"זהות אישית של מוביל מאבק ללגליזציה של עישון קנביס"

בהמשך לדיון "דיון בעד ונגד ליגליזציה ו או שימוש בסמים "קלים"" (http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=416644.0)

אני מביא לכם פה עבודת גמר של בן אדם שכינויו הוא "smoking dragon" מפורום "המחירון" (joint.co.il)

אשמח אם תקראו את המאמר או חלקו ותתנו דעה.

באמת חשוב לי ולכמה אנשים פה להראות לכם כמה מיתוסים סובבים סביב הקנאביס , כמה שקרים - כמה עבודה בעיניים שהממשל האכיל אותנו כנ"ל האגודה למלחמה בסמים.

אז כמו שאמרתי , תקראו ותגיבו.

כל הזכויות שמורות לsmoking dragon.

זאת עבודת הגשה שעשיתי כפרוייקט סיום בשנה השלישית באוני', במחלקה למדעי ההתנהגות בחטיבה לסוציולוגיה, בה התבקשתי לעשות ניתוח סוציולוגי על הקשר בין האישי לפוליטי.

כמובן שהלכתי על קנביס, מאחר וכל עבודה שאני עושה במסגרת התואר היא קשורה באופן כזה או אחר לצמח האהוב.

במסגרת עבודת הגמר הייתי צריך לערוך ראיונות עם אדם הקשור לנושא עליו העבודה מתבססת, ואז חשבתי שאין אדם אחר שהייתי רוצה לראיין חוץ מבועז ווכטל.

אז הנה, העבודה מוגשת לפניכם,

קריאה מהנה.

דראגון.

חיוך טריפי

חיוך טריפי

זהות אישית של מוביל מאבק ללגליזציה של עישון קנביס

תוכן עניינים

הקדמה

רקע תיאורטי - קנאביס, מריחואנה או חשיש?

רקע תיאורטי- רקע וסטטיסטיקה

הסיבות להוצאת הקנביס מחוץ לחוק

רקע המרואיין

תמליל הראיון

עקרונות המאבק למען זכויות האדם וחופש הפרט

תנועות למען שיוויון זכויות לנשים.

תנועות למען זכויות הומוסקסואלים בצרפת.

יחסים הומוסקסואלים סקירה היסטורית

ההומואים כדוגמא למעשני המריחואנה

סיכום

ביבליוגרפיה

הקדמה

עישון צמח הקנביס, אם למטרות רפואיות או למטרות קריאטיביות, הוא כטאבו ברוב החברות המערביות כיום. אי החוקיות נוצרה בשנות השלושים של המאה הקודמת וגררה אחריה הפללה של מיליוני אזרחים. בעבודה זו נעלה תהיות לגבי הלגיטימציה של החוק האוסר על עישון קנביס, זאת דרך נסיון להבין את זהותו האישית של מוביל המאבק ללגיטימציה של עישון קנביס בישראל, מר בועז ווכטל.

מטרת העבודה היא להבין את מר בועז ווכטל ברמה האישית, ובאמצעות כך לנסות להבין מדוע דחף עצמו לפעילות פוליטית חרף האיסורים החוקיים מול הנושא שאותו הוא מנסה לקדם- הטאבו החוקתי על המריחואנה, ומכאן ננסה לנתח את ההשפעות של פעילותיו הפוליטיות ברמה האישית-חברתית.

רקע תיאורטי - קנאביס, מריחואנה או חשיש?

צמח הקנביס תורבת בסין העתיקה לפני יותר מ-4500 שנה וממנו הפיקו סיבים ותרופות. בתפרחותיו נעזרו לטיפול בפצעים והזרעים שימשו למניעת דלקות וגירויי עור ולטיפול בהרעלות ממתכות ומגופרית.

בסוריה הקדומה נהגו לשרוף את הזרעים ולשאוף את העשן שהשתחרר מהם, במטרה להרגיש התרוממות רוח ובכדי להקל על כאבי צירי לידה.

בהודו השימוש בקנאביס התקיים גם במעמדות הנמוכים שהשתמשו בו בסוף היום להקלה ושחרור וגם במעמדות הגבוהים שהשתמשו בו למטרות דתיות וכתחליף לאלכוהול (האסור על בני הקאסטות הגבוהות).

במזרח התיכון, החשיש הפך לסם נפוץ בקרב המוסלמים (ועודנו כזה) בשל האיסור על שתיית אלכוהול

כיום, השימוש בקנביס הוא למטרות תעשיתיות (תעשיות הסיבים השונות), מטרות רפואיות (טיפול במחלות שונות), ומטרות קריאטיביות (אומנות והנאה כללית)

החוק הראשון המתייחס לצמח הקנביס נחקק בשנת 1916 בג'יימסטאון, וירג'יניה. למרבה האירוניה, החוק הראשון חייב את חקלאי המחוז לגדל כמות מינימאלית של קנביס, עקב היותו חומר גלם חיוני למגוון רחב של מוצרים. חוקים דומים נחקקו בהמשך במסצ'וסס, בקוניטקט ובמחוזות חקלאיים רבים אחרים.

עד לפני כמאה שנים, 90% מכל מפרשי האוניות היו עשויים בד שיוצר מסיבי הקנביס

החוקה של ארה"ב והתנ"ך הראשון שהודפס בידי גוטנברג נכתבו על ניר עשוי קנביס

עד שנות השלושים של המאה העשרים היה הקנביס לגידול השני בחשיבותו ובתפוצתו בארצות הברית

גורג' וושינגטון כתב את המדריך הראשון באנגלית לגידול קנאביס

הקנביס נכלל כבר לפני 4700 שנה בספר הצמחים של הרפואה הסינית פאן-צאו-צינג

משנת 1840 ועד שלילת מעמדו החוקי בשנות השלושים, הומלץ הקנביס בספרי הרפואה רשמיים בארה"ב לטיפול ביותר ממאה מחלות שונות

עד היום לא נרשם שום מקרה מוות שנקשר ישירות לעישון מריחואנה

מריחואנה הוכחה כיעילה לטיפול בהורדת מתח, אסטמה, טיפולי סרטן, איידס, השפעה נוגדת הקאות (anti emetic effect), הרגעת שרירים (muscle relaxant), השפעה אנטי אפילפטית, כאבי מחזור, טרשת נפוצה והפחתת לחץ תוך עיני לטיפול בגלאוקומה.

מריחואנה הוכחה כיעילה לטיפול בהפרעות חרדה כגון Ocd, ptsd, דיכאון ועוד.

מה מעשנים בעצם?

