רוצים לראות יותר מ-HWzone בתוצאות של Google?הוסיפו אותנו כמקור מועדף ב-Google
על מה כל המהומה?
כמובן שכל זה לא היה קורה אם לא היו שתי החברות מאמצות את זכרונות ה-GDDR5 לכרטיסי המסך שלהן. מכיוון שזיכרון מסוג זה מספק מהירות מרובעת יחסית לתדר האמיתי שלו, ניתן להשתמש גם בבקר זיכרון פשוט וזול, דוגמת כזה ברוחב של 128 ביט או 192 ביט, ועדיין ליצור כרטיס בעל יכולת להריץ משחקים מודרניים ברזולוציות גבוהות, כולל פילטרים, ובמחיר של עד 1000 שקלים בארץ (ואפילו פחות, אם מוכנים להתפשר קצת על פילטרים ואיכות תמונה).
אפקט זה שינה גם את כללי המשחק בכל הנוגע לשימוש בזיכרון גראפי. בניגוד ללפני מספר שנים בהן 512 מגה-בייט של זיכרון גראפי נחשבו לכמות אסטרונומית, היום זה לא נדיר כלל שאפילו כרטיס לשוק הביניים, דוגמת ה-HD 5770, יכיל גיגה-בייט שלם זיכרון גראפי, ובניגוד לשנים קודמות בהן לא הייתה בכך כל תועלת, גם ישתמש בכל הכמות. כמובן שבכדי להתמודד עם רזולוציות גבוהות עוד יותר, דוגמת 2560X1600, צויידו כרטיסי המסך הכבדים באמת, דוגמת ה-HD 5870 וה-GTX 480, בכמויות מפלצתיות עוד יותר של זיכרון: בין גיגה וחצי לשניים.
כל זה היה עד אמצע השנה, ועכשיו מה קורה?
עד לרגע זה ממש משתוללת המלחמה בין החברות, כשהאסים של שתי החברות מונחים על השולחן: אצל AMD אלו ה-HD 6870 וה-HD 6850. מילת המפתח בכרטיסים האלו היא שוב המחיר: הם חזקים כמעט כמו ה-HD 5870 ו-HD 5850 (בהתאמה), כשפעם נוספת נוצר מצב בו כרטיס בלא יותר מ-1200 שקל מסוגל לתפקד טוב ברזולוציה של 1920X1200, בשילוב עם איכות תמונה גבוהה ובנוסף לפילטרים במרבית המשחקים שקיימים כיום (להוציא דוגמאות כבדות במיוחד, דוגמת Metro 2033 או Crysis Warhead).
את השנה סגרה AMD עם השקת ליבת דגל חדשה, הקיימן. למרות שהיא לא מהפכנית כמו הבארטס (HD 68X0), היא שיפרה וייעלה את החישובים ואת מבנה הליבה, בנוסף לתכונה שתקרוץ במיוחד לחובבי האוברקלוק: זוג כרטיסי BIOS המנהלים את הכרטיס, כשאחד נעול עם תדרי המקור, והשני פתוח לשינויים, כשלחיצת כפתור תחליף ביניהם. כך ניתן לדחוף את הכרטיס עד למגבלותיו מבלי לחשוש. מלבד זאת, ליבה זו הייתה הראשונה אצל AMD לכלול מנגנון ניטור לצריכת ההספק, וכמובן, נתנה למשתמש את את היכולת לקבוע את מגבלות האוברקלוק שהכרטיס ייבצע לעצמו (בדומה מעבדים מודרניים), בהתאם למעטפת פליטת החום הכללית.
את התמונה משלים המעבר לטכנולוגיית הקירור Vapor Chamber, שמזה זמן מה כרטיסי מסך בעלי קירור צד שלישי, בעיקר מ-Sapphire, משתמשים בו, אבל מומש לראשונה בתכנון המקורי של הכרטיס (גרסאות Reference סטנדרטיות) רק עם ה-GTX 580 של NVIDIA. מדובר בשילוב מוצלח של אוויר ונוזל, כשהנוזל מתחיל צמוד לכרטיס, מתאדה, ונהדף לסנפירי קירור עליהם מכוון מאוורר, וחוזר חלילה. כך מושג שקט מופתי בעבודה אפילו בכרטיסי השוק הגבוה ביותר (משמע זללני ההספק ופולטי החום הגדולים ביותר).
