אחרי תשע שנות המתנה, טסלה חשפה מכונית ספורט שמסוגלת להיצמד לתקרה ולבצע היפוכים באוויר, אבל הייצור יתחיל רק ב-2028 והמחיר עדיין לא ידוע
תשע שנים של הבטחות ודחיות הסתיימו במכונית שנוסעת על התקרה, מתנתקת ממנה, מתהפכת באוויר ונוחתת בחזרה על ארבעת גלגליה. Tesla חשפה הלילה את הדור השני של ה-Roadster באירוע שנערך במתקן הניסויים של SpaceX בטקסס, והציגה סדרת יכולות שקשה לדמיין במכונית רגילה. לא מדובר בהדמיית מחשב או בסרטון שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, אלא באב טיפוס שהדגים את התרגילים מול קהל.
במהלך אירוע שנמשך פחות מחצי שעה, ה-Roadster טיפסה על רמפה מעוקלת עד שהגיעה למצב הפוך לחלוטין, ריחפה ממנה באמצעות מאיצים מובנים ונחתה על הקרקע. בהמשך היא זינקה מעל שורה של כלי רכב מתוצרת Tesla, כולל ה-Cybertruck והמשאית החשמלית Semi, תוך ביצוע סיבוב באוויר. ואם כל זה לא מספיק, החברה הדגימה גם תאוצה מעמידה ל-60 מייל לשעה, כ-97 קמ"ש, בתוך 0.81 שניות בלבד.
מערכת השאיבה שמאפשרת להתגבר על כוח הכבידה
מאחורי היכולת של ה-Roadster לנסוע כשהגלגלים שלה מופנים כלפי מעלה מסתתרת מערכת שאיבה אקטיבית המותקנת בתחתית הרכב. בניגוד לכנפיים אווירודינמיות רגילות, שמייצרות כוח הצמדה ככל שהמהירות עולה, המערכת של Tesla משתמשת במאווררים חזקים ובאטימה קרובה לקרקע כדי ליצור לחץ נמוך מתחת לשלדה. התוצאה היא כוח הצמדה שלטענת החברה יכול להגיע ל-2G, ומספיק כדי להחזיק את המכונית גם כשהיא עומדת הפוכה לחלוטין.
למערכת הזאת יש שימוש גם מחוץ למופעי ראווה. ההצמדה לקרקע מאפשרת תיאורטית לשפר את האחיזה בפניות, בזמן בלימה ובהאצה, בלי להסתמך רק על הצמיגים ועל משקל הרכב. היא פועלת לצד כנף אחורית מתכווננת ומצב נהיגה למסלול שמנמיך את המרכב ומשנה את מאפייני האווירודינמיקה.
אבל מה שמאפשר ל-Roadster להתנתק לחלוטין מהקרקע הוא רכיב אחר, שפותח בשיתוף מהנדסי SpaceX. המכונית מצוידת במערכת של עד עשרה פתחי דחף המופעלים באמצעות אוויר דחוס בלחץ גבוה. האוויר מאוחסן במכלים בנפח כולל של כ-600 ליטר, ומשתחרר דרך הפתחים כדי לייצר דחף בכיוונים שונים.
בניגוד למנוע רקטי מסורתי, המערכת אינה שורפת דלק כדי לייצר את הדחף. האוויר הדחוס משתחרר דרך נחירים, והכוח שנוצר מאפשר להרים את המכונית, לשנות את כיוונה באוויר ולייצב אותה במהלך הנחיתה. מערכת הבקרה משתמשת במפעילים חשמליים כדי לבצע תיקוני כיוון מהירים. באחת ההדגמות המכונית אפילו ביצעה סיבוב מלא מעל שורת כלי הרכב של Tesla, בתרגיל שאילון מאסק כינה Kickflip.
יש כאן גם הסתייגות הנדסית משמעותית. Tesla אמנם הוכיחה שאפשר לנתק מכונית מהקרקע ולשלוט בתנועתה באוויר לפרקי זמן קצרים, אבל היא עדיין לא הדגימה טיסה רציפה למרחק משמעותי. כמות האוויר הזמינה, משקל הרכב והאנרגיה הדרושה ליצירת דחף מגבילים את משך הפעולה. גם במהלך ההדגמה לא ישב אדם מאחורי ההגה – המכונית הופעלה מרחוק, ובמושב הנהג הוצב רובוט.
שלוש גרסאות, והמהירה שבהן עדיין לא נבחנה
Tesla מתכננת להציע את ה-Roadster בשלוש גרסאות, עם הבדלים גדולים בין היכולות שלהן. גרסת Performance תהיה הדגם הבסיסי, עם שני מושבים, מערכת הצמדה אקטיבית וכנף אחורית מתכווננת. לפי נתוני החברה, היא אמורה להאיץ ל-97 קמ"ש בפחות מ-1.6 שניות. מעליה תוצע גרסת Thrust, שתוסיף מאיצי אוויר דחוס ותוריד את זמן התאוצה המוצהר לפחות מ-0.9 שניות.
