נתונים טכניים – לקרוא ולהבין
המשתמש הממוצע מתחיל את סקירת השוק שלו בהסתכלות על תמונות של מערכות ובחירת מערכת על פי העיצוב. כמובן שיש לכך השפעה בבחירה, ולכל אחד הטעם שלו וההעדפה שלו. אך לאחר ששוללים על הסף את המערכות שנראות "רע מדיי" ומצמצמים מעט את האפשרויות, בדרך כלל עוברים לשלב השני שהוא בדיקת המפרט של המערכות.
במקרים רבים קשה להבין מה המפרט אומר, וכחלק ממדריך זה אנו ננסה לשפוך מעט אור על הנושא. נתחיל מסקירת פרמטרים עיקריים. ולאחר מכן נעמוד מעט על ההבדלים בין מערכת 2.1 -2.0 בגזרת דפי המפרט.
בניגוד לשוק הסטריאו, במערכות המיועדות ל-PC המגבר בדרך כלל כלול בתוך המארז של הרמקולים. לכן במקרים רבים המפרט עבור שניהם יינתן כמקשה אחת. עם זאת אנו ננסה להפריד את הדברים, כיוון שבצורה זו ניתן גם להבין את האחריות של כל אחד מהמרכיבים על המפרט של מערכת ולקבל תמונה מלאה של הפרמטרים השונים. נפתח במפרט של המגבר:
Output Power (הספק) – לכל מגבר ישנו הספק מקסימלי אותו הוא יכול להוציא אשר יהיה נתון בוואטים (Watt). חשוב להבין כי הנתון הזה הוא אינו מילת קסם, וצריך להשתמש בו בזהירות יתרה. ראשית, המדידה ב-Watt צריכה להתבצע ב-Watt RMS בכדי שיהיה לה ערך אמיתי. יצרניות מסוימות בוחרות להמציא מושגים משלהן ל-Watt ולכן צריך להבדיל בין המקרים ולדעת כי אסור לבצע השוואה של נתונים ביחידות שונות. שנית, ההספק של המגבר הוא גם פונקציה של העומס במוצא שלו. עבור רמקול מסוים ההספק יכול להיות כפול מאשר עבור רמקול שונה. נחזור לנושא זה בקצרה בהמשך.
THD – Total Harmonic Distortion (עיוות הרמוני) – בעולם אידיאלי הנתון הזה לא היה קיים, אך במציאות אף מגבר אינו מושלם וכל מגבר מוסיף מידה מסוימת של עיוותים לצליל. כמובן שאנו רוצים כי העיוות יהיה מינימלי. נקודה חשובה מאוד היא כי המדידות יכולות להתבצע בתנאים שונים. יצרניות מסוימות מודדות את העיוות בתדר בודד של 1KHz ובהספק של 1W בלבד. יצרניות אחרות מבצעות מדידה זאת על פני תחום השמע שהוא 20Hz-20KHz ובהספק המלא של המערכת. יצרניות אחרות בוחרות בשיטות שונות עוד יותר. חשוב לשים לב לתנאים בהם מבוצעת המדידה שכן עם עליית ההספק והתדר, העיוותים יתגברו.
Frequency Response (תחום תדרים) – לכל מגבר יש מגבלה על התדרים אותם הוא יכול להגביר. השיטה הנפוצה ביותר למדידת תחום זה היא מדידת ההגבר בתדר של 1KHz, ולאחר מכן שינוי התדר כלפי מעלה וכלפי מטה עד שמוצאים את הגבול העליות והגבול התחתון שבהם ההגבר קטן ב-3db ביחס להגבר בתדר של1KHz. הבחירה ב-3db היא כיוון שמשמעות מספר זה היא כי ההספק קטן פי 2. יצרנים מסוימים מחמירים יותר בבדיקות שלהם (מאפשרים שינוי קטן יותר בהגבר), ויצרנים אחרים ליברליים יותר בבדיקות שלהם. מסיבה זו כדאי לשים לב לתנאים בהם בוצעה המדידה.
