המדיניות החדשה בחשבונות תלמידים תאפשר למוסדות חינוך לכבות שירותים חכמים, אבל לא להפריד בין מנוע החיפוש לתשובות שנוצרות אוטומטית
גוגל רוצה לתת לבתי הספר את החופש להחליט אם להכניס בינה מלאכותית לכיתות. לפחות עד שמגיעים לאפשרות לסרב. במסגרת מדיניות חדשה שהציגה החברה ב-3 בנובמבר, מוסדות חינוך שיחליטו לחסום לחלוטין את כלי ה-AI שלה יאבדו גם את הגישה למנוע החיפוש של Google דרך חשבונות התלמידים. לא מדובר בתקלה או במגבלה זמנית, אלא בהחלטה מכוונת: מבחינת גוגל, החיפוש והבינה המלאכותית כבר הפכו למוצר אחד, ובתי הספר לא יוכלו להפריד ביניהם.
ההכרזה, שנועדה במקור להרגיע מורים והורים שמוטרדים מהשפעת הצ'אטבוטים על הלמידה, הפכה במהירות לעימות על השאלה מי באמת מחליט מה נכנס לכיתה. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, האשים את גוגל בניצול כוחה בשוק החיפוש כדי לכפות בינה מלאכותית על בתי הספר, והסנאטור ברני סנדרס הגדיר את המהלך במילה אחת: "סחיטה".
הבחירה שמסתתרת מאחורי מתג ההפעלה
לפי המדיניות החדשה, שתיכנס בהדרגה לתוקף החל מתחילת 2027, הגישה לשירותי Gemini, לכלי המחברות של גוגל, לתכונות Gemini ב-Google Classroom ולמנוע החיפוש Google Search תושבת כברירת מחדל בחשבונות תלמידים מגיל גן ועד סוף התיכון. מנהלי בתי הספר יצטרכו להפעיל את השירותים באופן מפורש, ויוכלו לקבוע הרשאות שונות לשכבות גיל שונות.
על הנייר, מדובר בשיפור לעומת המצב הקודם. באוגוסט האחרון החלה גוגל להנגיש תכונות של Gemini לתלמידים במוסדות שכבר אישרו שימוש בכלי, מהלך שעורר ביקורת מצד אנשי חינוך שטענו כי לא ניתנה להם שליטה מספקת על אופן השימוש בטכנולוגיה.
אלא שההגדרות החדשות כוללות מגבלה משמעותית. בית ספר יכול להפעיל את Google Search בלי להפעיל בנפרד את הצ'אטבוט Gemini, אבל הוא אינו יכול להפעיל את מנוע החיפוש בלי רכיבי הבינה המלאכותית המשולבים בתוכו. אלה כוללים את AI Overviews, שמציג סיכומים אוטומטיים מעל תוצאות החיפוש, ואת AI Mode, שמאפשר לקבל תשובות בשפה טבעית.
כריס פיליפס, סגן נשיא גוגל לתחום החינוך, הסביר שהחיפוש והבינה המלאכותית משולבים זה בזה בצורה עמוקה. המשמעות פשוטה: בלי AI במנוע החיפוש, אין גם חיפוש בגוגל דרך החשבון הבית-ספרי. תלמיד שינסה להשתמש בשירות כאשר הוא חסום יקבל הודעה שהגישה אינה זמינה מטעם בית הספר.
זו אינה חסימה של האינטרנט כולו, וגם לא של מנועי חיפוש מתחרים או חשבונות Google פרטיים. ההגבלה נוגעת לחשבונות המנוהלים בידי מוסדות החינוך. ועדיין, במערכת שבה Google Classroom משמשת כ-150 מיליון תלמידים ואנשי הוראה ברחבי העולם, מדובר בהחלטה שמשפיעה על הרבה יותר מתפריט הגדרות אחד.
במקום לפתור שיעורי בית, המכונה אמורה ללמד
לצד שינוי ההרשאות, גוגל מציגה פתרון שאמור להתמודד עם אחת הטענות המרכזיות נגד שילוב AI בחינוך: תלמידים מקבלים תשובות מוכנות במקום ללמוד איך להגיע אליהן.
הפתרון נקרא Guided Learning, או למידה מודרכת. במקום להציג מיד פתרון לתרגיל בפיזיקה או לכתוב עבודה בספרות, המערכת אמורה לפרק את המשימה לשלבים, לשאול שאלות מכוונות ולעזור לתלמיד להבין את העקרונות שמאחורי הפתרון. הרעיון הוא להפוך את הצ'אטבוט ממכונה שמכינה שיעורי בית למעין מורה פרטי שלא ממהר לגלות את התשובה.
