גיימר שרכש Ryzen 7 5800X3D משומש גילה שהמעבד מקושר לבאן חומרה של Riot, אבל תגובת החברה מבהירה שהמקרה אינו אומר שכל המחשב שלו "נשרף" – ועדיין חושפת בעיה לא נעימה בשוק החומרה המשומשת
לקנות מעבד יד שנייה זו בדרך כלל עסקה די פשוטה: בודקים שהוא תקין, מרכיבים, מריצים כמה מבחני מאמץ וחוסכים כמה מאות שקלים. אבל מה קורה אם המעבד עצמו עובד מצוין, ורק מערכת תוכנה מרחוק החליטה שהוא לא רצוי?
זה בדיוק המקרה שעליו דיווח לאחרונה משתמש גרמני שרכש Ryzen 7 5800X3D משומש. המעבד עבד ללא שום תקלה, אבל כאשר הפעיל את Valorant עם המעבד החדש, המשחק סילק אותו. לדבריו, לאחר שפנה לתמיכה של Riot, נאמר לו כי המזהה של המעבד נמצא ברשימה שחורה בעקבות באן חומרה שניתן ב-12 באוגוסט, עוד לפני שהוא רכש את המעבד ב-21 בספטמבר.
במילים פשוטות: לפי גרסת הקונה, אדם אחר רימה במשחק עם אותו מעבד, והעונש נשאר קשור לחומרה גם אחרי שהיא החליפה בעלים.
כאן הסיפור כבר הופך ממקרה מוזר של משחק מחשב לשאלה מעניינת הרבה יותר: עד כמה מותר למערכות Anti-Cheat לקשור התנהגות של אדם מסוים לפיסת חומרה שעשויה להימכר אחר כך לאדם אחר?
לא רק חשבון המשתמש עומד למבחן
Riot לא מסתמכת ב-Vanguard רק על שם המשתמש או על חשבון המשחק. המערכת יכולה להשתמש ב-Hardware ID, כלומר במאפיינים שמאפשרים לזהות את המחשב והחומרה שעליה הוא פועל. Riot מגדירה בעצמה HWID Ban כאמצעי נפרד וחמור יותר מחסימת חשבון רגילה, שמטרתו למנוע מהשחקן להשתמש באותו מחשב גם באמצעות חשבון אחר.
הסיבה פשוטה: אם כל מה שצריך כדי לחזור למשחק אחרי באן הוא לפתוח חשבון חדש, חסימה של חשבון כמעט לא שווה דבר עבור שחקן שמוכן להתחיל מחדש. זיהוי ברמת המכשיר מקשה משמעותית על המעבר הזה.
Vanguard מגיעה גם לרמה טכנית עמוקה מאוד. התוכנה כוללת דרייבר שרץ ב-Kernel Mode, כלומר ברמת הרשאות גבוהה במיוחד בתוך Windows. לפי Riot, הדרייבר משמש בין היתר לבדיקת זיכרון ומצב המערכת ולווידוא שרכיבי ההגנה עצמם לא עברו שינוי.
במקרים מסוימים Vanguard גם דורשת TPM 2.0 ו-Secure Boot. אלה אינם מנגנוני "באן" בפני עצמם, אלא שכבות אבטחה שמאפשרות למערכת לקבל תמונה אמינה יותר של סביבת האתחול והחומרה ולהקשות על שיטות רמאות שמנסות לפעול עוד לפני שמערכת ההפעלה עולה. Riot אף הסבירה בעבר שהיא משתמשת בדרישות האלה כדי לסגור נתיבי תקיפה ברמת ה-Boot ולשפר את זיהוי החומרה.
כלומר, לא מדובר בכך שה-Ryzen עצמו "שולח את המספר הסידורי שלו ל-Riot". המעבד אינו יושב ומדווח על בעליו. התוכנה שרצה במחשב קוראת מאפייני מערכת וחומרה ומשתמשת בהם כחלק ממנגנון הזיהוי והאכיפה.
וזה הבדל חשוב.
אבל האם כל המחשב באמת נכנס לרשימה השחורה?
כאן מגיע החלק שמסבך את הסיפור.
הקונה טען כי לאחר שהשתמש במעבד הבעייתי, גם רכיבים נוספים במחשב שלו – בהם לוח האם וכונן האחסון – הוכנסו לרשימה השחורה. כמה תגובות ברשת אף הרחיבו את הטענה וטענו שאפילו נתב הרשת עלול להיחסם.
אלא שאין כרגע בסיס טוב לקביעה שכל זה אכן קרה.