ואם כבר ציינו את המלחמה בין החברות, ראוי לציין גם שהשנה התרחש מהפך, וזוהי השנה הראשונה שבה מובילה AMD על NVIDIA מבחינת נתח השוק בכרטיסי המסך. כמובן שעכשיו יקומו החכמולוגים ויגידו שזו שנתח השוק הגדול בשוק כרטיסי המסך שייך בכלל לאינטל, אם בזכות הכרטיסים המובנים בערכות השבבים שלה ואם בזכות כרטיסי המסך שלאחרונה נדדו למעבדים שלה, אולם פה אנחנו מדברים על כרטיסי מסך נפרדים. סוד הקסם היה, במפתיע, בכרטיסים הניידים של AMD, שנמכרים עם מערכת מחשב ניידת שלמה ולא כמוצר נפרד. כרטיסים אלו סיפקו ביצועים טובים לאלו שלוקחים את המשחקים שלהם איתם בדרכים, תוך חיסכון בהספק, בזמן סוללה ובמחיר הגיוני, ולכן, סחפו איתם קהל שלם. דווקא בזכותם, ולא בזכות הכרטיסים השולחניים, מובילה כעת AMD בנתח השוק של כרטיסי המסך הנפרדים באשר הם.
את האס של NVIDIA שמרה החברה לסוף השנה: ה-GTX 580. בדומה למה שעשתה החברה עם ה-GTX 460 (כל שלושת הגרסאות) ועם ה-GTS 450, גם ה-GTX 580 עבר תהליך של שיפור הארכיטקטורה (ברמת השבב, מה שאומר שינוי המיקום של הטרנזיסטורים בכדי להתמודד בצורה יעילה יותר עם עומס חישובי, והקצאתם בצורה שונה בכדי שיתמודדו עם סוגים שונים עומס יותר בקלות), אם כי פחות משמעותי מהם. שהפעם, כל 512 מעבדי ה-CUDA בכרטיס פעילים (בניגוד ל-GTX 480, ספינת הדגל של הדור הקודם, בה היו חלקים מסויימים בליבה אשר היו מכובים). בנוסף, הכרטיס גם פועל בתדרים גבוהים יותר, מכיל יותר יחידות עיבוד לכל קבוצת מעבדים בליבה ומבצע את חישובי הפילטרים בצורה יעילה יותר. בזכות כל אלה מצליח הכרטיס לגרוף ביצועים גבוהים יותר מאשר ה-GTX 480 באותו מחיר.
לעומת זאת, המהפכה האמיתית בכרטיס הייתה דווקא צריכת ההספק וההתמודדות עם פליטת החום, בניגוד מוחלט ל-GTX 480, אשר היה בעייתי מאוד מהבחינה הזאת, במיוחד במערכי כרטיסים. הביצועים המשופרים וצריכת ההספק הנמוכה יותר מראים לנו בדיוק למה ארכיטקטורת ה-Fermi מסוגלת. את כוחו של GTX480 ניתן לקבל כיום בכרטיס עם ליבה יותר יעילה אשר צורכת פחות חשמל ומגיעה גם בתג מחיר נמוך יותר: ה-GTX 570. אם מבחינת מחיר, מחליף ה-GTX 580 את ה-GTX 480, ועל אותו מטבע, ה-GTX 570 מחליף את ה-GTX 470, תוך הצגת אותם היתרונות של יעילות החישוב וצריכת ההספק. בתחילת שנת 2011 אנחנו צפויים לראות ניצנים של הליבה החדשה, ה-GF110, שתהווה מתחרה קשוחה מאוד עבור AMD.
