיים וחצי, לפני כן לא התקרבתי בגלל העלות וכי אף אחד בסביבתי לא שותה וויסקי. אישית אני מעדיף את הגלנפידיך ( ניסיתי את 12, 12 מעושן, 15 ו18 שנה 21 ו30 לא נגישים לפחות לגבי כיסי הקט ) אבל יש מגוון רחב בתווך המחירים הזה ויש דוגמאות נוספות מאוד, מאוד נחמדות.

    וודקה: אישית לא אוהב את המשקה הזה אבל כשבסביבתך לא מפסיקים לשתות רק את הנוזל המזוקק הזה אז אין ברירה לפעמים, אם אפשר אז אבסולוט. אחד הדברים שאני שונא בוודקה זה האופן שאני משתכר ממנה, משום מה ההשתכרות מוודקה הרבה פחות נעימה מאשר ההרגשה העילאית שלה גורם הוויסקי.

    יינות: אני מצליח לזהות יינות איכותיים ואיכותיים פחות אבל אישית משום מה לא נהנה לשתות יין אם כבר משקאות משכרים קלים אז אני הרבה יותר מעדיף לשתות שמפניה עם הדגש על שמפניה ולא יינות מבעבעים.

  3. אתה מדבר על תערוכת אטומוטור כמו על אחת התערוכות הכי חשובות בעולם שמביאות איתן חידושים, איזה חידושים ואיזה בתיך כל המכוניות שתראה בתערוכה כולן כבר הוצגו בעבר ואני בטוח שיותר מתערוכה אחת. אז נכון תמורת ה80 ש"ח שאתה משלם עליה אם אני לא טועה אין שום אופציה אחרת וחבל לפספס אותה אבל לא צריך לחכות לריגושים וחידושים מדהימים וגם כל האמירות שזו תערוכה בינלאומית כמו שמארגנים קוראים לה שיקחו את הדברים בפרופורציות בתארוכת פרנקפורט רצתי ממכונית למכונית מעשר בבוקר עד שבע בערב ואפילו לא הלכתי לאכול באמצע עד שהיא נסגרה, שלא נזכיר את העובדה שצילמתי כמעט 600 .

    ושכחתי להזכיר שרוב ההתקהלות של האנשים הייתה ליד התצוגה של פרארי, לאמבורגיני ולצערי הן כולן היו מגודרות ורק מוזמנים יכלו להיכנס ולהתנסות בישיבה בתוכן. השוס היה מכוניות האסטון מרטין שהאזור שלהן גם היה מגודר אבל הכניסו אנשים קבוצות קבוצות וניתן היה לבקש לשבת בהן, כל מכוניות הב.מ.וו. M ( מסדרות שונות 3,5,6 ) שהייתה אליהן גישה חופשית. לפורשות הייתה גישה חופשית חוץ מלGT ולקיימן. היה המון מה לראות וגם המון אכזבות קטנות כאשר הייתי מגלה שלמכונית זו או אחרת אין גישה מלאה.

  4. אחרי שפרסמו את הכתבה בידיעות אחרונות ניסיתי למצא באינטרנט מידע על מרווח של ה SLR והלמבורגיני מהקרקע ( החלק הכי נמוך שזה לרוב הפגוש הקידמי אם זכרוני לא מטעה אותי ) ולא הצלחתי למצא, מישהו יודע את הפרט ה"לא חשוב הזה"? הייתה כתבה בטופ גיר על שלוש מכוניות על שהם ניסו לנהוג בהן בתוך העיר אני לא זוכר בדיוק איפה זה היה ( לונדון או פאריז? או שהם נהגו מלונדון לפאריז ) ולא פעם או פעמיים הם נתקלו בבעיה של המרווח הזה ביציאה מחנייה תת קרקעית למשל והיו צריכים להניח קרשים על מנת לא להרוס את הפגוש הקדמי והחצאיות של המכוניות, תארו לעצמכם מה יקרה בארץ לפני שנדבר על איכות הכבישים ועל ניתן או לא ניתן להנות ממכוניות האלה כאן הבן אדם יצטרך ליצור לעצמו מפה מיוחדת על מנת לנסוע כאן כי המכוניות האלה אינן מסוגלות לעלות על פסי האטה, על הדוקרנים שיש בחניות, על חניות מוגבהות ( ליד בתים מסוימים או באזורים שונים בארץ יש חניות כאשר מיקום המיועד לחנייה מוגבה במקצת מהכביש עצמו ) וגם אם נגיד שהרוכש יקח את הרכב כמה פעמים בשבוע רק לנהיגה ויחזיר אותה לבית הקרקע המפואר שלו בו יש לו חנייה מתאימה הוא עדיין חייב כביש ללא בליטות או בורות עמוקים כי כל בליטה של איזה 20-50 ס"מ או בור בעומק כזה יהרסו את הרכב וגם אם כסף לא משחק תפקיד כואב הלב על האוטו לא?

  5. חבוב....אם יש לך כסף, קח אותה לקפוץ באנג'י!!! (למרות שזה יצא באמת יקר טיפה יותר מ1000...אבל חברה.... ;) )

    או קנה לה כרטיס להופעה של להקה/זמר שהיא אוהבת שיופיע בקרוב...

    איפה אפשר לעשות בנג'י?

  6. לי אישית נראה אחרי קריאת 15 עמודים, שהדיון נפתח על ידי אדם משועמם שסתם רצה לעורר ויכוח, ולהקפיץ את מס' הודעותיו, דבריו היו פשוט אטומים בצורה שלא תאמן. למרות שנאמרו כאן מס' דברים חשובים והיה לפעמים גם דו שיח בריא לפי דעתי האישית הדיון לא התרומם לרמה גבוהה ולא היה עמוק מספיק ואף שטחי ברובו, אך אחרי קריאת 15 עמודים אני מוטש ונאמרו פה כל כך הרבה דברים מקוממים שרציתי להגיב עליהם פשוט כוחותי אפסו בכתיבת התגובה והיא יצאה כל כך ארוכה אחרי מענה לחלק מהדברים שפשוט החלטתי שאני פשוט מעדיף לשתוק.

  7. אצלי בזמנו לא הייתה תלבושת אחידה, ומצד אחד זה דבר טוב כיוון שאתה יכול כביכל לבטא את עצמך דרך צורת ואופן הלבוש שלך, אך מצד שני אם תחשבו על זה שלבית הספר באותו שבוע אתה לא תלבש את אותו הבגד יותר מפעמיים ואתה לא תאז ללבוש באותו שבוע כל דבר פעמיים זאת אומרת שאתה חייב אפשר להגיד בין ארבע לחמש סטים של בגדים יומיומיים כדי ללכת בהם לבית הספר תסכימו איתי שאף אחד לא יציח לרכוש זאת צמורת הסכומים שצוינו כאן: 220 ש"ח גם אם רכשתה את כל הפריטים כפו שניים עדיין 440 ש"ח לא שווה ארבעה סטים של בגדים.

×
  • צור חדש...