פיליפ קוסקינאס, שמוביל את מערך ה-Anti-Cheat של Riot, התייחס למקרה והבהיר כי באני חומרה של Riot מוגבלים לארבעה חודשים וכי הם מתייחסים למשחק שבו בוצעה ההפרה. בנוסף, הוא דחה את הטענה שלפיה רכיבי חומרה אחרים במחשב נחסמים אוטומטית רק משום שהיו מחוברים לרכיב שקיבל באן. לפי ההתייחסות שלו, גם לא נמצא במערכות Riot הכרטיס המתאים לפנייה שתוארה על ידי הקונה, כך שחלק מהפרטים בסיפור אינם ניתנים לאימות.
זה משנה משמעותית את התמונה.
אם המעבד אכן קיבל באן לפני שנמכר, ייתכן מאוד שהקונה ירש למעשה מגבלה קיימת. אבל מכאן ועד "כל המחשב שלי נשרף" יש מרחק. נכון לעכשיו, אין הצדקה להציג את הטענה שכל רכיב שהיה מחובר למעבד הופך אוטומטית לחסום ב-Valorant כעובדה.
יותר מזה: גם הטענה שלפיה אין שום דרך לערער על באן חומרה אינה תואמת לחלוטין את התיעוד הרשמי של Riot. החברה מציינת שניתן להגיש בקשה לבדיקה מחדש של HWID Ban, ולאחר בדיקה היא יכולה להחליט אם להסיר את החסימה או להשאיר אותה. אין בכך הבטחה שהערעור יתקבל, אבל בהחלט קיימת אפשרות רשמית לבקש בדיקה.
ועדיין, הבעיה הבסיסית נשארת.
שוק היד השנייה פוגש מערכת שלא מכירה בעלים חדשים
מבחינת Anti-Cheat, ההיגיון של Riot ברור. מערכת שמאפשרת לצ'יטר פשוט להחליף חשבון ולהמשיך לשחק אינה מערכת הגנה יעילה במיוחד. לכן חברות משחקים משתמשות יותר ויותר בזיהוי ברמת המכשיר, ובמקרים מסוימים גם באמצעים שפועלים עמוק מאוד בתוך מערכת ההפעלה.
מבחינת שוק החומרה המשומשת, לעומת זאת, זו נקודת חיכוך בעייתית.
לוח אם, כרטיס מסך, כונן או מעבד יכולים לעבור בין כמה בעלים במהלך חייהם. אין עליהם מדבקה שמספרת לקונה "הרכיב הזה השתמש בעבר במחשב שקיבל HWID Ban", ואין כיום מנגנון ציבורי שמאפשר לקונה להקליד מזהה של רכיב ולבדוק לפני הרכישה אם הוא מקושר לחסימה. גם במקרה הזה, הקונה גילה את הבעיה רק אחרי שהרכיב כבר היה אצלו.
והתופעה אינה ייחודית ל-Riot. גם מערכות Anti-Cheat אחרות משתמשות במידע על החומרה והמערכת. למשל, בתיעוד הרשמי של BattlEye מצוין שהמערכת פועלת ברמת Kernel, ובמוצרים שמשתמשים בה נאסף גם מידע על התקני חומרה ומזהים שלהם. Activision אף מזהירה במפורש במדיניות האכיפה שלה כי באני חומרה עשויים להישאר על מכשירים שנעשה בהם שימוש בעבר, וממליצה לנקוט זהירות ברכישת מכשירים יד שנייה, משותפים או ציבוריים.
לכן המסקנה אינה שצריך להפסיק לקנות חומרה משומשת. זה יהיה רחוק מדי מהעובדות. הסיכוי שמשתמש אקראי יקנה מעבד משומש, שהבעלים הקודם שלו רימה דווקא במשחק הרלוונטי, שהחומרה עדיין נמצאת בתקופת החסימה ושמערכת האכיפה תזהה אותה באופן שימנע ממנו לשחק – אינו משהו שמצדיק להכריז על שוק היד השנייה כמלכודת.
אבל עבור מי שקונה מחשב או רכיב משומש בעיקר כדי לשחק במשחקים תחרותיים, מדובר בסיכון אמיתי שכדאי להכיר.
ובמקרה הספציפי הזה יש גם נורה אדומה מעניינת: אם אכן ניתן לאמת שהמעבד נחסם ב-12 באוגוסט ונמכר ב-21 בספטמבר, כלומר פחות מחודשיים לאחר מכן, קשה להתעלם מהאפשרות שהמוכר ידע שהמעבד כבר מקושר לבאן. אם זה אכן מה שקרה, הבעיה של הקונה אינה רק מול Riot אלא גם מול המוכר, בהתאם לנסיבות העסקה ולדין החל עליה.
האירוניה היא שהמעבד עצמו לא התקלקל. הוא עדיין Ryzen 7 5800X3D תקין לחלוטין. רק שבעולם שבו תוכנת Anti-Cheat מסוגלת לזהות את החומרה שעליה היא רצה, "תקין" כבר לא בהכרח אומר "שמיש לכל מטרה". וזה בדיוק הגבול החדש והלא נוח ששוק החומרה המשומשת יצטרך להתמודד איתו.