מריחואנה מתייחסת לפרחים המיובשים של צמח הקנביס אשר מכיל חומר כימי לא נרקוטי בשם THC ברמות חוזק שונות. את הקנביס ניתן לעשן או לאכול והוא מייצר הרגשת "סוטול" קלה .

כשצמח הקנביס בוער, העשן מכיל כימיקלים שונים ביניהם 16 סוגים של קנבינואידים, שהם חומרים בעלי מבנה בסיס משותף שנושאים תכונות דומות להשפעת הקנביס. מתוך הכימיקלים הללו, אובחן הקנבינואיד דלתא-9-THC, כחומר בעל ההשפעה הדומה ביותר לאפקט עישון המריחואנה ומכאן משערים החוקרים כי זהו כנראה החומר הפעיל בעשן המתקתק.

רקע על ציבור המעשנים

בעבר רווחה הסטיגמה בה רק בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך מעשנים מריחואנה,

אך כיום ידוע כי אנשים שונים ממגוון שכבות האוכלוסיה, המקצועות והגילאים מעשנים.

יתרה מזאת, אף ידוע כי חמישה נשיאי ארה"ב הודו בכך בפומבי.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב, מרבית מעשני הקנביס הם גברים, כאשר עקומת השימוש היא ליניארית שלילית, כאשר אחוז השכיחות הגבוה הוא בטווח הגילאים 20-24 ויורד בהדרגה ככל הגיל עולה.

סטטיסטיקות השימוש במריחואנה

כל 5 דקות מתבצע מעצר על רקע מריחואנה בעולם

בישראל, לפחות אדם אחד מתוך חמש אנשים עישן פעם אחת במהלך חייו.

ציבור מעשני המריחואנה בצורה קבועה בישראל הוא 10% (650,000 איש לפחות!)

כל שנה נפתחים למעלה מ-25 אלף תיקי שימוש בסמים בישראל

כל שנה מוברח לישראל יותר מ-150 טון מריחואנה

כל שנה המדינה מבזבזת יותר מ-250 מליון שקלים על טיפול בעבירות מריחואנה

ציטוט:

"כיום יש 100,000 מעשני מריחואנה בארה"ב, כאשר רובם כושים, היספאנים ומוזיקאים, שהמוזיקה השטנית שלהם, הלא היא ג'אז וסווינג, היא תוצאה של שימוש במריחואנה.

המריחואנה גורמת לנשים לבנות לקיים יחסי מין עם כושים, מוזיקאים ובעצם עם כל אדם אחר.."

(הנרי אנסלינגר, יו"ר המחלקה למלחמה בסמים, ארה"ב,

בנאומו מול הקונגרס להוצאת המריחואנה מחוץ לחוק 1937).

שטן סטלן

הסיבות להוצאת הקנביס מחוץ לחוק

לפי תומכי ההחלטה:

בתחילת שנות השלושים הטענה העיקרית למתנגדי השימוש בקנביס היתה כדרך להגן על העם האמריקאי מהשפעות המזיקות של החומר שגורר אחריו מספר לא מבוטל של עבירות מוסריות ומכאן מיתוגו כ"רוצח נעורים".

בשנות השישים והשבעים נערכו מחקרים מטעם הרשות למלחמה בסמים, אשר הוכיחו בצורה מדעית את הקנביס כחומר מסוכן אשר גורם למוות ולחולי. מחקרים אלו אשר נכתבו בצורה מגמתית הופרכו בשנות השמונים והתשעים על ידי מחקרי נגד, שהובלו על ידי פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

כמו כן מחקרים נוספים אשר הוכיחו, לכאורה, כי קנביס משמש כ"שער מעבר" לחומרים אחרים הופרכו וכיום ידוע כי אפילו שימוש אקססיבי במריחואנה לא מוביל לשימוש בסמים קשים כגון הרואין, קוקאין וכו'.

לפי מתנגדי ההחלטה:

הליך הוצאת הקנביס מחוץ לחוק התבצעה משום שהקנביס היווה תחליף יעיל וזול מול תעשיית הפלסטיקה, אשר היתה בכניסתה לשוק והוכרה כפטנט של חברת דו-פונט, אשר דחפה את הוצאת מתחריה מחוץ לחוק.

לפי מתנגדי ההחלטה, הפצת התעמולה התבצעה על ידי אינטרס של מר וויליאם רנדולף הרסט, אשר היה איל העיתונות הגדול בעולם באותה התקופה ובעל יערות שעובדו בשיטת דופונט.

כמו כן נטען כי הקנביס סיפק מטרה תחליפית של השיטור האמריקאי מחוסר העבודה עקב הסרת איסור האלכוהול בשנות השלושים.

הראיון:

הראיון ארך כמחצית השעה, הוצג במתודה של ראיון חצי מובנה, וכלל שאלות פתוחות הקשורות לחייו האישיים של המרואיין, לאופן בו הוא מגדיר את עצמו וכמובן דעותיו לגבי נושא הלגליזציה והדה-קרימנליזציה.

המרואיין: מר בועז ווכטל

תפקיד: מייסד ויו"ר מפלגת "עלה ירוק".

תקציר קורות החיים של המרואיין:

ילד 1958, נשוי ואב ל-3 ילדים, עבור שניים מהם, אב חורג.

בעל תואר בחינוך והוראה מאוניברסיטת בוסטון,

בעל תואר שני בניהול ושיווק מאוניברסיטת מרילנד,

הרצה מטעם מחלקת המרצים של השגרירות בקהילות יהודיות.

ב-1990 התחיל לעסוק בנושא הבעייתי של המים במזרח התיכון.

היה חוקר אורח בנושא מים ושיתוף פעולה אזורי מטעם "פרידום האוס", הארגון הראשון בעולם לעידוד הדמוקרטיה וזכויות האדם (שהוקם על ידי אלינור רוזוולט).

כתב מספר רב של פרסומים והרצה בוועידות בינלאומיות בנושא יבוא מים לישראל מתורכיה, והשפעתו האפשרית של צעד כזה על תהליך השלום.

הרצה ביחידת המרצים של צה"ל בנושאי מים ואקולוגיה.

בשנת 1994, כשחזר לארץ, הכיר את שלומי סנדק ויחד הקימו את העמותה לשינוי חוקי הסמים.

נקודות ציון נוספות:

חוקר עצמאי וכותב המתמחה בפתרונות לבעיית המים במזה"ת החל משנת 1990.

תואר ראשון: חינוך יהודי + תעודת הוראה, היברו קולג', בוסטון.

תואר שני: ניהול ושיווק, אוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק.

הרצה בקיץ 2001 בפני ועידה של המכון המתקדם ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים בנושא המים

במזה"ת, שבה הרצו בין השאר שרים, חברי כנסת ושגריר תורכיה בישראל.

