כתב האנדרואיד הקבוע שלנו מוצא סיבות לפזול לכיוון של אפל – הנה כמה מהן
שמי אור כרמי ואני כתב כאן באתר כבר הרבה שנים. מי שעקב אחרי הכתבות שלי, יכול להבין שאני נמצא עמוק במחנה האנדרואיד. אני חי ונושם אנדרואיד כבר מספר שנים ומעולם לא פזלתי לכיוונים אחרים. אני לא זז בלי רוט, מחליף רומים כמו נעליים ויותר מפעם אחת חשבתי שעשיתי נזק בלתי הפיך למכשיר, כי אתה לא משתמש אנדרואיד אמיתי עד שאתה לא חווה זיעה קרה אחרי צריבת ZIP. אני לא מגדיר את עצמי כפאנבוי (למרות שאני מניח שאף אחד לא מגדיר את עצמו ככזה) אבל בהחלט קיימת אצלי סלידה מסויימת ממוצריה החכמים של אפל בכלל ומהאייפון בפרט.
לאשתי יש אייפון 5, כך שמדי פעם אני מוצא את עצמי מציץ בעדכונים השונים למערכת ההפעלה ומתנסה עם המכשיר. לרוב זה מלווה אצלי בעצבים (איך לעזאזל אפשר להשתמש במכשיר עם מסך כזה קטן?!) אבל בסתר בסתר, אני מוצא את עצמי מקנא בכמה תכונות מהתפוח הסגור.
שלא תבינו אותי לא נכון (ובבקשה אל תזרקו אותי מהמחנה, כיף לי כאן!), אבל אין מה לעשות – החברה מקופרטינו יודעת לעשות כמה דברים כמו שצריך ויש הרבה יתרונות ב-iOS מול אנדרואיד. בכתבה זאת בחרתי לכתוב על חלקן.
זה לא כל כך נעים לראות גן סגור (אלא אם כן אתם מסתכלים מבפנים)
זה די מצחיק שאני בוחר את התכונה שאני מחשיב כהכי גרועה אצל אפל כסוג של יתרון, אבל כמו כל דבר, גם כאן יש עניין של פרספקטיבה. בתור משתמש כבד אני מעוניין שהיכולת להחליט על המקור וסוג האפליקציות שאני מתקין תהיה שלי בלבד. אני רוצה להתקין אפליקציה סינית חשודה שהתקבלה אצלי במייל? אפשר באנדרואיד. אני מעוניין להתקין אפליקציה עם תמונות של בחורות רחמנא לצלן? אפשר באנדרואיד. לאורך השנים, התרגלתי לחופש הבחירה האינסופי במחשב האישי שלי, אז שאפל תגיד לי מה אני יכול להתקין בטלפון שלי? זה קו אדום מבחינתי.
אבל בפועל, לרוב המוחלט של המשתמשים מדובר ביתרון גדול. לאותם משתמשים, ההיצע העצום של האפליקציות שיש בחנות של אפל מספקת אותם מעל ומעבר. כך שהם לא באמת מרגישים שהם בגן סגור, כי הגן הוא עצום והוא מושקע מאוד (עם מדשאות, מזרקות ואפילו גני משחקים לילדים). תוכנות זדוניות? הסיכוי לכך הוא אפסי. אפליקציות שקורסות או לא מתאימות למכשיר? הן בחיים לא יעברו את בקרת האיכות של אפל. כשמשתמש אייפון מוריד אפליקציה מהאפסטור של אפל, הוא יודע שהוא יקבל אפליקציה שעובדת וכמעט בוודאות לא תזיק למכשירו.
גיבוי ושחזור כחלק בלתי נפרד מחויית השימוש
ישנן הרבה סיבות לגבות את המכשיר. הברורה ביותר היא שחזור מידע כמובן, אבל היא לא הסיבה היחידה. כל מי שקנה מכשיר סמארטפון חדש בטוח חווה את כאב המעבר למכשיר חדש, כאשר יש צורך להעביר את אנשי הקשר, התמונות, ההודעות וכמובן את האפליקציות והמידע שלהן. אז בואו ונגיד שאתם משתמשי אנדרואיד אשר שומרים את אנשי הקשר שלכם אצל גוגל, מגבים את התמונות לשירות ענן ולא באמת אכפת לכם מההודעות. נשארו לכם האפליקציות היקרות שלכן, יחד עם כל המידע שלהן (השיא שלכם באנגרי בירדס הוא יקר מפז). אז כן, אם אתם משיגים גישת רוט באנדרואיד, מה שישלול לכם את האחריות, אתם יכולים לגבות הכל כולל הכל. ניתן לחילופין להשתמש בתוכנת גיבוי בזמן שהמכשיר מחובר למחשב, כאשר ה-ADB דולק, אתם מריצים שורות קוד, ו… קיצר, הסתבכנו.
הפתרון של אפל הוא אלגנטי, נוח והכי חשוב – ברור. התחברתם לתכנת ה-iTunes? יש לכם גיבוי של המכשיר. מכל סיבה שלא תהיה, כאשר תשחזרו את המכשיר הוא יחזור לעצמו בצורה מלאה, עד האפליקציות הפתוחות בזכרון. עוברים בין אייפון אחד לשני? אין שום בעיה, המעבר לא יכול להיות חלק יותר.
