מיקרולאב במרוץ לצמרת הסטריאו

 

כמצופה מביקורת אשר נכללות בה שתי מערכות, בייחוד מערכות דומות כל כך אשר נבדלות בינהן, לפחות על הנייר, בגודל ובמחיר, עלינו לבחון את המערכות זו מול זו. בדומה לביקורת הקודמת שלנו, בדיקת המערכות זו מול זו התבצעה בעזרת קטעי מוזיקה בלבד. הבדיקה אומנם הייתה אינטנסיבית פחות מאשר בדיקת כל מערכת בנפרד, אך כללה מגוון רחב של ז'אנרים בכדי לספק תמונה רחבה ככל הניתן. הבדיקה התבצעה על גבי שולחן, ולא על גבי המעמדים, שכן זהו השימוש שאנו צופים שרוב המשתמשים ייעדו לו את הרמקולים.

בתחום הבאס, ה-SOLO7 מצליחה לרדת נמוך יותר משמעותית, ועם באס דומיננטי יותר. עם זאת, הוא אינו חף מטעויות, וקל לשמוע שבקטעים עם באס מהיר, בניגוד לבאס נמוך וחזק, ה-SOLO6 נשמעים מדויקים יותר. בתדרי הביניים שתי המערכות מתפקדות בצורה דומה, ה-SOLO7 מצליחה להישמע מעט מאוזנת יותר, אך ה-SOLO6 מציגה מיד נקי יותר שכן הבאס לא מתגבר עליו. בטרבל שתי המערכות נשמעות כמעט זהות, וקשה להצביע על הבדלים משמעותיים. הבמה של ה-SOLO6 משכנעת יותר מאשר של אחיהם הגדולים, בזכות המרחק הקטן יותר בין האלמנטים אשר יוצר סאונד מפוקס יותר. הפירוט של שתי המערכות נמצא ברמה דומה גם כן, אך בקטעים עם תחום דינאמי גדול, ניתן לשמוע את היתרון שיש ל-SOLO6 בזכות העובדה שהבאס אינו גובר על שאר הצליל, הפחתה של עוצמת הבאס ב-SOLO7 מאזנת את התחום הדינאמי של המערכות.

 

 

באותה הצורה שבה פתחנו את הביקורת כולה, נפתח גם חלק זה, הגודל של הרמקולים. ברור כי שתי המערכות גדולות, ותופסות מקום רב על גבי השולחן. מערכות 2.1 רבות מגיעות עם סאב-וופרים גדולים יותר מאשר הרמקולים של ה-SOLO6, אך בזכות המיקום על הרצפה ולא על גבי השולחן, הם תופסים הרבה פחות מקום. הגודל של ה-SOLO6 נמצא על גבול הנסבל מבחינתנו. ל-SOLO7 אנו מתקשים למחול על גודלם, בגלל גובהם ועומקם הרב, הם מתנשאים מעל לראש המשתמש, ובקלות ימלאו שולחן עד אמצע עומקו, ויהפכו כל שולחן משולחן עבודה למעמד סטריאו.

 

העיצוב של שתי המערכות מאוד לטעמנו. הוא מזכיר מאוד רמקולים מקצועיים ותורם לתחושת האיכות שהרמקולים משדרים כבר ממבט ראש. אנו לא נתקלנו בבעיות באיכות הבנייה של המערכות, כל הפאנלים מחוברים זה לזה כראוי, האלמנטים אף יושבים בקו אחד עם הפאנל הקדמי, ושקועים בצורה טובה ללא רווחים גדולים בין האלמנטים לפאנל הקידמי. הדבר היחיד אשר מעט מדאיג הוא ההדבקות של ציפוי הפאנלים הצדדים, אשר בפינות הפנימיות ניתן לראות את הקצוות שלהן. הדבקה מעט עמוקה יותר הייתה נראית טוב יותר, ועמידה יותר.

 

 

הצג, אשר נמצא על גבי הרמקול הראשי, מציג רוב הזמן את העוצמה הנוכחית של המערכת, ובמידה והיא מושתקת תראו שני קווים מהבהבים – זו הגרסה של ה-SOLO לכיבוי בעזרת השלט. בעת מעבר בין הכניסות, שינוי העוצמה, או כיוון הבאס/טרבל, הצג יגיב בהצגת השינוי שמתבצע. לדוגמא, מעבר בין הכניסות השונות, יציג על גבי המסך לפרק זמן קצר את הכניסה הפעילה (AU/PC). השלט הכלול עם המערכות מגיע אך ורק עם המערכות בעלות ה-C בסוף השם שלהם, דבר שחשוב להיות מודעים לו במידה ומתכוונים לרכוש את אחת המערכות.

 

השלט מכיל על גביו את כל הכפתורים שתדרשו להם אי-פעם. בראש השלט נמצאים כפתורי ההשתקה ובחירת הכניסה הפעילה. מתחת להם כפתורי הווליום (שני הכפתורים הסמוכים ללא סימון משמשים לאותה מטרה בדיוק, ולא לגמרי ברור למה הם שם), ובתחתית השלט כפתורי השליטה בעוצמת הבאס והטרבל. השלט קטן וקל, לכן למבולגנים שבינכם כדאי ולהיזהר שלא לאבדו. השלט דורש קו ישיר אל הרמקול הראשי בכדי לפעול, אך הקליטה שלו טובה, ואין צורך בחוש כיוון של צלף בכדי להפעילו כראוי.

שתי המערכות לוקות בחסר מבחינתנו, שכן אף אחד מהן אינה כוללת יציאה לחיבור אוזניות. כמו כן, נקודה נוספת לרעתן היא כי חוגת הווליום נמצאת מאחורי הרמקול הראשי, כך שאם השלט אינו בסמוך אליכם תידרשו לחטט עם היד מאחורי הרמקול בכדי לקבוע את העוצמה. בנוסף, אפשרות לשליטה על עוצמת הבאס והטרבל נמצאת אך ורק על גבי השלט האלחוטי של המערכת.

 

החיבורים מאחורי הרמקולים סטנדרטיים לחלוטין, ובזכות כך מתאפשר בקלות להחליף את הכבלים במידה והם ייפגמו או יהיו קצרים מדי. כלילתן של שתי כניסות שניתן לברור בינהן מוסיפה רבות לנוחות השימוש של המערכות.