וואטים וואטים וואטים |
SNR – Signal-to-Noise Ratio (יחס אות לרעש) – נתון זה מודד את היחס בין הספק האות המוגבר במוצא להספק הרעש במוצא. ככל שהמגבר יהיה בעל רעש נמוך יותר המספר יהיה גבוה יותר.
Input Sensitivity (רגישות הכניסה) – לכל מגבר קיים מתח כניסה נדרש בכדי לספק במוצא את ההספק המקסימלי לו הוא מסוגל. במידה והאות בכניסה יהיה נמוך יותר מערך זה, ההספק במוצא המגבר יהיה נמוך יותר מהערך המוצהר בדפי המפרט.
Crosstalk (זליגה) – מדד זה בוחן את כמות הזליגה אשר קיימת במגבר בין שני הערוצים. הזליגה קיימת תמיד במידה כזו או אחרת עקב השימוש ברכיבים משותפים לשני הערוצים במגבר.
ישנם פרמטרים נוספים אשר מאפיינים מגברים, אך הם מתקדמים יותר, ולא נפגוש אותם לעולם במפרט של מערכות אודיו ל-PC (במרביתן לא נפגוש גם חלק מהפרמטרים אשר כבר בחננו). כעת נעבור למפרט של הרמקולים:
Maximm Power (הספק מקסימלי) – לכל רמקול יש הספק מקסימלי שמצוין על גביו. בדרך כלל הספק זה מציין את המקסימום בו ניתן להפעיל את הרמקול ללא גרימת נזק. יצרנים רבים בוחרים לרשום בשורה זו את הספק ה-short term. משמעות הדבר היא ההספק שבו הרמקול יכול לשרוד לפרק זמן קצר (בדרך כלל שבריר שנייה), בטרם ייגרם לו נזק. אנו נמליץ בחום לא להפעיל את הרמקולים בהספק זה, או אפילו קרוב אליו.
Impedance (עכבה) – לכל רמקול קיימת העכבה החשמלית שלו. במפרט הרמקול בדרך כלל נמצא נתון כדוגמת 8ohm nominal, או פשוט 8ohm (מספרים אופיינים נוספים הם 6ohm ו-4ohm). רוב המפרטים מציינים את העכבה (התנגדות חשמלית עבור תדר שונה מ-0Hz) בתדר של 1KHz. הסיבה שהעכבה מעניינת אותנו היא שעכבה נמוכה יותר תדרוש מהמגבר זרם גבוה יותר ומתח נמוך יותר בכדי לספק את אותו ההספק, ובדרך כלל מגבר ממוצע יתקשה לספק זרמים גבוהים. אך הנתון הזה אינו מספר את האמת. זאת כיוון שעכבה של רמקול יכולה להשתנות משמעותית כפונקציה של התדר, ובתדרים נמוכים יכולה לרדת לשבריר מהערך הנומינלי (לדוגמא לרדת מ-8ohm עד לערך של 2ohm ואפילו מתחת לכל). חלק מהקוראים וודאי שמו לב כי במערכות אודיו לרכב לדוגמא, העכבה של הסאב-וופרים היא 2ohm ואף מתחת. הסיבה היא שברכב מתח ההפעלה הוא 12V בלבד, ולכן בכדי לספק הספק גבוה נדרשת עכבה נמוכה שתצרוך זרם גבוה במתח נמוך.
מערכת 2.1 |
Frequency Response (תחום תדרים) – בדומה לנתון המקביל עבור המגברים, גם הרמקולים מוגבלים (ובדרך כלל באופן חריף יותר) ביכולת שיחזור התדרים שלהם.
