משחק האקשן-תפקידים מבית Guerrilla Games הוא אחד מאותם משחקים מיוחדים שכבר מהרגע הראשון בהם אתם מבינים כי מצפה לכם חוויה יוצאת דופן שתזכרו לעוד הרבה זמן
הורייזון מציב אותנו בתוך עולם חדש, מרתק וייחודי. במרחק מאות שנים מהציוויליזציה שלנו שקרסה לחלוטין, בני אדם חזרו לחיות במבנים שבטיים ולסגוד לאמונות פרימיטיביות, בעוד שסממנים של העולם הישן אפשר למצוא במכונות ענק דמויות בעלי חיים ששורצות בכל פינה, ובמבני עתיקות שמלאים בטכנולוגיה מפעם.
אתם משחקים נערה יתומה בשם Alloy, בת לשבט הנורה, שכבר מינקותה מנודה מהשבט מבלי להבין מדוע. אבל הארועים מתגלגלים כך ששבט אחר עם אג'נדה נסתרת מגלה כיצד להשתלט על המכונות ומתקיף את השבט שלה, וכך אלוי, מחליטה לצאת לעולם הגדול עם שתי מטרות – האחת – לחקור את המוצא שלה ולהבין מדוע נודתה מהשבט, והשנייה – לנסות ולגלות כיצד השבט התוקף הצליח להשתלט על המכונות ומה המטרה שלו.
העלילה במשחק אמנם לא פורצת דרך, אבל היא כן מרגישה מקורית, ובאופן מפתיע מספקת תשובות לכל השאלות שבוודאות יצוצו לכם במהלך המשחק, כך שאמנם לא תשארו מבולבלים, אבל המשחק גם לא ישאיר שום מקום למחשבה או ספק.
הנשקים היחידים על גופה של אלוי הם הקשת והכידון שלה, וכן מכשיר מיוחד בשם פוקוס אותו מצאה בילדותה, ומאפשר לה לסרוק את סביבתה ולגלות פרטים שאנשים רגילים לא רואים. והעולם הגדול והעצום שם בחוץ מסוכן מאוד. המכונות תוקפניות לכל אדם שעובר מולן, וכשאתם מבינים שאתם נערה בגודל בינוני עם מקל עץ מול המכונות הענקיות האלה, אתם קולטים שתכנון זהיר הוא מילת המפתח. ומה שיפה במשחק, שלא משנה באיזה שלב אתם נמצאים, עדיין הוא אף פעם לא נעשה קל יותר.
ככל שתתקדמו תפגשו מכונות חדשות, מסוכנות יותר, וחלקן יתחילו להסתובב בעדרים גדולים יותר. ותמיד אם תחליטו להכנס איתן ראש בראש – כי לפעמים להבין שאתם לא מוכנים להסתכן ולברוח זה הפתרון – תצטרכו להשתמש בפוקוס כדי לבדוק נקודות תורפה ואת המסלול של המכונות, להציב מלכודות, להכין את החיצים מהסוג המתאים, לבדוק אם המיקום שלכם אידאלי להתקפה וכו'. החלקים שתשיגו מהמכונות שתפרקו, יאפשרו לכם לרכוש כלי נשק שונים, ולהרכיב סוגי תחמושת חדשים, שיתנו לכם יותר דרכים לתכנן את המהלכים שלכם. בנוסף תוכלו ללמוד יכולות חדשות ושימושיות כשתעלו רמות ושיתנו לכם עוד קצת יתרון בקרב. אבל לרוב אלו לא קרבות שזוכים בהם בקלות, ולכן כל אחד הופך לבלתי נשכח, ולא משנה כמה שעות אתם משחקים, זה לא נעשה משעמם.
וכשתפנו את השטח, תוכלו להשקיע כמה דקות בלהרגע ולצפות בנוף המהמם של המשחק, שממצה את היכולות של הפלייסטישן עד תום. כמו שאמרתי קודם, עולם המשחק די עצום בגודלו, ומלא באזורים שונים לחלוטין מבחינה גאוגרפית. תגיעו לאזורים מיוערים ומלאי צמחייה, אזורים מושלגים ואזורים מדבריים, כשכל אחד מהם הקסם שלו.