הרצה במסגרת יחידת המרצים של צה"ל במילואים על מים ואקולוגיה החל מ-1995 ועד 2001.

שירת 3 שנים (1983-1989) בנספחות צה"ל בוושינגטון ושנה אחת (1987) כעוזר לנציג משרד

הביטחון בשגרירות ישראל בוושינגטון.

ב-1991 כתב את התוכנית "תעלת השלום ברמת הגולן": תוכנית ליבוא מים מתורכיה דרך סוריה

לישראל, ירדן ושטחי הרשות הפלסטינית, המשלבת פתרון לבעיית המים באיזור עם שיקולי

ביטחון, כך שנסיגה ישראלית מרמת הגולן תשפר את בטחון משק המים הישראלי והאזורי ותבטיח

הגנה מפני התקפת פתע של כוחות שריון סוריים על ישראל.

כתוצאה מכתיבת התוכנית הוזמן להרצות במספר רב של פורומים בינלאומיים:

באומות המאוחדות, בכנס ארגונים לא ממשלתיים.

בוועידה האקדמית הישראלית-פלסטינית הראשונה בציריך בנושא המים.

בוועידות על מים ושלום בארץ, בתורכיה, בארה"ב ובספרד.

הוזמן להשתתף כחוקר אורח בנושא מים ושת"פ איזורי במזרח התיכון, באירגון לזכויות אדם

ודמוקרטיה בניו יורק בשנים 1991-1993 (Freedom House)

השתתף בכתיבת הפרק העוסק בבעיית המים באיזור בספר שנכתב עבור ועידת עמאן 1995 ופורסם

על ידי ממשלת ישראל.

פירסם קרוב ל30 מאמרים (ופרקים בספרים) בנושא המים, הן בספרות מקצועית והן בעיתונות

הכללית ובפרסומים הבינלאומיים הבאים:

Turkish Times, Washington D.C. USA

Middle East Insight, Washington D.C. USA

Miami Herald, Miami, Florida USA

Journal of Commerce, New York, NY USA

Haaretz daily paper, Tel Aviv, Israel

Link Magazine, Israel

פרקים בספרים:

"Water in the Middle East" (Edited by: Issac Shuval)

Published by: Elsvier Publishing, Holland.

in the middle east (Edited by: Dr. Ali Ihsan Bagis)

Water as an element of cooperation and development

Friedrich, Nauman Foundation in Turkey, Ankara, Turkey

Hacettepe University & /home/boaz

המקרה שדחף אותו לפעילות פוליטית (ציטוט):

"יום אחד פגשתי מכור לקוקאין. הוא היה המכור הראשון שפגשתי בחיי. עד אז לא ידעתי כלום על סמים, מלבד העובדה ש-600 אלף אנשים נעצרים בארה"ב על עישון מריחואנה בשנה. המכור היה יהודי טוב ומיוסר, שהחליט להתאבד בשלבים בעזרת הקוקאין. הוא גם סיפר לי על איזה צמח מאפריקה, איבוגאין שמו, שהולך להציל אותו ממוות. חשבתי שהוא משוגע אבל ראיתי אותו שוב אחרי הטיפול וחודשיים של התאוששות, והבנאדם היה לא רק נקי מקוקאין, אלא גם מאלכוהול וניקוטין. ב-1998 עברתי לניו יורק ולאט לאט התחלתי להכיר את האנשים שגילו שאיבוגאין יכול להיות תרופה להתמכרות לסמים ונסחפתי אל עולם האקטיביזם החברתי מתוך תקווה לפתור את אחת הבעיות החברתיות/רפואיות החמורות ביותר: גמילה מסמים קשים".

הראיון:

* חלק זה הינו תמליל מקוצר של הראיון המקורי, שארך כשעה ונמצא בנספח המצורף לעבודה זו.

1.מה גרם לך לקום ולהביע מחאה נגד מדיניות הסמים בארץ?

בועז עבד כ-5 שנים בטיפולי גמילה במכורים להרואין על ידי שימוש בסינטזה של צמח אפריקאי.

יצא לו להשוות בין כמה סוגים של מדיניות סמים כגון הולנד , ארה"ב, אירופה,מרכז אמריקה וישראל וראה כי יש הבדל בין בריאות מכורים ממדינות שונות זאת בהתאפיינות של נגישות לטיפול, תנאים סוציאליים, אלימות משטרתית.

כמו כן ראה כי המדיניות הישראלית הוא רפליקה של המדיניות האמריקאית ובהן משתמשי הסמים הם נרדפים על ידי המשטרה והמדינה.

כאשר הוא שמע את סיפורי החיים של המכורים אף אחד מהם לא אמר שנגרר לסמים קשים בגלל שימוש בקנביס, דבר שהפריך את המדיניות הרווחת של הרשות למלחמה בסמים.

2.מה גרם לך להיכנס לפוליטיקה?

בועז רואה בפוליטיקה כאמצעי.

לדעתו השינוי חייב לבוא דרך בית המחוקקים. ולכן מפלגה היא הכרחית בשביל להכניס נושא שנוי במחלוקת לאג'נדה הלאומית.

3.באיזה אופן פעילותך כמנהיג עלה ירוק השפיעה על חייך הפרטיים?

בועז מספר כי הפעילות שלו דורשת תמיכה ממשפחתו,

הוא מביע הערכה לאישתו שמבינה חשיבות עשייתו למרות הקשיים.

בועז מנסה שהמשפחה לא תפגע מהעשייה שלו ולכן את הפגישות והדיונים הוא עושה כמה שיותר מחוץ לבית, ובכך מנסה לשמור על פרטיותו.

4.האם עצם העובדה שהנך תומך בנושא אשר מוגדר כפלילי לפי החוק משאיר אותך במצב מאוים?

בועז מתרעם מול הקביעה הזו בטענה כי "האם פעיל למען העוני צריך להיות עני?", אך מסכים כי יש מן האיום עליו כאזרח.

5.האם בני משפחתך הרגישו או מרגישים מאוימים/מוקעים בגלל פעילותך?

בועז מציין כי לפעמים מופנות אליהם תגובות מעליבות, אך לרוב הוא סופג אותם ולא הם. לפעמים אף מדברים לא יפה אל הילדים, אך ילדיו מאמינים בשליחותו של האבא כלוחם למען צדק חברתי ומכבדים את זה. בועז מקווה גם כי ילדיו ילמדו ויקחו דוגמא מעשייתו.

בועז מוסיף כי הוא רואה זכות גדולה לעבוד בשביל הציבור ולשנות כל סוג של אי צדק חברתי ולכן הוא מכיר במחיר שהוא משלם.

