רמקולים למחשב האישי: כל מה שצריך לדעת

סביבת המחשב הפכה כבר מזמן ליותר מאשר כלי עבודה או כלי לימוד. כבר שנים שהמחשב מקיף את כל תחומי החיים שלנו, וכמובן שאינו פסח גם על מרכז הבידור הביתי, ומשתמש ממוצע מבלה שעות רבות מול המחשב בצפייה בסרטים, האזנה למוזיקה, או בהריגת אויבים וירטואלים.

 

כחלק בלתי נפרד מפעילויות אילו, מרבית המשתמשים מוצאים עצמם בדילמה של איזו מערכת אודיו לקנות למחשב. האם זו תהייה מערכת רמקולים שמוגדרת מראש כמערכת רמקולים למחשב, או אולי לפנות לשוק אחר לגמרי? האם לבחור במערכת 2.1, 5.1, או אולי בכלל 2.0? מה זה בכלל אומר מערכת 2.1 או 2.0? כיצד ניגשים לתהליך של בחירת מערכת ספציפית בתקציב שלנו? אילו הן רק חלק מהשאלות שעולות בפני כמעט כל אחד מאיתנו כשהוא רוצה להעצים את חווית הבידור מהמחשב.

לאורך הדפים הבאים אנו ננסה לתת מענה למרבית השאלות העיקריות שבפניהן תעמדו במצב זה, ובעיקר לתת מעט רקע בתחום בכדי שהקוראים יוכלו להבין את המושגים שנזרקים בעת דיון על הנושא. לקוראים שאינם מכירים כלל את תחום הסטריאו אנו ממליצים לקרוא את המאמר "מבוא למערכות סטריאו וקולנוע ביתי" בכדי לקבל היכרות ראשונית עם התחום. באופן ברור יהיו נושאים אשר נסקור גם במדריך זה, אך הפעם הדגש יהיה סביב מערכות אשר מיועדות ל-PC, ולכן לא נעסוק במערכות משוק הסטריאו הייעודי.

 

השלב הראשון אותו על כל אחד לעבור הוא החלטה נחרצת באשר סוג המערכות אותה הוא צריך. הבחירה תיקבע בהתאם לדרישות של המשתמש מהמערכת. לא פעם קשה לעשות את ההחלטה הזו, ובמרבית המקרים הגורם הוא חוסר הבנה של ההבדלים בין המערכות השונות וכיצד הן מתאימות לכל שימוש. השאלה השכיחה ביותר היא: "האם אני צריך מערכת 2.1 או 5.1?". בכדי לענות על השאלה הזו צריך קודם כל להבין מה כל אחד מהמושגים האילו אומר, ומה חבוי בין השורות.

 

מערכת 2.1, 5.1, 4.1, או כל שילוב אחר היא דרך קצרה לספר ללקוח כמה רמקולים יש במערכת. לפני שנים רבות כל המערכות היו מערכות סטריאו (ולפני כן מונו, אבל לא נחזור כל כך אחורה), אשר על פי השיטה הספרתית יענו לשם מערכות 2.0. מאוחר יותר נוספו למערכת עוד רמקולים והמספר גדל.

 

בשלב כלשהו בתהליך האבולוציה נוסף רמקול נפרד אשר מיועד לשחזר אך ורק תדרי באס (וזכה לשם סאב-וופר). כיוון שרמקול זה יודע לשחזר תחום תדרים צר יחסית (בדרך כלל עד כ-200 הרץ לכל היותר), החליטו להפריד אותו משאר הרמקולים ולסמן אותו כ-0.1. לכן מערכות סטריאו שנוסף לה רמקול שכזה נקראת מערכת 2.1, מערכת סראונד עם חמישה רמקולים שנוסף לה רמקול כזה נקראת מערכת 5.1, וכו'.

עד כה הכל היה פשוט מאוד להבנה, אבל אז צצו רעיונות חדשים שכל אודיופיל אמיתי מנסה להתכחש להם בכל מאודו, ובקרוב נבין גם למה. רעיונות כדוגמת: "כעת כשיש רמקול שיודע לשחזר תדרי באס, למה לא להעביר את הבאס מכל הרמקולים אל אותו הסאב-וופר, ולנוון את שאר הרמקולים כך שלא יוכלו לשחזר תדרים אילו?" גישה זו הולידה את הרמקולים הסטאליטים אשר נמנים היום על מרבית המערכות שמשתמש PC ממוצע יפגוש.