זהו יתרון שנובע משליטה של חברה אחת בתוכנה ובחומרה. זה נכון שבשנים האחרונות יצרניות האנדרואיד השונות התחילו לתת פתרונות גיבוי בממשקים שלהן, אבל אין פתרון מובנה לאנדרואיד כמערכת הפעלה ובוודאי שהפתרונות של אנדרואיד לא פשוט ואוטומטי כמו הפתרון של אפל.
אחידות, אחידות, אחידות
קחו את האייפון הראשון שיצא, אי שם בשנת 2007. עכשיו תסתכלו על האייפון 6 שהוכרז לפני זמן קצר. הם די דומים, לא? גם הממשק נראה די דומה. למעשה אפשר לומר שאם מישהו השתמש רק באייפון הראשון הוא יכול להמשיך ולהשתמש באייפון הכי חדש, כ-7 שנים אחרי, בלי בעיה. זה ממש לא ככה באנדרואיד. אפילו לא קרוב.
מערכת אנדרואיד עברה שינויים עיצוביים משמעותיים ביותר מאז שיצאה לשוק. רוב השינויים היו לטובה, חלקם המכריע אפילו הייתי מחשיב כגאוניים, אך אי אפשר להתחמק מהעובדה שהשימוש באנדרואיד השתנה לחלוטין. ואני מדבר כאן רק על אנדרואיד "נקי", כן? כל חברה שמייצרת מכשירי אנדרואיד מספקת ממשק משלה – אם זה הטאצ'וויז של סמסונג, האופטימוס UI של LG או הממשק של סוני. מעבר בין מכשיר למכשיר שקול למעבר בין מערכות הפעלה שונות לרוב המשתמשים ובצדק.
גם חומרת המכשירים שונה לחלוטין בין יצרן אחד לאחר, כאשר תוכלו למצוא עד ארבעה כפתורים קפסטיביים (הניתנים ללחיצה) במקומות מגוונים ושונים, עם גדלי ויחסי מסך שונים. משתמש אייפון יודע שהוא לא צריך להתמודד עם הכאב ראש הזה, והמסה הקריטית של האנשים רוצה שמה שעבד להם עד עכשיו – ימשיך לעבוד, ותפסיקו לבלבל את השכל.
שדרוגי תכנה הגיוניים
אחד הנושאים הבאמת כאובים שיש באנדרואיד זה נושא עדכון מערכות ההפעלה. כאשר אתם קונים מכשיר מחברת סלולר, אתם למעשה קונים מכשיר של חברה שלקחה את מערכת ההפעלה של גוגל, עשתה שינוי תוכנה משלה, והעבירה לספק הסלולר שעשה שינויי תוכנה משלו. ככה שאם גוגל הוציאה עדכון גרסה לאנדרואיד (ובהנחה שאין לכם מכשיר נקסוס עם מערכת הפעלה נקיה של גוגל), יש לכם עוד שני גורמים שצריכים לטרוח ולעדכן את התוכנה שלהם לפני שתוכלו לקבל את העדכון החדש. החיסרון הכי בולט הוא שלרוב מדובר בחברות שתוכנה היא לא הצד החזק שלהן, מה שלא מאפשר לספק להן שרות טוב ללקוחות שלהן.
אצל אפל אין את כל זה. אפל לא מרשה לאף אחד לגעת לה במערכת ההפעלה, כך שלא משנה מאיפה קניתם אייפון או אייפד, מערכת ההפעלה היא בדיוק כמו שאפל תכננה אותה, בכל מכשיר. מה שאומר שעדכון גרסההוא מידי לכל המכשירים. לא צריך לחכות לאף אחד.
יחד עם זאת, בתור משתמש מתקדם באנדרואיד אני תמיד יכול לעבור כמה רומים שאני רוצה ולקבל גרסאות של אנדרואיד למכשירים שכבר לא נתמכים רשמית, מה שאי אפשר לעשות אצל המתחרה. אבל כמה משתמשים כבר מתעסקים עם רומים על בסיס קבוע? לא הרבה.
תמיכה ואחריות
אם יש לכם בעיה עם מכשיר אייפון, סביר להניח שתוכלו לקבל עזרה באתר של אפל – הן ברשת והן בחנות. באפל יש למכשיר שלכם הורה אחד, אבל אם יש לכם מכשיר אנדרואיד? ברוכים הבאים למשחק הבירוקטריה. גוגל לא תתן לכם תמיכה בכל מקרה, אלא אם הזמנתם את מכשירכם ישירות מהאתר שלה. יצרנית המכשיר תפנה אתכם ליבואן, וכאן זה סוג של משחק רולטה לגבי טיב השירות שתקבלו. זה במקרה וקניתם את המכשיר בארץ. אם קניתם אותו בחו"ל, זאת הולכת להיות חוויה לא נעימה.
אז אלו הם הדברים שאני מחשיב כיתרונות באייפון. לא שאני מתכוון לעבור לאייפון בקרוב. ממש לא. אני מאוד אוהב את האנדרואיד שלי. אני אוהב את הווידג'טים שלי, את הרומים שלי ואת העובדה שאני ורק אני מחליט מה ואיך ייראה ויתפקד המכשיר שלי. אבל לפעמים, אני פוזל הצידה, ומייחל שגוגל תיישם כמה דברים מהחברה המתחרה, שאולי לא תמיד קולעת לטעמי האישי, אבל בהחלט יודעת לייצר מכשירים מדהימים.