Sensitivity (רגישות) – נתון זה מתאר את עוצמת הקול אשר תופק במוצא עבור אות כניסה מסוים. בדרך כלל נהוג למדוד את עוצמת האות במוצא ב-db במרחק של מטר מהרמקול עבור אות כניסה של 1Watt בתדר של 1KHz. כן, הרבה אחדים. עם זאת ישנם גם מדדים אחרים (לדוגמא החלפת ה-1Watt ב-2.83V – למי שמכיר את חוק אוהם קל להבין כי עבור עכבה של 8ohm שתי המדידות שקולות). חשוב להבין שלנתון הזה יש משמעות מכרעת על עוצמת הקול שתתקבל במוצא. כפי שהסברנו, נדרש הספק גבוה פי 2 בכדי לקבל במוצא תוספת של 3db. לכן לצורך הפקת עוצמה של 95db במוצא הרמקול, רמקול עם נצילות של 95db/W ידרוש פי 8 פחות הספק מהמגבר אל מול רמקול עם נצילות של 87db/W. כשמסתכלים על הנתונים של 1W מול 8W זה אולי לא מרתיע, אבל כשמסתכלים על 25W מול 200W מבינים את המשמעות הרבה יותר.
Size (גודל) – הכוונה היא אינה לגודל הפיסי של הרמקול, אלא לגודל הפיסי של האלמנטים הנכללים בו. בדרך כלל הקריאה היא של הקוטר של האלמנט (diameter), והקריאה ניתנת בדרך כלל באינצ'ים.
כמובן שגם לרמקולים ישנם פרמטרים נוספים, אך הם אינם רלוונטים עבורנו כרגע.
כפי שציינו לפני כן, מערכות האודיו ל-PC בדרך כלל משלבות את המגבר והרמקולים יחד. מסיבה זו נתונים רבים "נבלעים" בנתונים אחרים, ונקודות מסוימות כלל אינן רלוונטיות עבור המשתמש כיוון שהוא אינו נדרש להתאים בין הרמקולים למגבר. לדוגמא, מערכת שמצוין על גביה כי היא מספקת 15W לערוץ (ערוץ שמאל וערוץ ימין לדוגמא), משמע כי המגבר מסוגל לספק 15W לכל היותר. חשוב לשים לב כי במידה ולא ניתן מידע נוסף קשה מאוד להסיק מכך על יכולת המגבר או על עוצמת הקול במוצא המערכת.
כעת יש ברשותנו את הידע הדרוש בכדי לדעת לקרוא את מרבית דפי המפרט בשוק נוכל לעשות זאת בצורה מושכלת הרבה יותר ולא ליפול במלכודות שיצרניות רבות שותלות בהם.
כאשר נבחן פרמטרים של מערכת 2.1 אל מול מערכת 2.0, ישנם מספר הבדלים בולטים. ראשית עבור מערכת 2.1 נמצא תמיד מפרט עבור הרמקולים הסטאליטים (בשילוב המגבר שלהם) ועבור יחידת הבאס (בשילוב המגבר שלה). ההבדלים העיקריים שניתן לשים לב אליהם מעבר לכך הוא גודל האלמנט אשר ברמקולים מדפיים יהיה בדרך כלל 5.25 אינץ' ומעלה (אם כי ישנם יוצאים מן הכלל עם דרייבים של 4 אינץ'), עבור הבאס, וטוויטר עבור התדרים הגבוהים; בעוד ברמקולים סטאליטים האלמנט יהיה של 4" ומטה, ולעיתים יהיה האלמנט היחיד ללא כל טוויטר.
ביחידת הבאס בדרך כלל נמצא יחידה של 4" ומעלה אשר מיועדת אך ורק לשחזור תדרי הבאס. כפועל יוצא מגודל האלמנטים, מערכת 2.0 בדרך כלל תהייה עם תחום תדרים של כ-50Hz-20KHz כאשר כל תחום התדרים מגיע מזוג הרמקולים. לעומת זאת במערכת 2.1 נראה כי תחום התדרים הוא בערך 40Hz-160Hz עבור יחידת הבאס ו-160Hz-20KHz עבור הרמקולים הסטאליטים.
מדפי מול סטאליטי |