6.איך הרגשתך בפעם הראשונה בו הכרזת בגלוי "אני מעשן"?

בועז מאמין כי אכן יש מחיר לעשייתו.

ברמת העסקים, וא מציין כי לעיתים אנשים לא רוצים לעשות עימו עסקים משום שרואים אותו כדמות לא רצינית בגלל מעורבותו בנושא, אך בועז רואה את תגובתם כבורות לנושא ומדגיש כי מעשני מריחואנה הם מכל השכבות הסוציואקונומיות ובעלי תפקידים וקריירות שונות ועצם זה שהם מעשנים לא פוגע בקריירה שלהם.

ברמה האישית, בועז מסכים כי יש פגיעה. עצם כך שהוא נתפס לעיתים כ"סטלן" מוריד מערכו ומערך עשייתו מולך אנשים אשר לא מעורים בנושא המריחואנה, אך הוא תופס אותם כבורים לנושא ומציין את הרקע שלו כבעל תואר אקדמאי מתקדם, את הישגיו ופעילותיו.

7.האם עצם האמירה עשתה לך משהו מבחינה חברתית (ביחס לחברים/מעגלים חברתיים)?

בועז אומר כי "טוב להיות בין חברים מאשר בין חברים צבועים",

ולכן טוען כי מי שלא מבין את העשייה שלו ואת חשיבות פעילותיו הוא לא באמת חבר שלו.

בועז בא מקהילה של אלפיניסטים, ומצביע על המעגל החברתי שלו שמונה אנשי אקדמיה, דוקטורים, פעילים למען זכויות אדם ואידס ,

ואף מביא את דוגמת חברו שלמה גל, איש משטרה לשעבר וראש הרשות למלחמה נגד סמים לשעבר אשר תמך בנושא הלגליזציה ונזרק אותו מתפקידו בגלל זה,

אשר לכאורה שניהם היו בין שני צידי המתרס מבחינת מעמדם הפוליטי אך נהפכו לחברים טובים ואישיים עד היום.

8.כיצד אתה מגדיר את עצמך?

" אני מגדיר את עצמי כפעיל למען חופש הפרט והציבור"

9.מה המקום שתופסת הזהות הפוליטית שלך בחווית הזהות הכוללת?

בועז מדגיש כי בין בחירות לבחירות הוא חי חיים אנונימיים ומשתדל להעלם בין הצללים כך שלא יכירו אותו, אך הוא רואה עצמו כפעיל למען הצדק החברתי ביומיום.

10.האם חל שינוי באופן בו אתה מגדיר את עצמך מאז שהחלטת להיות פעיל פוליטית בסוגיה?

בועז מסכים כי תוצר לוואי של עשייתו זה פרסום. בגלל כך אנשים מכירים אותו והוא אינו מרגיש נוח עם זה וממש לא נהנה מזה.

המטרה שלו לעולם לא הייתה להיות מפורסם והוא לא רוצה לעשות פרסונליזצייה של עצמו, לכן הוא תומך בריבוי דוברים למפלגת עלה ירוק, זאת בכדי להראות כתנועה המונית ואותנטית ולא כתנועה של ראש אחד.

11.מה הרגשת לאחר כשלון קמפיין עלה ירוק בשתי הבחירות הקודמות?

בועז לא רואה בזאת כשלון.

את שתי מערכות הבחירות האחרונות הוא רואה כאנרגיות מופלאות שהתבטאה בהשתתפות של אלפי פעילים תומכי המטרה, ששמחו בשמחתנו (של המפלגה) ותרמו מעצמם ומזמנם ולפי זה היה הדבר המדהים.

12.אתה פעיל למען זכויות ציבור המעשנים כ-15 שנים כבר. מאיפה אתה שואב את הכוח?

בועז צוחק ואומר שיש קשר גנטי.

הוא מציין כי סבתו הייתה פעילה בתנועת הגנה והייתה ידועה כאישה פעלתנית.

אביו של בועז היה בתפקיד בכיר ממשלה, והוא מאמין כי יש לו ייעוד והוא אחד מהמאושרים שמצליח לחיות ולקדם את היעוד שלו בחיים.

בועז מוסיף ואומר כי יש לו מטרות וחובות כאזרח. להציל חיים, לעזור לאנשים, לעשות שינוי. וזה בעצם ייעודו. אפילו לפי היהדות והאיסלאם- הערך הגבוה ביותר הוא בעזרה לאחרים ועבודה למען הציבור.

מדבריו של בועז:

"להכניס חמלה בחיים, לטפל באנשים ולדאוג לזכויות של אחרים זה ערך עליון..

זה דבר מדהים.. זה מה שנותן לי את הכוח"

העקרונות עליהם מתבססים המאבקים למען זכויות האדם וחופש הפרט

בכדי שנוכל להבין כל מאבק למען זכויות האדם נצטרך קודם להבין את עקרונות החופש עליהם הוא נשען.

לפי הזרם האקסיסטנציונאליסטי האדם נמשל ליצור בעל מכלול אפשרויות. האדם אדון לעצמו.

לפי זאן פול שרטר "האדם נידון לחופש". שרטר מגדיר 2 מושגים:

1. היישות כשלעצמה- האובייקט. (דוגמת הפטיש) אשר לו יש כמה חלקים כאשר כל חלק אחראי על

פונקציה אחרת. (הוצאת מסמרים, דפיקה, תנופה וכו'). לפטיש יש מטרה. יש מהות.

מכאן נסיק כי חשבו על מטרת הפטיש לפני שחשבו לפני איך הוא יראה. לכן המהות של הפטיש

היא מהות שמשרתת מטרה שכבר קיימת. לאובייקט אין חופש. הוא נולד עם מהות ולשם מטרה.

2. היישות בשביל עצמה- הוא האדם. אשר נולד כלוח חלק אשר פתוחות בפניו כל האפשרויות.

להבדיל מהפטיש האדם נולד בלי מהות, הוא מפתח את הייעוד שלו בעצמו וקובע את מטרותיו על פי בחירות שהוא עושה בימי חייו. מכאן נבין כי האדם נולד עם זכות לחופש.

לפי הזרם האקסיסטנציונאליסטי, החברה רוצה שנחשוב כ"ישות כשלעצמה". החברה מכתיבה בעצם את ה-"ייעוד טבעי" כפי שהיא תופסת אותו- הלא היא הנורמה השלטת. מכאן שהחברה לא נותנת לאדם לעשות מה שהוא רוצה בטענה שזה לא טבעי ומגדירה את מעשיהו כסטייה.

