שלום לכם גולשים נכבדים, אני רוצה להציג בפניכם כתבה קצת שונה ממה שהורגלתם לקרוא עד היום. קוראים לי אלי, ואני מודר.
הכל התחיל כשעוד הייתי חדש בתחום ורק נחשפתי למילה "מודינג".
אני זוכר שראיתי פרויקט מודינג מפורסם למדי של PilouX, שנקרא "Black Mesa" – לא העלתי בדעתי שמארז יכול להראות כך, שכן עד לפני כמה שנים המארזים היו בסך הכל קופסת פח בצבע בז'.
לא היה דבר כזה אוורור וסירקולציה, לא היה דבר כזה מארז בצבעים, מארז מאלומיניום, או מארז שלא דורש כלים כדי להתקין בו חומרה.
בהתחלה, יצא לי 'להשחית' מספר מארזים, בעיקר כאלה שמצאתי בזבל, וגם קצת את הידיים.. אם זה היה בלחתוך אותם, או לקבל כוויות מהמלחם ..
שפכתי קצת כסף על Jigsaw ודרמל בהום סנטר, כלים בסיסיים ופשוטים מאוד שבלעדיהם אין יותר מדי לאן להתקדם בתחום.. הרי כל בעל מקצוע צריך את הכלים שלו.
לאחר מכן, הבנתי שהדברים שיצרתי מספיק ראויים כדי להתגאות בהם, ואז התקנתי את החומרה שלי בתוכם. תמיד שאפתי להגיע לרמה שראיתי באתרים בחו"ל – בהתחלה היופי דיבר אלי הרבה יותר מהביצועים והחומרה, ולמעשה הפרויקט הראשון שלי היה מארז מפרספקס שהכיל בתוכו מעבד פנטיום 1 (שאפילו הריץ Windows XP). אמנם הבניה ארכה יום אחד בלבד, והתוצאות היו בהתאם, אבל זה בהחלט סיפק אותי באותה תקופה.
| מה, אין לכם כזה בבית? |
עם מרוצת השנים יצרתי פרויקטים נוספים – ובעיקר ביטלתי לא מעט מהם, שכן לא באמת רציתי לסיים אותם – אלא ללמוד וליישם את מה שראיתי.
קניתי כלי עבודה כבדים ואיכותיים יותר, והחדר שלי הפך להיות ממש בית מלאכה – השולחנות היו עמוסים לעייפה ברכיבי אלקטרוניקה, אי אפשר היה לראות את הרצפה בחדר והיו ברשותי כ-18 מארזים של "דיגיטל" שמצאתי פעם בזבל.
היה שלב בו אמא שלי כבר לא ממש הבינה את השריטה שלי, אך ייאמר לזכותה שהיא גילתה איפוק ולא זרקה את החדר שלי "בחזרה" לפח.
חלום נוסף שהתגשם הוא להיות מודרייטור של פורום אלקטרוניקה ומודינג, הפורום האהוב עלי באתר. לא האמנתי שקיבלתי את התפקיד, שכן הייתי לוחץ F5 כל כמה שניות, רק כדי לראות אם אני יכול לעזור לעוד מישהו.
בתקופה האחרונה השקעתי בכלים שאין שום סיבה שבן אדם נורמלי יחזיק בבית, כגון כרסומת או מסורים שולחניים ומקדחות עמוד.
הרמה עלתה, ופרוייקט ה-SGI נולד. פחדתי מאוד כשהפרויקט התחיל – זה לא פשוט לקנות מארז של ThermalTake, ולהשחית אותו…
בתחילת הדרך לא ידעתי מה תהיה התוצאה הסופית, אך בסופו של דבר בהחלט הייתי מרוצה, שכן למדתי מהפרויקט לא מעט ובסופו של דבר הוא הכיל אפילו קירור מים.
| פרויקט SGI בסוף הדרך |
את הפרויקט האחרון שלי החלטתי לפרסם בקנה מידה עולמי, ולהביא קצת כבוד למודינג הישראלי.. ומדובר כמובן בפרויקט ה-Server Of NOD.
כשהתחלתי את הפרויקט כבר לא היה לי את הפחד לחתוך מארזים, ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן לתת למוצארט (מארז ה-Mozart של ThermalTake) – לנגן.
גם החומרה השתדרגה לאט לאט – מערך CrossFire של כרטיסי מסך, וכוננים קשיחים ב-RAID 0 לא היו נפוצים בתחילת הפרויקט, ובהחלט נהנתי מביצועים מצוינים בכל המובנים.
התחלתי להזמין מחו"ל לא מעט פריטים, עד כדי כך שהייתי הולך לדואר על בסיס שבועי ומכרתי את כל הציוד שלא הייתי צריך בכדי לממן את החבילות הללו.
מארז? יש. כלי עבודה? יש. חומרים? גם כן יש. אז מה חסר לי? זמן. הצבא התחיל "לחנוק" את הזמן שלי… קצת קשה לשרת ביחידה מיוחדת ולעשות את מה שאני רוצה.
ברמה הזאת – הביצוע כבר לא כזה חשוב – הגעתי לרמה מספיק טובה ולא היו לי דאגות בנושא. מה שכן השקעתי בו מחשבה לא מבוטלת הוא התכנון; היו לי לא מעט רעיונות, חלקם יצאו לפועל (אך רובם נגנזו), אבל פשוט לא היה לי מספיק מקום כדי להכניס את כולם.
