רוצים לראות יותר מ-HWzone בתוצאות של Google?הוסיפו אותנו כמקור מועדף ב-Google
כדי להתמודד עם גודש המידע ולבצע ניתוח מושכל של נתונים, הצגה ויזואלית היא כלי הכרחי. אספנו עבורכם כמה תצוגות מדהימות שכאלו
מספר הנתונים הדיגיטליים הזמינים לנו יותר ממכפיל את עצמו בכל שנה, אבל הזמן והאנרגיה שאנחנו יכולים להשקיע בהבנתם נותרים זהים – וכפי שיודע כל אדם שאי פעם בהה בטבלת מסים עמוסה לעייפה, יותר מדיי מידע לא פחות מבלבל מפחות מדיי. גרפיקות מידע מעוצבות בקפידה יכולות לעזור. הן הופכות מספרים גולמיים לסיפור שאפשר להבין במבט חטוף. והטובות מביניהן חושפות אלמנטים של עולמנו שלעולם לא היינו רואים בדרך אחרת.
המקומות שאליהם הולכים תושבים ותיירים
כדי להבין כיצד רואים התיירים את העיר ניו-יורק, מיפה אריק פישר במחקרו מ-2012 תמונות מתויגות גאוגרפית שהועלו לאתר Flickr. בשלב הבא הוא ניתח כל נקודת מידע והסיק אם הצלם היה תושב מקומי או תייר, בהתבסס על היסטוריית העלאת התמונות של אותו משתמש. ריכוזי הנקודות על המפה מציינים אילו מקומות תיירים (באדום) מצאו הכי ראויים לצילום ואילו עניינו תושבים מקומיים (בכחול).
| תיירים נוטים להישאר במרכז מנהטן, ונדיר שהם מטיילים צפונה מסנטרל פארק, אולם באצטדיון היאנקיז בדרום רובע הברונקס מבקרים גם תיירים וגם תושבים מקומיים |
היסטוריית עריכה בוויקיפדיה
פרננדה ויאגס, מרטין וואטנברג וקושאל דייב ביצעו ב-2003 מחקר במעבדות IBM. ויאגס, וואטנברג ודייב פיתחו את התכנה History Flow כדי לנתח את האבולוציה של מסמכים שנכתבים ומשופרים על ידי עורכים מרובים. בתוצאה המוצגת כאן מבוצע ניתוח על היסטוריית העריכה בוויקיפדיה של הערך "הפלה".
כל רצועת צבע מייצגת מילים שנכתבו על ידי אדם אחד. בעוד עורכים חדשים מוסיפים ומשפרים טקסט, מספר הרצועות גדל. התבנית יכולה לחשוף שיתופי פעולה, "מלחמות עריכה" שבהן גרסאות שונות מוחלפות זו בזו שוב ושוב, ואפילו ונדליזם בתצורה של מחיקות במסה.
| משמאל הערך בדצמבר 2001 ומשמאל התוצאה ביוני 2003 |
כפי שניתן לראות, כיוון שאורכו של ערך מוצג כגובה, תוספות גדולות והסרות מידע בולטות בקלות. פערים מופיעים כשעורך מוחק פסקה, או כמו בחלק מהמקומות, את הערך כולו. הערך המקורי נכתב על ידי כותב אחד בלבד (הצד השמאלי בירוק בהיר) ולאחר שנה וחצי של עריכה, נותרו רק כמה פסקאות מקוריות.
הוצאות על אוכל בערים אמריקניות
כדי להמחיש איך צרכנים מוציאים כספים על אוכל ושתייה בערים שונות יצרו ב-2010 המעצבים ב-InterActive Things גרף תיבות עם ממד נוסף: גודל אוכלוסיית הערים, המוצג כגובה התיבה. על ידי השוואת ערים על בסיס ההוצאות וגודל האוכלוסייה, קוראים יכולים לראות, לדוגמה, שתושבים של עיר בינונית בגודלה כמו אוסטין מוציאים כמעט פי שניים על אוכל ושתייה ממה שתושבי ניו-יורק מוציאים.
| לערים גדולות יש יותר משקל חזותי כיוון שגובה התיבה נקבע על פי גודל האוכלוסייה (לחצו להגדלה) |
עד כמה השם פופולרי
ה-NameVoyager הוא גרפיקה אינטראקטיבית אותה יצר מרטין וואטנברג ב-2005, המאפשרת למשתשמים ברשת לחפש שמות נפוצים ולראות כיצד הפופולריות שלהם השתנתה מ-1880 ועד היום. ג'ורג' היה הכי פופולרי בשנות ה-1880, אבל ברק עדיין לא נכנס לרשימה.
כפי שניתן לראות, שמות שמתחילים עם האות I חוו ירידה בפופולריות באמצע המאה ה-20 וחזרו לתהילתן בשנות ה-80 ו-90 של המאה הקודמת. וואטנברג בחר גרף אנכי כי הוא מראה מגמות מרובות בו-זמנית.
המקומות שבהם שולטות מסעדות המבורגרים
שתי התמונות הבאות לקוחות ממחקרו של סטיבן וון וורלי מ-2010. התמונות מדגימות את המשיכה היחסית של שמונה רשתות ההמבורגרים הגדולות בארצות הברית (מקדונלד'ס, בורגר קינג, וונדי'ס, סוניק דרייב-אין, ג'ק אין דה בוקס, דיירי קווין, הארדי'ס, קארל'ס ג'וניור). לכל מיקום, וון וורלי חישב את ההשפעה של מסעדות בקרבת מקום כאילו הן מפעילות כוח משיכה על הלקוח. המפה שנוצרה כתוצאה מכך חושפת שמקדולנדס שולטת, בעיקר בצפון-מזרח, אבל בדרום יש לה הרבה יותר תחרות מצד רשתות אזוריות.
| בטקסס, לסוניק דרייב-אין יש יותר כוח משיכה מלמקדונלד'ס |
אם נציב את מקדונלד'ס לבד נגד ברית של כל המתחרות יחדיו נקבל את התמונה הבאה.
| אפילו אל מול הכוח המצטבר של שבע רשתות אחרות, למקדונלד'ס אין אותה מידה של תחרות בצפון-מזרח |
סימוכין בתנ"ך ובברית החדשה
באמצעות גרף קשתות אותו יצר ב-2008 כריס האריסון מאוניברסיטת קרנגי מלון, הוצגו חזותית יותר מ-63,000 נקודות סימוכין בתנ"ך. גרף תיבות בתחתית מייצג את הטקסט; אורך כל תיבה מייצג את מספר הפסוקים בפרק, והגוונים מייצגים לחלופין את הספרים השונים. קשתות מחברות את הסימוכין, וכל אחת מהן מקודדת בצבע לפי המרחק – ירוק לרחוק יותר, וכחול לקרוב יותר. כמו ספרים טובים רבים, מספר נקודות הסימוכין לתחילת הספר נוטה לעלות לקראת הסוף.
| קשתות ארוכות יותר מחברות נקודות סימוכין בין ספרים מרוחקים, כמו ספר בראשית וספר חזון יוחנן. ניתן לראות כי בשיר השירים יש מעט מאוד נקודות סימוכין לספרים אחרים |
עוד על חידושים בגליון דצמבר של מדע פופולרי – למבצע היכרות מיוחד לגולשי HWzone.co.il