כאשר אדם נולד לתוך חברה אשר מכתיבה את בחירותיו (כדוגמת איסור על אהבה בין גברים או לחילופין איסור על עישון קנביס) היא בעצם מכניסה אותו לתוך מהות קיימת- הוא נמשל לאובייקט. אין לו את החופש- ומכאן נגזלת ממנו זכות הקיום הבסיסית והטבעית לתוכה הוא נולד.

עקרון חופש זה הוא עמוד התווך של כל אידיאולוגיה למען זכויות האדם והפרט.

בעבודה זו אנסה להדגים את אידיאולוגיה זו על פי פעולתם של מובילי מאבק למען צדק חברתי בתחומים שונים של חופש הפרט, כדוגמת המאבק לשחרור האישה והמאבק לזכויות ההומוסקסואלים והלסביות, וזאת בהקבלה לציבור מעשני הקנביס.

השוואה ביבליוגרפית: תנועות למען שיוויון זכויות לנשים.

ליילה רופ, במאמרה משנת 1997, מציגה מקרים שונים של נשים אשר היו פעילות למען שיוויון חברתי וחופש הפרט בשנים שונות במאבק מנקודות זמן ומקום בעולם.

ליילה שמה דגש על סוגי קשרים שהיו לנשים הפעילות (קשר של בן זוג ובנות זוג), ועל החשיפה של העולם האישי של הנשים הפעילות לאור הציבור והמשמעויות המסתמנות מתוך חשיפה זו.

בכל המקרים שמציגה ליילה נוכל לראות מכנה משותף והוא הסיכון החברתי והאישי

שנוטלות הנשים הפעילות בארגונים, סיכון רב מאחר באותם התקופות הגישה החברתית הפטריאכלית השלטת.

לדוגמא, היא מציינת מקרה של אישה סורית, אשר נאמה בקונגרס למען שיוויון זכויות הנשים באיסטנבול בשנת 1935, וקראה לנשות המדינה לצאת וליטול את זכויותיהן לצד הגברים, הן בזכויות והן בחובות כאזרחיות שוות לכל דבר.

אותו מחיר, אשר ליילה מציינת במאמרה הוא בעצם המחיר לחשיפה אותו משלם כל פעיל למען זכויות אדם, בכל נושא, אם למען נשים, הומואים, צמחוניים ומעשני קנביס. שבירת הסדר ההגמוני שנעשה על ידי אותו אדם משפיע על עולמו האישי, על משפחתו, על הדרך בו תופסים אותו חבריו, שכניו, עמיתיו לעבודה ולעיתים גם משפחתו וילדיו. הוא מוקע מהחברה וממותג כסוטה באופן חברתי.

המחיר אותה שילמה הפעילה הסורית שמוזכרת במאמר עקב אמירתה הוא רב מנשוא, משום שכידוע מעמד האישה בסוריה הוא נמוך ביותר, ואמרות כנגד הגישה הפטריאכלית השלטת במדינות האיסלאם יכולה לגרור אחריה פעולות נקם קשות (נציין את מקרה דר' סולימאן רושדי, אשר התבטאותו בקשר לאיסלאם הובילה לפעולות נקם כנגדו וכנגד משפחתו).

נוכל איפה להשוות את אותה פעילה סורית למקרהו הפרטי של בועז ווכטל. הרי הכל, שניהם, ללא צל של ספק, פעילים למען זכויות האדם ולחופש הביטוי.

מתוך כל אותם פעילים/פעילות למען זכויות האדם, אם מטרתם היא למען חופש המין, הגזע או העיסוק, נמצא מכנה משותף אחד המודעות למחיר אותו הם יצטרכו לשלם עקב שבירת הסדר ההגמוני.

השוואה ביבליוגרפית: תנועות למען זכויות הומוסקסואלים בצרפת.

במאמרו על תנועות לשיוויון זכויות ההומוסקסואלים בצרפת, גונתר סקוט מציג את ראשית

התהוות התנועה ההומו-לסבית בצרפת בשנות החמישים על ידי אנדריי בודריי, אשר לראשונה הציג את ההומואים כאנשים מכובדים, מחונכים ומתורבתים, אשר להם מגיעה הזכות, החופש וההכרה החברתית המלאה לקיים קשר אישי ורומנטי עם בני מינם ולקבל שיויון זכויות מלא מהאוכלוסייה ההטרוסקסואלית.לפי גונתר, בשנות ה-70 קמו תנועות פוליטיות אשר קראו נגד מוסד הנישואין הקונסרבטיבי, ועידוד פרובוקציות מיניות בין חברי התנועות בכדי ליצור הד חברתי.בשנות ה-70 המאוחרות ותחילת שנות ה-80, המאבק לשיוויון נכנס לבית המחוקקים והובל על ידי אוליבר וונדל הולמס, אשר בסופו נחל הצלחה בהטמעת חוקים למען שוייון זכויות של הקהילה ההומו-לסבית, וב-1990 הכרה מלאה בבני זוג מאותו מין.

בכדי להבין את המאבק לשיוויון בצרפת כפי שמציגו גונתר סקוט, עלינו להבין תחילה את הרקע ההיסטורי של כינון החוקים החברתיים והחוקתיים האוסרים על יחסים הומוסקסואלים.

יחסים הומוסקסואלים סקירה היסטורית

ימי יוון- יחסים הומוסקסואליים החלו עוד בעת העתיקה, כשאז דובר בעיקר על אהבה בין גברים שהתבססה בעיקר על מעמדן הנמוך של נשים בחברה זו. יחסים עם נשים היו הכרחיים להמשך הקיום, אבל היחסים בין גברים נחשבו לאיכותיים, בהתבסס על דעה קדומה זו.

הקתוליזם -עליית הכנסייה הקתולית בימי הביניים יצרה את הקודים המוסריים העיקריים שלפיה החברה שלנו פועלת כיום, קודים שהחלו להישבר רק החל מתקופת הרנסנס. כל נושא המיניות הפך לדבר מלוכלך, שלא לדבר על יחסי מין הומוסקסואליים שהוגדרו כסטייה ומעשה סדום .

לקראת סוף המאה ה-17 מתחילים להתקבל יותר ויותר דיווחים על תופעת ההומוסקסואלים בפומבי, אך כמובן שמעשים אלו אינם חוקיים ואזרחים רבים מצאו עצמם מוצאים להורג ומוכים בכיכרות הערים לו רק נחשדו בכך. יותר מזה התקשורת האמריקאית יחסה לאינדיאנים את הנטייה הזו במטרה להראות את הנחיתות התרבותית שלהם וליצור סטיגמה "מלוכלכת" נוספת.

