עובד החברה חשוד שניסה להקליט דיוני הנהלה חסויים; מצלמות אבטחה, מכשיר נוסף ושאלות לצ'אטבוט עומדים במרכז החקירה
בחדר שבו בכירי OpenAI דנים בטכנולוגיות שעשויות להיות שוות מיליארדי דולרים, מישהו החליט להסתיר מאחורי הטלוויזיה מעגל אלקטרוני שנמכר ב-13.99 דולר. המכשיר הזעיר, שהוסווה באמצעות נייר טואלט וחובר לשקע USB, התגלה במשרדי החברה בסן פרנסיסקו בסוף ספטמבר. שבוע וחצי לאחר מכן, ב-9 באוקטובר, כבר עצר ה-FBI מהנדס של OpenAI בחשד שהתקין אותו כדי להקליט שיחות הנהלה ללא ידיעת המשתתפים.
החשוד הוא עבדולרחמן אלפוזאן (Abdulrahman Alfozan), אזרח סעודי בן 35 שהצטרף ל-OpenAI ביולי 2025 ועבד בחברה כמהנדס. לפי מסמכי החקירה, המכשיר הותקן ככל הנראה ב-28 בספטמבר והתגלה יומיים לאחר מכן. המיקום לא היה מקרי: חדר הישיבות שימש לדיונים על מחקר ופיתוח, מוצרים עתידיים, קשרים מסחריים, שיתופי פעולה עם ממשלות והחלטות אסטרטגיות של החברה. לאלפוזאן לא הייתה הרשאה להיכנס לחדר או להשתתף בפגישות שנערכו בו.
OpenAI אישרה את האירוע ב-13 באוקטובר, הודיעה כי פיטרה את העובד והוסיפה פרט מסקרן: החברה השתמשה במודלי הבינה המלאכותית שלה כדי לנתח את המכשיר ולסייע בזיהוי האדם שהתקין אותו. אלא שמסמכי החקירה חושפים סיפור מורכב יותר, שבו כלי AI מופיעים משני צידי הפרשה.
מעגל של 14 דולר, מידע ששווה הרבה יותר
המכשיר שזוהה בחקירה מבוסס על Seeed Studio XIAO ESP32-S3 Sense, לוח פיתוח זעיר שמיועד במקור לפרויקטים של אלקטרוניקה, מערכות משובצות מחשב ובינה מלאכותית מקומית. היצרנית מוכרת אותו ב-13.99 דולר, והוא כולל מעבד כפול ליבה, מיקרופון דיגיטלי, תמיכה ב-Wi-Fi וב-Bluetooth, חריץ לכרטיס זיכרון מסוג microSD ואפשרות לחיבור מצלמה. מדובר בחומרה זמינה לחלוטין, לא בציוד ריגול שדורש תקציב של סוכנות ביון.
היתרון של הלוח הוא הגמישות שלו. אפשר לתכנת אותו לבצע מגוון משימות, ובהן הקלטת קול ושמירתו בכרטיס זיכרון. יכולות התקשורת האלחוטית שלו מאפשרות גם העברת נתונים ללא חיבור פיזי למחשב, בהתאם לתוכנה שהותקנה עליו. חיבור USB יכול לספק לו חשמל, כך שהוא אינו חייב להסתמך על סוללה עצמאית.
המחיר של 14 דולר מתייחס ללוח הפיתוח עצמו, ולא בהכרח לכל רכיבי המערכת שהותקנה במשרדי OpenAI. גם אין ראיות שפורסמו לכך שהמכשיר ניצל את כל היכולות שלו, לרבות מצלמה או תקשורת אלחוטית בזמן אמת.
אנשי האבטחה של OpenAI הצליחו לזהות את החומרה ולבחון את אמצעי האחסון שלה, אבל נתקלו במחסום: תוכן כרטיס הזיכרון היה מוצפן. החברה תיארה את המכשיר כבעל יכולות הקלטה מתקדמות ומנגנון להעברת מידע שנועד לחמוק ממערכות ניטור. נכון לעכשיו לא פורסם אם הצליחו לפענח את ההקלטות, אם בכלל בוצעו, או אם מידע כלשהו כבר הועבר לגורם חיצוני.
השאלות לצ'אטבוט והביקור החוזר בחדר הישיבות
אחד הממצאים הבולטים בחקירה אינו קשור למכשיר ההקלטה עצמו, אלא לשימוש בכלים דיגיטליים בתקופה שקדמה להתקנתו. לפי התביעה הפדרלית, אלפוזאן השתמש בכלי עבודה כדי לחפש מידע על מיקומם של חדרי ישיבות, מספר המשתתפים שהם יכולים להכיל, לוחות זמנים של פגישות ומיקומם של בכירי OpenAI. החיפושים כללו גם מידע על פגישות עם שותפים עסקיים חיצוניים.
החוקרים מצאו גם פעילות בחשבון צ'אטבוט המשויך לאשתו של אלפוזאן, שחלק ממאפייניו היו משותפים לחשבונו. בין 24 ל-30 בספטמבר נשלחו ממנו שאלות על בניית מקליט קול רציף, התאמת קישוריות Wi-Fi, שיפור איכות השמע, האזנה בזמן אמת והצפנת כרטיס זיכרון. חלק מהפניות כללו אפילו פרטים טכניים התואמים את המכשיר שהתגלה, לרבות כתובת MAC ייחודית. במסמכי החקירה לא נקבע מי הקליד בפועל את השאלות.
