מעבר בין שלושה תהליכי ייצור בתוך שנתיים, ולעזאזל עם חוק מור
אנחנו מתחילים להישמע כמו תקליט שבור, אך נראה שהבחירה אינה בידינו – אינטל מוכנה לעשות (וגם עושה) כל דבר בכדי לתפוס נתח משוק המכשירים הניידים. הוכחות לכך ניתן לראות במעבדי האטום החדשים שמגיעים לשוק בקצב תכוף, בבריתות שהיא כורתת עם פרטנרים בלתי צפויים ועוד.
כל אלו הן אולי פעולות חיוניות, אך עושה רושם שלאינטל פשוט אין מוצר טוב מספיק שיוכל להתחרות במעבדי ה-ARM השונים, אם כי יכול להיות שכל זה הולך להשתנות בשנים הבאות.
רק לפני שבוע חשפו ב-cnet.com את התוכנית של אינטל להציע ארכיטקטורה חדשה למעבדי האטום בשנת 2013, עם הבטחה לפרטים נוספים במפגש משקיעים קרוב – ובמפגש המדובר גילינו שזהו רק קצה הקרחון בתוכנית העל של אינטל.
מפגש המשקיעים, כשמו, לא יועד בהכרח לאנשים שמבינים את ההיבטים הטכנולוגיים מאחורי מוצריה של אינטל, ועל כן רוב המידע שהוצג בו היה די פשטני והסתכם במספרים ואחוזים מרשימים שמודגשים בחגיגיות, מבלי לחשוף יותר מדי מההיבטים הטכניים, ולמרות זאת, קשה שלא להתפעל ממפת הדרכים של אינטל למעבדי האטום בשנים הקרובות.
ההפתעה הגדולה ביותר שסיפקה אינטל במפגש המשקיעים הנוכחי הייתה ציר זמן שמאשר את כוונותיה להציע את פלטפורמת ה-Silvermont מבוססת תהליך ה-22 ננומטר בשנת 2013, לצד חשיפה של פלטפורמת אטום חדשה בשם Airmont שתגיע בשנת 2014 – ותציע מעבדי אטום בליטוגרפיה של 14 ננומטר.
מדובר בחדשות מרעישות מכמה סיבות – הראשונה היא משום שמדובר יהיה בפעם הראשונה בה מעבדי האטום ישיגו את מעבדי ה-Core השולחניים במישור הטכנולוגי. אם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים, בשנת 2014 נראה לראשונה הן מעבדים שולחניים והן מעבדים ניידים בליטוגרפיה של 14 ננומטר, זאת לעומת המצב הנוכחי בו מעבדי האטום מפגרים בדור לעומת מעבדי ה-Core.
במסגרת מהלך זה אינטל מתיימרת לנצל את העליונות שלה בתחום ייצור המעבדים ולפרש אותה ליתרון "בשטח" – עם טרנזיסטורי ה-Tri-Gate והובלה של דור (או שניים) בתהליך הייצור, מעבדי האטום אמורים להציע תחרות מאתגרת במיוחד למערכות מבוססות מעבדי ARM בשנת 2014.
| מעבדי האטום יעברו לשיטת ה"טיק-טוק" ויצמצמו את הפער הטכנולוגי ממעבדי ה-Core |
הסיבה השניה שגורמת לחדשות הללו להיות מרשימות במיוחד היא משום שבמהלך זה אינטל למעשה תקפוץ מייצור ב-32 ננומטר לייצור ב-14 ננומטר בתוך פחות כשנתיים – קפיצה שעוקפת בהרבה את חוק מור, שחזה כי מעבדים יוכלו להכפיל את מספר הטרנזיסטורים בהם בכל שנתיים. נצטרך להמתין ולראות האם אינטל אכן תצליח לעמוד במשימה, אך במידה וכן, אין ספק שיהיה מדובר במהפיכה של ממש.
אינטל התייחסה במפגש גם לפלטפורמת ה-Medfield שלה המיועדת לסמארטפונים. השקתה של הפלטפורמה נדחתה אמנם למתישהו במחצית הראשונה של 2012, אך באינטל השקיעו מאמצים בכדי להוכיח שהמוצר שלהם תחרותי בהחלט מכל הבחינות ובכל המובנים, כולל שקופית שטוענת כי צריכת ההספק של מערכות ה-Medfield נמוכות מרוב מערכות הסמארטפונים הזמינות בשוק כיום. אמת לאמיתה או הגזמה תלושה? גם במקרה זה נצטרך לחכות (קצת פחות) ולראות, אם כי הדחיות החוזרות והנשנות בהחלט לא מוסיפות נקודות בונוס לאינטל בשוק שמתפתח במהירויות שיא.
| נתונים מרשימים לכאורה, אבל מתי כבר נראה את ה-Medfield בפעולה? |
אינטל לא חסכה במילים גם בנוגע לעתיד מעבדי ה-Core שלה. את מעבדי ה-Ivy Bridge שצפויים להגיע בתחילת שנה הבאה, עם ייצור ב-22 ננומטר וטרנזיסטורים "תלת מימדיים", ככל הנראה אין צורך להציג בפני אף אחד, אך באינטל דיברו גם על דור המעבדים הבא – מעבדי ה-Haswell. הדור השני של מעבדי ה-22 ננומטר צפוי לנחות בשנת 2013, ובאינטל מדברים על שיפור בנצילות שיוכל להציע מעבדים חסכוניים יותר, או לחילופין להציע תדרי עבודה גבוהים יותר ממה שהכרנו עד היום. האם דור ה-Haswell יהיה זה שיפרוץ סוף סוף את מחסום ה-4GHz?
באינטל דיברו על רצון להפוך את המחשבים הניידים של היום לקומפקטיים יותר, שיתקרבו לנטבוקים מבחינת גודלם ויציעו חיי סוללה של כ-10 שעות. ענקית השבבים מקווה להצליח בכך על ידי הצגתם של מעבדים בעלי מעטפת תרמית של בין 10 ל-20 וואט בלבד (לעומת מעבדים של 35 ו-45 וואט כיום). לא בטוח שכולם יהיו מרוצים מה"כיווץ" בגודלם של המחשבים, אך נראה שכולנו נקבל בברכה מחשבים שמסוגלים להחזיק יותר מ-5 או 6 שעות בין טעינה לטעינה.
הרבה מאוד תוכניות גדולות יש לאינטל, אך גם הרבה מאוד זמן יעבור עד שנזכה לראות חלק מהן. האם ההתפתחות המטאורית של מעבדי האטום תהפוך את אינטל למלכת שוק המכשירים הניידים? שאלה מצויינת.