בשנת 1860 מוציא אחד מגדולי המשוררים האמריקאים, וולט וויטמן, את ספרו הראשון ובו שיר אשר מרמז על אהבה בין גברים ובעצם בכך מחדיר את הנושא לתרבות האמריקאית. במקביל החלה להתפתח עיתונות צהובה אשר הצהירה על אנשי מפתח שהם הומוסקסואלים בארון, וכמובן- אוסקר ווילד שמוציא את ההומוסקסואליות לשיח הציבורי.

ב1935 כותב פרוייד שאין לראות בהומוסקסואליים כסוטים, והסביר מדוע אין רע בכך. פרוייד הפריך דעה קדומה בפתרון הקרוב למדעי.

1955 היא נקודת האיזון ומפגש המאבקים של ההומוסקסואלים ומעשני המריחואנה, כל זאת כאשר אלן גינזברג מתחיל את הסיקסטיז באמירות נון-קונפורמיסטיות לגבי כל סטייה חברתית באשר היא. יחסים חד-מינים עדיין לא מותרים בחוק כמו גם הקנאביס למרות ששניהם היו קיימים באותה התקופה אך במחתרת. לכאורה המאבק לחופשיות של שני הנושאים החל באותה הנקודה.

ב1962 מדינת אלינוי הופכת לראשונה שבה יחסים הומוסקסואליים הופכים מותרים. סאן פרנסיסקו הופכת לסמל ליברלי בארה"ב ובעקבות כך בירת ההומואים ובירת הסובלנות לקנביס.

בשנות ה-80 מגיפות האידס מכות בעולם ויוצרת גל אשמה נגד קהילת ההומוסקסואלים.

בשנות ה-80, כפי שמציג גונתר סקוט במאמרו- החלה הכניסה של מפלגות פרו-הומוסקסואליות לזירה הפוליטית ומכאן החל השנוי החוקתי למען שיוויון זכויות- כך גם מפלגות פרו-קנביס מחזקות את כוחם בשנים אלו, אך ללא הועיל.

כיום- בשנות ה-2000, קהילות ההומואים והלסביות יצאו מן הארון (ברוב מדינות העולם), מקבלים את שיויון הזכויות המלא, כיום אף מדינות שונות התירו נישואים בין בני אותו מין,ובתרבות המערבית לעיתים אף נדמה כי להיות הומוסקסואל זה "אופנתי".

לעמות זאת, ציבור מעשני המריחואנה עדיין בארון, ולמרות הסובלנות שהחברה מגלה כלפי קנביס (בעיקר בתקשורת) והעובדה שעלה הקנביס הירוק הפך גם הוא לאופנתי ולסמל מסחרי שמופיע על כל סחורה אפשרית, העתיד אינו נראה כלכך ירוק לציבור מעשני הקנביס בישראל.

מאבק שיוויון הזכויות- ההומואים כדוגמא למעשני המריחואנה

יש להבין, כי האיסור על שימוש בקנביס, כמו האיסור נגד הומוסקסואליות מבוסס על דעות קדומות ושטיפת מוח. אותה הבחירה של האדם, האם לחיות חיים של הומוסקסואל או לבחור לעשן קנביס בזמן הפרטי היא מתוך בחירה אישית והאחר לא נפגע מכך. פעילי זכויות האדם, באשר הם חותרים לחופשיות מהות האדם- היישות בשביל עצמה. כך שבעצם ההומואים ומעשני המריחואנה נלחמים על אותו הדבר חופש הפרט ושיוויון זכויות.

האיסור נגד הומוסקסואליות מקביל לאיסור נגד מעשני מריחואנה ברמה של נושא שבימי עבר היה נורמטיבי, והוצא אל מחוץ לנורמה החברתית ומחוץ לנורמה החוקתית.

הקבלה נוספת היא שההומוסקסואלים, כמו ציבור המעשנים, נלחמים נגד הסטיגמה שדבקה בהם. אותה סטיגמה התופסת את האוכלוסיה הספציפית כלא רצינית ולא שווה התייחסות.

בנוסף על כך, ניתן לציין, כי הנורמה שהיתה שלטת לגבי האוכלוסייה ההומו-לסבית השתנתה במהלך העשרות שנים האחרונות וזאת לאחר דיכוי ממושך של יותר מ-1500 שנה וכיום כמעט שנמחקה. וזאת בהקבלה למריחואנה, אשר לגביה שטיפת המוח של הממסד נמשכה כמעט 75 שנה ומעמדה הולך ומתערער.

סיכום

בעבודה זו ניסיתי להבנות זהות אישית של מוביל מאבק ללגליזציה של מריחואנה, זאת תוך שימוש במתודות שונות כראיון והקבלה למאמרים קיימים.

בעבודה זו ראינו כי זהות אישית של מוביל מאבק לשינויים חברתיים כרוך בוויתור של הנוחות למען האידיאולוגיה, וויתור על האינטימי למען הכלל, וויתור על האישי למען הפוליטי.

אותו וויתור הוא בעצם ה"מחיר", לפי ליילה רופ, והוא זהה בכל המישורים של ההוויה האישית של מובילי המאבק לשינוי חברתי. ה"מחיר", אותו נאלצים לשלם פעילים למען זכויות אדם מידי יום ביומו בעולמנו, אותו מחיר כבד אשר משפיע באופן שאין לו ערוך על עולמם האישי של אותם אנשים השוברים ביודעין את הסדר ההגמוני, הוא אותו המחיר שמרואייננו, מר בועז וכטל, לא היסס לשלם.

בתחילת עבודה זו העלתי את השאלה מהיכן האדם שואב את הכוח והאנרגיה לצאת ולעמוד על האידיאולוגיה שלו, למרות המחיר האישי והחברתי.

לפי בועז וכטל, "להכניס חמלה בחיים, לטפל באנשים ולדאוג לזכויות של אחרים זה ערך עליון..

זה דבר מדהים.. זה מה שנותן לי את הכוח".

הכוח אותו האדם שואב מעזרה לאחרים- זה הכוח המניע את גלגלי המאבק לצדק וסובלנות חברתית.

אך לא נשכח, כולנו בני אנוש, ובתור בני אנוש אנו חווים פסגות ומורדות, שמחה ועצב, לעיתים אנו חווים יאוש אשר יתחלף בתחושת סיפוק והצלחה, אותו רצון להצלחה ולסיפור הוא הדוחף אותנו הלאה לעבר הפסגה של הסובלנות האנושית.

"Opportunities to find deeper powers within ourselves come when life seems most challenging."