היכולת החדשה החלה להגיע ל-Google Classroom ברחבי העולם ב-3 בנובמבר. מורים יכולים ליצור פעילות למידה מודרכת המבוססת על חומרי השיעור שלהם, להקצות אותה לתלמידים ולעקוב אחר התקדמות הכיתה. המערכת תומכת בהעלאת מסמכים ומצגות כחומרי מקור, והלמידה מתנהלת בחלון ממוקד שנועד לצמצם הסחות דעת. המורים יכולים גם לבחון נתוני שימוש ותמלילי שיחות כדי לזהות נושאים שבהם התלמידים מתקשים.
במנוע החיפוש עצמו, גוגל תתחיל בניסוי בבתי ספר נבחרים בארה"ב במהלך נובמבר, עם כוונה להרחיב אותו בהמשך.
לגוגל יש גם נתונים ראשוניים שמחזקים את הגישה. בניסוי מבוקר בהשתתפות יותר מ-300 סטודנטים באוניברסיטת טוקיו, תלמידים שהשתמשו ב-Guided Learning השתפרו במבחן סטטיסטיקה ב-8.1 נקודות אחוז, לעומת שיפור של 5.3 נקודות אחוז בקרב תלמידים שהשתמשו בכלי אינטרנט רגילים. מדובר בתוצאה מעודדת, אבל הניסוי נמשך חצי יום בלבד ונערך בקרב סטודנטים באוניברסיטה, כך שהוא עדיין לא מוכיח השפעה דומה על ילדים לאורך שנת לימודים שלמה.
וגם הפתרון עצמו אינו חסין מניצול. מערכת שמסוגלת להדריך תלמיד עד לתשובה עדיין צריכה לדעת מתי לעצור, ואיך להבחין בין בקשת עזרה אמיתית לניסיון לקבל עבודה מוכנה. בגוגל מבטיחים שהגרסה הבית-ספרית כוללת הגבלות נוספות, אבל השאלה עד כמה הן יעילות תיבחן בשימוש בפועל.
כשחברת טכנולוגיה קובעת את גבולות הכיתה
ההתנגדות למדיניות החדשה אינה נובעת רק מחשש שהתלמידים ירמו במבחנים. בתי ספר בניו יורק ובלוס אנג'לס כבר הגבילו שימוש בבינה מלאכותית יוצרת במכשירים בית-ספריים, כחלק מבחינה של השלכותיה על למידה, בטיחות ופרטיות. כעת הם נדרשים להתמודד עם ספקית טכנולוגיה שהופכת את ההפרדה בין חיפוש ל-AI לבלתי אפשרית בחשבונות המנוהלים שלה.
לינה חאן, לשעבר יו"ר נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב, האשימה את גוגל בניצול הדומיננטיות שלה בחיפוש כדי ללחוץ על מוסדות חינוך לאמץ בינה מלאכותית. רנדי ויינגרטן, נשיאת פדרציית המורים האמריקנית, טענה שהחברה מעדיפה את האינטרסים העסקיים שלה על צורכי התלמידים.
כאן נמצאת הבעיה העיקרית בהחלטה. אפשר בהחלט להסכים שלמידה מודרכת עדיפה על צ'אטבוט שמגיש תשובות מוכנות, ועדיין להתנגד לכך שהיא הופכת לתנאי לקבלת שירות חיפוש בסיסי. השילוב הטכנולוגי בין המוצרים הוא בחירה של גוגל, לא חוק טבע שמונע ממנה להציע ממשק חיפוש מסורתי.
מנקודת מבט עסקית, המהלך גם משרת מטרה ברורה: הוא משאיר את הבינה המלאכותית של גוגל במרכז סביבת הלמידה, דווקא בתקופה שבה בתי הספר מנסים לקבוע גבולות לשימוש בה. תלמידים שמתרגלים לחפש, ללמוד ולפתור בעיות באמצעות Gemini הם גם משתמשים שעשויים להמשיך להשתמש בשירותי החברה מחוץ לכיתה.
ומה לגבי ישראל? בתי ספר שמשתמשים ב-Google Workspace for Education ובחשבונות תלמידים מנוהלים עשויים להתמודד עם אותה דילמה, בהתאם לפריסת המדיניות. גוגל עדיין לא פרסמה לוח זמנים ייעודי ליישום השינוי בישראל, כך שאין סיבה להניח שמנוע החיפוש עומד להיחסם כאן באופן מיידי.
בסופו של דבר, גוגל מציגה את המדיניות החדשה כהחזרת השליטה למורים ולמנהלים. היא אכן נותנת להם יותר מתגים לכבות ולהדליק, אבל מסרבת לספק דווקא את האפשרות הפשוטה ביותר: להשאיר את החיפוש, ולוותר על הבינה המלאכותית.