במהלך המסע, אלוי תגיע להתיישבויות של השבטים שונים ברחבי העולם, ותגלו שהמשחק מצטיין בבניית העולם שלו, וזורק אתכם לתוכו כשהוא כבר מתנהל מעצמו, והוא לא מנסה להסביר לכם כיצד דברים עובדים שם, אתם מבינים זאת לבד מההתנהגות של הדמויות והאמונות השונות של כל קבוצה. אלוי עצמה היא בחורה שנונה, טובת לב אבל גם קצת מרדנית, תוצאה מכך שגדלה מחוץ לשבט, ולכן היא בין הדמויות היחידות במשחק שתמיד רואות מעבר לדעות קדומות ואמונות טפלות, ולכן קל מאוד לחבב אותה. שאר הדמויות קצת פחות בולטות לעומתה לדעתי. הן לא רעות, ומרגישות מאוד אמינות לעולם שלהן, אבל הם פשוט לא מיוחדות בצורה שתגרום לכם אפילו לזכור את השמות שלהן.
בכל מקרה, כשלא תהיו עסוקים במשימות העלילה הראשית, תוכלו להעסיק את עצמכם בשלל פעילויות אחרות. אנשים שונים שתפגשו יתנו לכם משימות צד. לצערי רובן לא מרתקות במיוחד, אבל הפרס שהן נותנות לכם, בד"כ לא מעט נקודות נסיון כן שוות את המאמץ, כי הן יאפשרו לכם לעלות רמות מהר יותר, ומדי פעם גם נותנות אתגר רציני שלא ציפיתי לו.
בנוסף, תוכלו לחפש ברחבי המפה מערות מסתוריות, שהן כמו דנג'נס שקצת משנים את האווירה הרגילה של המשחק, שבהן תלמדו כיצד להשתלט על סוגי מכונות שונות, מה שיאפשר לכם לרכב על חלקן או לגרום להן להלחם נגד מכונות אחרות, בזמן שאתם בורחים משם או מסתתרים ועוזרים למכונה שלכם להרוג את השאר.
תוכלו גם להתחקות אחר חפצים עתיקים שיעניקו לכם מתנות באחת הערים הגדולות במשחק, לפנות מחנות של שודדים, לעשות אתגרים שונים של צייד מכונות, ועוד ועוד.
באופן מפתיע, לעומת משחקי עולם פתוח אחרים זה לא מרגיש עמוס במיוחד, ולא יגרום לכם ללכת לאיבוד במליון משימות. הכמות של התוכן הנוסף מרגישה מאוד מאוזנת, כך שלא תמצאו את עצמכם מאבדים חשק ולא ממשיכים את העלילה הראשית בגלל שהשקעתם יותר מדי זמן במשימות הצד.
למעשה, אין לי ממש דברים רעים להגיד על המשחק. אמנם יכולתי להתלונן על כמה דברים ממש קטנים, כמו זה שמבחר השריונות במשחק מאוד דל וההבדל ביניהם זניח. או על העובדה שאי אפשר לעשות Fast Travel מבלי לרכוש Travel Packs, אבל משיגים חפץ שנותן לכם Fast Travel תמידי כל כך מהר, שלא ברור למה המשחק בכלל טורח להפוך את זה בהתחלה למשהו מוגבל. אבל באמת, אלו דברים די זניחים סה"כ שלא באמת פוגמים בהנאה מהמשחק.
אז לסיכום, הורייזון זירו דון הוא ללא ספק מסוג המשחקים האקסקלוסיבים שגורמים לאנשים לצאת ולקנות קונסולה כדי לשחק בהם. זהו משחק שמרגיש מקורי (גם אם שואב השראה מכמה משחקי AAA גדולים כמו טומב ריידר החדש, פאר קריי פריימל וכו'), כך שאם יש לכם פלייסטישן 4, זה לא משחק שכדאי לכם לפספס.
סבטה ס. היא מפתחת אתרים וגיימרית בנשמה, אתם מוזמנים לעקוב אחריה בערוץ היוטיוב שלה GameGems