(Joseph Campbell)

ביבליוגרפיה:

1. Sexuality and politics in the early twentieths century: the case of the international women movment (Rupp, Leila j. 1997)

2. Building a more stately closet: french gay movements since the early 80's (Gunter. Scott, 2004)

3. האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם (שרתר, זאן פול, 1946)

מי שבאמת רציני גם יקרא את המאמר כולו ויתן דעה אמיתית.

אני מניח שאמיר ואלכס במוו יתעצלו לקרוא את זה מפאת בעיות כאלה ואחרות שקיימות אצלהם (בין היתר הכחשה סביבתית ואטימות לסביבה).

אני מניח שאמיר ואלכס במוו יתעצלו לקרוא את זה מפאת בעיות כאלה ואחרות שקיימות אצלהם (בין היתר הכחשה סביבתית ואטימות לסביבה).

כרגע אני לא אתן את דעתי על המאמר כי פשוט אין לי זמן (אולי מחר בערב ) ,אבל אני חייב להגיד שאתה בה ויורד עלי ועל עוד מישתמש בפומבי בלי שום ביסוס לטענות שלך,אתה חושב שיש לי בעייות כי אני לא תומך בדעתך (אגב מה שגם לא נכון ,אני נגד השימוש בסם עצמו ,אבל בהחלט בעד ליגליזציה וטיפול בנושא),באותה מידה אני יכול לומר שגם לך יש בעיות ,אבל אני מבקש ,שמפה והאלה לא יהיה חילופי "ברכות" בינינו כי זה לא מתאים לפה .

אגב למה אתה חושב שאני התעצל לקרוא את המאמר ?

עם הוא פחות מ 20 עמודים אני יהיה שמח לקרוא אותו.

למה אתה חושב שיותר מ3 אנשים יקראו את כל מה שכתבת פה?

כי יש אנשים שמתעניינים בנושא, מהסיבות הנכונות, או לא מהסיבות הנכונות - לא משהו שאני/אתה יכולים לקבוע.

כרגע אני לא אתן את דעתי על המאמר כי פשוט אין לי זמן (אולי מחר בערב ) ,אבל אני חייב להגיד שאתה בה ויורד עלי ועל עוד מישתמש בפומבי בלי שום ביסוס לטענות שלך,אתה חושב שיש לי בעייות כי אני לא תומך בדעתך (אגב מה שגם לא נכון ,אני נגד השימוש בסם עצמו ,אבל בהחלט בעד ליגליזציה וטיפול בנושא),באותה מידה אני יכול לומר שגם לך יש בעיות ,אבל אני מבקש ,שמפה והאלה לא יהיה חילופי "ברכות" בינינו כי זה לא מתאים לפה .

אגב למה אתה חושב שאני התעצל לקרוא את המאמר ?

עם הוא פחות מ 20 עמודים אני יהיה שמח לקרוא אותו.

באמת השורה שהוא הוסיף בסוף היתה מיותרת.

ואחלה מאמר.

למה אתה חושב שיותר מ3 אנשים יקראו את כל מה שכתבת פה?

כי יש אנשים שמתעניינים בנושא, מהסיבות הנכונות, או לא מהסיבות הנכונות - לא משהו שאני/אתה יכולים לקבוע.

בדיוק Wildfire.

fogrid אתמצת את הנקודות העיקריות שבמאמר לטובת אנשים שלא ממש בא להם לקרוא את כל המאמר :

רקע תיאורטי - קנאביס, מריחואנה או חשיש?

צמח הקנביס תורבת בסין העתיקה לפני יותר מ-4500 שנה וממנו הפיקו סיבים ותרופות. בתפרחותיו נעזרו לטיפול בפצעים והזרעים שימשו למניעת דלקות וגירויי עור ולטיפול בהרעלות ממתכות ומגופרית.

בסוריה הקדומה נהגו לשרוף את הזרעים ולשאוף את העשן שהשתחרר מהם, במטרה להרגיש התרוממות רוח ובכדי להקל על כאבי צירי לידה.

בהודו השימוש בקנאביס התקיים גם במעמדות הנמוכים שהשתמשו בו בסוף היום להקלה ושחרור וגם במעמדות הגבוהים שהשתמשו בו למטרות דתיות וכתחליף לאלכוהול (האסור על בני הקאסטות הגבוהות).

במזרח התיכון, החשיש הפך לסם נפוץ בקרב המוסלמים (ועודנו כזה) בשל האיסור על שתיית אלכוהול

כיום, השימוש בקנביס הוא למטרות תעשיתיות (תעשיות הסיבים השונות), מטרות רפואיות (טיפול במחלות שונות), ומטרות קריאטיביות (אומנות והנאה כללית)

החוק הראשון המתייחס לצמח הקנביס נחקק בשנת 1916 בג'יימסטאון, וירג'יניה. למרבה האירוניה, החוק הראשון חייב את חקלאי המחוז לגדל כמות מינימאלית של קנביס, עקב היותו חומר גלם חיוני למגוון רחב של מוצרים. חוקים דומים נחקקו בהמשך במסצ'וסס, בקוניטקט ובמחוזות חקלאיים רבים אחרים.

עד לפני כמאה שנים, 90% מכל מפרשי האוניות היו עשויים בד שיוצר מסיבי הקנביס

החוקה של ארה"ב והתנ"ך הראשון שהודפס בידי גוטנברג נכתבו על ניר עשוי קנביס

עד שנות השלושים של המאה העשרים היה הקנביס לגידול השני בחשיבותו ובתפוצתו בארצות הברית

גורג' וושינגטון כתב את המדריך הראשון באנגלית לגידול קנאביס

הקנביס נכלל כבר לפני 4700 שנה בספר הצמחים של הרפואה הסינית פאן-צאו-צינג

משנת 1840 ועד שלילת מעמדו החוקי בשנות השלושים, הומלץ הקנביס בספרי הרפואה רשמיים בארה"ב לטיפול ביותר ממאה מחלות שונות

עד היום לא נרשם שום מקרה מוות שנקשר ישירות לעישון מריחואנה

מריחואנה הוכחה כיעילה לטיפול בהורדת מתח, אסטמה, טיפולי סרטן, איידס, השפעה נוגדת הקאות (anti emetic effect), הרגעת שרירים (muscle relaxant), השפעה אנטי אפילפטית, כאבי מחזור, טרשת נפוצה והפחתת לחץ תוך עיני לטיפול בגלאוקומה.

מריחואנה הוכחה כיעילה לטיפול בהפרעות חרדה כגון Ocd, ptsd, דיכאון ועוד.

בעבר רווחה הסטיגמה בה רק בעלי מעמד סוציואקונומי נמוך מעשנים מריחואנה,

אך כיום ידוע כי אנשים שונים ממגוון שכבות האוכלוסיה, המקצועות והגילאים מעשנים.