הגרסה השלישית, Rocket, כבר מתרחקת מההגדרה המקובלת של מכונית ספורט. היא תכלול מושב אחד בלבד ומערכת דחף מלאה שתאפשר תמרונים באוויר. Tesla מצהירה על תאוצה ל-97 קמ"ש בפחות מ-0.59 שניות, אך הנתון הזה עדיין לא הוכח בהדגמה עצמאית. גרסת Rocket תוצע בהזמנה אישית בלבד, ולא תהיה זמינה בכל השווקים.
גם יתר המפרט דורש מעט זהירות. Tesla מציינת מהירות מרבית של יותר מ-370 קמ"ש וטווח נסיעה של למעלה מ-480 ק"מ, בעוד שמאסק דיבר במהלך האירוע על שאיפה להגיע למחצית ממהירות הקול, כלומר לאזור 600 קמ"ש. הפער בין הנתונים לא הוסבר, וגם קיבולת הסוללה וההספק החשמלי המדויק לא פורסמו.
העיצוב עצמו השתנה משמעותית מאז אב הטיפוס שהוצג ב-2017. הקווים המעוגלים הוחלפו במרכב זוויתי יותר, עם פנסים מוסתרים, פס תאורה אחורי לרוחב המכונית וצבע לבן ייעודי בשם Ano White. בפנים נמצא הגה Yoke עם היגוי אלקטרוני מסוג Steer-by-Wire, מסך מגע מרכזי ושני צגים קטנים מול הנהג. החברה משלבת סיבי פחמן, טיטניום ומגנזיום כדי לצמצם משקל.
ומי שרוצה להזמין אחת כבר עכשיו יצטרך להכניס את היד עמוק לכיס. גרסת Performance דורשת מקדמה של 5,000 דולר בעת ההזמנה ועוד 45,000 דולר בתוך עשרה ימים, בעוד שגרסת Thrust דורשת מקדמה כוללת של 250,000 דולר. אלה דמי הזמנה בלבד, לא מחיר המכונית. Tesla עדיין לא פרסמה כמה יעלה כל דגם בפועל.
ההבטחות גדולות, אבל המכוניות עדיין רחוקות מהכביש
התזמון של החשיפה יצר גם התנגשות מעניינת עם Porsche, שהציגה באותו יום את מכונית הקונספט Mission S. בזמן ש-Tesla שלחה מכונית לאוויר, Porsche הציגה את הכיוון העתידי של מכונית ספורט עם מנוע מרכזי, שתמוקם מעל ה-911 בהיצע שלה. שתי יצרניות הרכב הציגו חזון שונה לחלוטין: אחת מתמקדת בחוויית נהיגה מסורתית ומדויקת, והשנייה ביכולות שמכוניות כביש לא תוכננו לבצע. ברשתות החברתיות, ההבדל הזה הפך במהירות לחומר לממים על התזמון הלא מוצלח של Porsche.
אלא של-Tesla יש בעיה גדולה יותר מתחרות על תשומת הלב. ה-Roadster החדשה הוצגה לראשונה בנובמבר 2017, עם הבטחה להתחלת מסירות ב-2020, טווח של כ-1,000 ק"מ ומהירות מרבית של יותר מ-400 קמ"ש. מאז חלפו כמעט תשע שנים, וכעת מאסק מצהיר שהייצור יתחיל רק ב-2028. גם אם החברה תעמוד הפעם בלוח הזמנים, יעברו יותר מעשר שנים בין החשיפה המקורית לתחילת הייצור.
נוסף על כך, חלק מהיכולות שהוצגו כלל אינן מאושרות לשימוש בכבישים ציבוריים. מערכת דחף שמסוגלת להרים מכונית לאוויר מציבה שאלות מורכבות של בטיחות, ביטוח, רישוי ואחריות במקרה של תקלה. גם באתר הישראלי של Tesla מופיעה הסתייגות מפורשת שלפיה זמינות היכולות כפופה לחוקים ולדרישות המקומיות, וכי גרסת Rocket עשויה שלא להיות זמינה בכל האזורים. בשלב זה אין אישור לשיווק הגרסאות המתקדמות בישראל.
ה-Roadster גם מגיעה בתקופה שבה Tesla מעבירה בהדרגה את מרכז הכובד העסקי שלה ממכוניות לנהיגה אנושית אל נהיגה אוטונומית, רובוטיקה ובינה מלאכותית. מאסק עצמו הבהיר בעבר שהמכונית לא צפויה להשפיע משמעותית על הכנסות החברה. לכן אפשר להעריך שהמטרה העיקרית שלה היא לא למכור עשרות אלפי יחידות, אלא להזכיר שטסלה עדיין מסוגלת לפתח חומרה יוצאת דופן ולהציג יכולות הנדסיות שמתחרותיה אינן מציעות.
ההדגמה בטקסס אכן הראתה מכונית שעושה דברים שלא נראו קודם לכן ברכב ספורט. אבל הפער בין מופע הנדסי מבוקר לבין מוצר שאפשר לייצר, לאשר לשימוש ולמסור ללקוחות עדיין גדול. אחרי תשע שנות המתנה, Tesla הצליחה סוף סוף להרים את ה-Roadster מהקרקע. עכשיו נשאר לה להוכיח שהיא מסוגלת להביא אותה גם לכביש.