כאן נכנס לתמונה גם המעקב הפיזי. מצלמות האבטחה של OpenAI תיעדו את אלפוזאן מסתובב ליד חדר הישיבות במספר הזדמנויות, אף שלא היה מורשה להיכנס אליו. לאחר גילוי המכשיר התקינה החברה מצלמה נוספת בתוך החדר. ב-5 באוקטובר היא תיעדה אותו נכנס ונראה בודק את האזור שמאחורי הטלוויזיה, שבו הוסתר קודם לכן המכשיר.
באותו יום התגלה ממצא נוסף. אלפוזאן השאיר תיק ללא השגחה בחדר אחר בבניין, ואנשי האבטחה שבדקו אותו מצאו בתוכו ארנק, מסמכים מזהים ומכשיר הקלטה נוסף, דומה לזה שהתגלה בחדר ההנהלה. לפי פרטים נוספים מהחקירה, התיק הועבר בהמשך למחלקת האבדות והמציאות, והחשוד אסף אותו משם.
השילוב בין תיעוד מצלמות האבטחה, החיפושים במערכות החברה, השאלות לצ'אטבוט ושני מכשירי ההקלטה הוא הבסיס לחשדות נגד המהנדס. ועדיין, צריך להפריד בין הממצאים לבין מה שכבר הוכח בבית המשפט. נכון לעכשיו מדובר בהליך פלילי המתנהל נגדו, לא בהרשעה.
הבינה המלאכותית עזרה לחקור, אבל לא מנעה את החדירה
OpenAI הציגה את השימוש במודלים שלה כחלק מרכזי בחקירה. לטענתה, מערכות ה-AI סייעו להבין את מבנה המכשיר, להתחקות אחר מקורו ולקשור אותו לעובד מסוים. החברה לא חשפה באילו מודלים השתמשה, מה בדיוק נותח באמצעותם או איזה חלק מהממצאים התקבל באמצעות כלים אוטומטיים לעומת עבודת האבטחה האנושית.
זוהי נקודה מעניינת במיוחד. מצד אחד, כלי AI יכולים לקצר תהליכים של ניתוח חומרה, בדיקת תיעוד ואיתור קשרים בין פריטי מידע. מצד שני, אותה נגישות למערכות חכמות מאפשרת כמעט לכל אדם בעל רקע טכני לקבל סיוע בתכנון פרויקטים אלקטרוניים מורכבים יחסית. במקרה הזה, לפי החשד, הכלים שימשו גם להכנה אפשרית של מכשיר ההקלטה וגם לבדיקת האירוע לאחר שנחשף.
המשמעות הרחבה יותר עבור OpenAI אינה תלויה בשאלה אם המכשיר אכן הצליח להקליט שיחות רגישות. חברות בינה מלאכותית משקיעות משאבים רבים בהגנה על שרתים, קוד מקור ומשקולות מודלים (Model Weights), אבל עובד בעל גישה פיזית למשרדים עשוי לנסות לעקוף חלק מההגנות הדיגיטליות באמצעות ציוד פשוט וזמין. מערכת אבטחת מידע מתקדמת לא תזהה בהכרח מכשיר שמקליט שיחה בחדר, במיוחד אם הוא שומר את הנתונים מקומית.
OpenAI מדגישה כי בשלב זה אין אינדיקציה לכך שאלפוזאן השיג גישה בלתי מורשית למשקולות מודלים, לקוד המקור או למידע של לקוחות, או שהוציא מידע כזה ממערכותיה. זו הבחנה חשובה: היעדר ראיות לגניבת נתונים מהמחשבים אינו שולל בהכרח אפשרות להקלטת שיחות.
ב-13 באוקטובר הובא אלפוזאן לראשונה בפני בית משפט פדרלי. הוא מואשם בשימוש או בניסיון להשתמש במכשיר ליירוט שיחות ללא אישור. אם יורשע, הוא צפוי לעונש מרבי של חמש שנות מאסר, קנס של 250 אלף דולר ושלוש שנות פיקוח לאחר השחרור. דיון נוסף בעניינו נקבע ל-19 באוקטובר.
ה-FBI ממשיך בחקירה, והמניע עדיין אינו ידוע. לא פורסמו ראיות לכך שאלפוזאן פעל בשליחות ממשלה זרה או חברה מתחרה, והוא אינו מואשם בשלב זה בריגול או בגניבת סודות מסחריים. הרשויות האמריקניות מתייחסות לאירוע גם כסוגיית ביטחון לאומי, בשל החשיבות האסטרטגית של טכנולוגיות הבינה המלאכותית.
עבור OpenAI, הפרשה ממחישה את הפער בין היכולות המתקדמות שהיא מפתחת לבין האיומים הפשוטים יחסית שהיא עדיין נדרשת להתמודד איתם. החברה אולי הצליחה להיעזר בבינה מלאכותית כדי לזהות את מקור האיום, אבל המכשיר שהפעיל את כל מערך החקירה היה בסך הכול לוח אלקטרוני זעיר שהוסתר מאחורי טלוויזיה.