 

מעשית רמקולים סטאליטים אינם יכולים לשחזר תדרים באס, ולכן על פי ההיגיון שהוליד את ה-0.1 הם צריכים להיקרא 0.9. לצערנו (או מזלנו, תלוי בגישה), הם אינם מתוארים בצורה זו ולכן משתמשים חדשים אינם מבינים כי למעשה רמקולים אילו הם רמקולים מנוונים מעצם התכנון שלהם. נקודה נוספת שחשוב מאוד להבין היא שבמערכות 2.1 מסוג זה, בניגוד למערכות 5.1, הסאב-וופר אינו ערוץ נפרד אשר משדר תוכן נוסף, אלא הוא משדר את התוכן אשר נשלח לערוץ שמאל וימין והם אינם מסוגלים לשחזר אותו.

 

הדבר שקול להזמנת ארוחה בת 3 מנות כאשר המנה השלישית תהייה לא יותר מאשר שילוב של האוכל שלא נכנס בשתי הצלחות הראשונות בניגוד למנה נוספת. זו גם הסיבה שהחיבור למערכות כאילו כולל 2 קווים בלבד ולא 3 כפי שניתן אולי לחשוב.

 

כעת כשאנו יודעים מהם רמקולים סטאליטים, ניתן לבחון מהם היתרונות והחסרונות של רמקולים אלה, ומהן החלופות הקיימות. נפתח דווקא בחסרונות של הרמקולים הסטאליטים , והם בראש ובראשונה חוסר היכולת שלהם לשחזר באס, מה שכמובן מכריח להפעיל אותם בשילוב עם רמקול שיפצה על כך וישלים את התדרים הנמוכים (סאב-וופר). הבעיה הנובעת מכך היא שכעת הסאונד נובע מ-3 נקודות שונות ולא מ-2 נקודות בלבד כמו במערכות סטריאו קונבנציונאליות. כתוצאה מכך היכולת לשחזר במת צליל, והיכולת למקד ולמקם צלילים במרחב נפגמות.

 

חיסרון משמעותי נוסף הוא חוסר היכולת לשלב בצורה טובה את אופי הצליל של הרמקולים הסטאליטים עם הסאב-וופר. כשמשתמשים במערכות 2.1 שכאלה בדרך כלל מגלים כי יש צורך לכוון את עוצמת הסאב-וופר לעיתים תכופות כיוון שהשילוב שלו עם שאר הרמקולים אינו חלק מספיק והוא מפריע לצליל הבוקע מהמערכת. יחד עם זאת, לרמקולים סטאליטים ישנם כמובן גם יתרונות, אחרת לא היינו נתקלים בהם כלל. היתרון העיקרי הוא כמובן המחיר הנמוך שלהם הנובע מהצורך בפחות רכיבים. בנוסף קיים יתרון משני והוא הקלות שבמיקום שלהם עקב גודלם הקטן.

כמובן שישנן גם חלופות למערכות סטאליטים והן באות בדמות מערכות המורכבות מרמקולים מדפיים. רמקולים מדפיים הם גדולים יותר, ובדרך כלל אינם מסופקים עם סאב-וופר, אם כי ישנם יוצאים מן הכלל.

 

רמקולים מדפיים בדרך כלל לא יוכלו לרדת לאותם התדרים שסאב-וופר יכול לרדת אליהם, אך הם יוכלו לשחזר באס בצורה טובה הרבה יותר מכל רמקול סטאליטי. כמו כן, במרבית המקרים רמקולים מדפיים יפיקו צליל שלם יותר וטבעי יותר מאשר רמקולים סטאליטים בהם הצליל נחתך ומועבר לרמקול משני שנמצא במקום אחר.

 

בהמשך נעבור על מפרט של רמקול אופייני, דבר שיאפשר להבין בצורה טובה יותר את ההבדלים. חלקכם ודאי מתרעמים על המחסור באזכור רמקולים רצפתיים, כפי שאמרנו אנו מתמקדים במערכות אשר מכוונות ל-PC ולכן לא נטפל בהם הפעם.

 

בטרם נמשיך הלאה, אנו רוצים לצייןדבר נוסף בנוגע לסאב-וופרים הנכללים במרבית מערכות ה-2.1 בשוק. עבור אדם בעל רקע במערכות סטריאו, הכינוי "סאב-וופר" לרמקולים אילו הוא הגזמה במקרה הטוב, ושקר גס ובוטה במקרה הפחות טוב. הסיבה לכך היא שסאב-וופרים משוק הסטריאו הינם בדרך כלל רמקולים גדולים, כבדים, חזקים, ומסוגלים לשחזר תדרים נמוכים מאוד.

 

לעומת זאת, הסאב-וופרים הכלולים במרבית מערכות ה-2.1 ואף ה-5.1 בשוק ה-PC אינם מסוגלים לעמוד באותה השורה. למרבית המשתמשים הביצועים הללו יספיקו, אך חשוב להכיר את ההבדלים בכדי לדבר בטרמינולוגיה נכונה, ולא ליפול בפח של ההגדרה המטעה.