יתרה מזאת, אף ידוע כי חמישה נשיאי ארה"ב הודו בכך בפומבי.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב, מרבית מעשני הקנביס הם גברים, כאשר עקומת השימוש היא ליניארית שלילית, כאשר אחוז השכיחות הגבוה הוא בטווח הגילאים 20-24 ויורד בהדרגה ככל הגיל עולה.

סטטיסטיקות השימוש במריחואנה

כל 5 דקות מתבצע מעצר על רקע מריחואנה בעולם

בישראל, לפחות אדם אחד מתוך חמש אנשים עישן פעם אחת במהלך חייו.

ציבור מעשני המריחואנה בצורה קבועה בישראל הוא 10% (650,000 איש לפחות!)

כל שנה נפתחים למעלה מ-25 אלף תיקי שימוש בסמים בישראל

כל שנה מוברח לישראל יותר מ-150 טון מריחואנה

כל שנה המדינה מבזבזת יותר מ-250 מליון שקלים על טיפול בעבירות מריחואנה

וכמובן הכי הכי חשוב לדעתי :

הסיבות להוצאת הקנביס מחוץ לחוק

לפי תומכי ההחלטה:

בתחילת שנות השלושים הטענה העיקרית למתנגדי השימוש בקנביס היתה כדרך להגן על העם האמריקאי מהשפעות המזיקות של החומר שגורר אחריו מספר לא מבוטל של עבירות מוסריות ומכאן מיתוגו כ"רוצח נעורים".

בשנות השישים והשבעים נערכו מחקרים מטעם הרשות למלחמה בסמים, אשר הוכיחו בצורה מדעית את הקנביס כחומר מסוכן אשר גורם למוות ולחולי. מחקרים אלו אשר נכתבו בצורה מגמתית הופרכו בשנות השמונים והתשעים על ידי מחקרי נגד, שהובלו על ידי פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

כמו כן מחקרים נוספים אשר הוכיחו, לכאורה, כי קנביס משמש כ"שער מעבר" לחומרים אחרים הופרכו וכיום ידוע כי אפילו שימוש אקססיבי במריחואנה לא מוביל לשימוש בסמים קשים כגון הרואין, קוקאין וכו'.

לפי מתנגדי ההחלטה:

הליך הוצאת הקנביס מחוץ לחוק התבצעה משום שהקנביס היווה תחליף יעיל וזול מול תעשיית הפלסטיקה, אשר היתה בכניסתה לשוק והוכרה כפטנט של חברת דו-פונט, אשר דחפה את הוצאת מתחריה מחוץ לחוק.

לפי מתנגדי ההחלטה, הפצת התעמולה התבצעה על ידי אינטרס של מר וויליאם רנדולף הרסט, אשר היה איל העיתונות הגדול בעולם באותה התקופה ובעל יערות שעובדו בשיטת דופונט.

כמו כן נטען כי הקנביס סיפק מטרה תחליפית של השיטור האמריקאי מחוסר העבודה עקב הסרת איסור האלכוהול בשנות השלושים.

[br]פורסם בתאריך: 2.07.2009 בשעה 17:50:58

באמת השורה שהוא הוסיף בסוף היתה מיותרת.

ואחלה מאמר.

קיבלתי אלכס במוו.

הוספתי את השורה מסיבה מאוד ספציפית . שעד עכשיו נתתי לאנשים פה כלכך מאגרי מידע לקרוא בהם על הנושא ועד עכשיו עושה רושם כאילו הם לא טרחו לקרוא מילה ממה שפירסמתי פה.

אז במה זה עוזר ?

לא אכפת לי לנסות לשכנע עד מחר אני דיי נהנה

!!! ROCK ON !!!

:ylsuper:

יש עוד כמה סיבות חזקות למה הקנביס הוצא מחוץ לחוק בארה"ב במקור.

תעשיות ענקיות התנגדו לקנביס כי הוא היווה תחרות של ממש לתעשיה שלהם.

תעשית הכותנה פעלה במרץ כדי להפוך אותו ללא חוקי כי הבדים שיצרו ממנו היו חזקים באופן בלתי רגיל והיו לא דליקים.

הג'ינסים הראשונים שיוצרו היו מקנביס והם אלו שבעצם הקנו לג'ינס את התכונה המשויכת אליו כבגד חזק במיוחד.

הג'ינסים של היום שאינם מיוצרים מקנביס אינם חזקים ועמידים באותה מידה.

תעשית העצים גם התנגדה לקנביס מכיוון שמקנביס אפשר להכין את הנייר האיכותי ביותר (מכאן גם מקור השם CANVAS).

עוד עובדה מעניינת על קנביס היא שהצמח הוא אחד הצמחים היעילים בניקוי האוויר מCO2 ותעשיה גדולה שלו תעשה טוב לכדור הארץ שמזדהם מיום ליום.

הוספתי את השורה מסיבה מאוד ספציפית . שעד עכשיו נתתי לאנשים פה כלכך מאגרי מידע לקרוא בהם על הנושא ועד עכשיו עושה רושם כאילו הם לא טרחו לקרוא מילה ממה שפירסמתי פה.

אז במה זה עוזר ?

לא אכפת לי לנסות לשכנע עד מחר אני דיי נהנה

בסדר אל תידאג ,היום בערב אני יכול להבטיח לך שאני יקרא את המאמר (בטוח את מה שפירסמתה םה ,ואולי גם את המלא ).

בסדר אל תידאג ,היום בערב אני יכול להבטיח לך שאני יקרא את המאמר (בטוח את מה שפירסמתה םה ,ואולי גם את המלא ).

על הראיון תוכל לוותר.

השאר זה מידע טהור... ממקור מהימן במיוחד.

אל תשכח שזוהי עבודת גמר לאוניברסיטה - אי אפשר לדחוף פה שקרים של אל סם :

מאמר טוב, אבל השורה האחרונה שלך לחלוטין מיותרת.

מאמר טוב, אבל השורה האחרונה שלך לחלוטין מיותרת.

כבר הגבתי בנושא הזה.

זה בסדר אין טעם לנסות להוסיף תגובה-למונה-שבכלל-לא-סופר-באופטופיק.

כבר הגבתי בנושא הזה.

זה בסדר אין טעם לנסות להוסיף תגובה-למונה-שבכלל-לא-סופר-באופטופיק.

לך תנהג באופנוע בלי קסדה, לך...

לך תנהג באופנוע בלי קסדה, לך...

לך תלמד עברית :lol:

עם סופי 87 בלשון נדמה לי שאני יודע עברית. אנא האר את עיני?