הפרויקט שלי התקדם לאט, ממש לאט. גם בגלל שלקח זמן רב עד שהגיע הציוד מחו"ל, גם בגלל שהתוכניות השתנו מדי יום, אבל בעיקר בגלל שלא היה לי זמן.
הדבר שאפיין אותי בכל פרויקט הוא לאו דווקא לראות את הפרוייקט גמור, אלא ההרגשה באמצע התהליך שכבר מיציתי את המוד ואני רוצה לעבור לפרויקט הבא, אך בפרויקט זה קרה משהו קצת שונה.
| Server Of NOD רוקם עור וגידים |
יש משהו שתמיד מזכיר לי לסיים את המוד הזה – בכל פעם שאני מגיע הביתה (וזה לא קורה יותר מדי, ובטח שלא ליותר מידי זמן), אני רואה את המארז עומד לו שם בפינת החדר, ופשוט כואב לי לראות אותו במצב הזה. אמנם לא חסרים לי מחשבים לעבוד איתם, אך אני מתגעגע למחשב הזה – ועדיין שומר עבורו מקום מרכזי בחדר.
אני משתוקק להסיר את האבק מעל המקלדת והעכבר, לחבר את המסך לחשמל – ולהפעיל את המחשב, רק שהפעם הוא יהיה שקט לחלוטין, שכן שמתי דגש לא קטן על שקט בפרויקט הזה ואף השקעתי לא מעט משאבים כדי להגיע לתוצאה הזאת. כל רכיב שיכולתי לקרר בעזרת מים – כך עשיתי.
המעבד, כרטיסי המסך, ערכת השבבים, מייצבי המתח של הלוח.. אמנם ויתרתי על הבלוקים שמקררים את הזכרונות והכוננים הקשיחים והורדתי לופ אחד ממערכת הקירור, שמכילה כעת שלושה לופים "בלבד".
היום כבר לא נותרה לי יותר מדי עבודה עד לסיום הפרויקט – להסליב כבל או שניים, לחבר את המפסקים והלדים של הלוח, ולחבר את הפאנל הקדמי. ריאובס כבר לא צריך, שכן המאווררים שעל הרדיאטורים שקטים לחלוטין.
יום שחרורי קרב ובא…ואז אולי אני אוכל סוף סוף להנות קצת מהמחשב הזה..
ואם להסתכל על חצי הכוס המלאה, לפחות יש לי כעת חלקים עבור הפרויקט הבא, מה שיחסוך לי הזמנה או שתיים מחו"ל – וחשוב מכך, יחסוך לי מריבות עם אנשי המכס.
את הפרויקט הבא שלי כבר התחלתי לתכנן – הוא יתבסס על מארז של Lian Li, שכבר שוכב אצלי בבית, עדיין בתוך הקרטון. מספר חלקים למערכת קירור מים נותרו מהפרויקט הנוכחי, ואין לי ספק שהפרויקט הבא יהיה ברמה גבוהה עוד יותר.
| Black Mesa – היווה את ההשראה המקורית |
בסך הכל, את כל מה שיצרתי, יצרתי להנאתי האישית בלבד. אני לא רודף "תגובות", ולא מושפע מטרנדים חולפים. למעשה, הסיבה היחידה שאני בכל זאת מפרסם את הלוגים שלי היא בכדי שאנשים חדשים ייכנסו לתחום שלא כל כך נפוץ בארצנו.
אז נכון, אין עדיין מישהו שהרים את הכפפה ויצר מוקד עליה לרגל עבור המודרים בארץ, אין חנות שמרכזת את כל הדברים שמודר צריך (ומדובר בפריטים רבים – צורך שהוליד את הת'רד הסטיקי בפורום), אין תחרויות מסודרות בתחום ומספר הפרויקטים שרצים בארץ לא עולה על מספר דו ספרתי. הנושא רדום, נקודה.
אבל למה? בעיקר בגללנו. אין מספיק אנשים שרוצים לעסוק בתחום, ובוודאי אין מספיק אנשים שמודעים אליו, וכל עוד לא יהיה "בשר", אף אחד לא רוצה להיות זה שלוקח את הסיכון. לכן, אותם מודרים בודדים נאלצים להזמין רכיבים רבים מחו"ל, להתרוצץ בין חנויות ולשגע את המוכרים.
אין ספק שברגע שהמודינג יהיה תחום מרכזי והמוני, כל הדברים הנלווים לו כבר יגיעו לבד – תדמיינו שאתם מזמינים מחשב חדש, ובנוסף לרכיבי החומרה אתם מוסיפים להזמנה גם משאבות, רדיאטורים, רכיבי אלקטרוניקה ופריטים רבים אחרים, כדי שתוכלו ליצור משהו באמת מיוחד.
השוק הזה נפוץ מאוד בעולם הרכב, אך הוא קיים גם בתחום המחשבים, וצריך להרים את הכפפה ולתת לו לפרוץ. בכל מקרה – אותי אף אחד לא יזיז מעולם המודינג.
פרויקטים מרשימים נוספים תוכלו למצוא בגלריית המודינג שלנו, וכן בפורום יומני פרויקטים. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעולם המודינג, ולנסות ליצור במו ידיכם מחשבים מקוריים ומרהיבים – וכמובן, להראות לכולם שגם בתחום זה יש לישראלים מה להציע.
