ג'נסן הואנג הודה בבגידה, החברה פתחה בחקירה עצמאית ובעלי מניות מאשימים אותה בהסתרת מידע מהותי, בזמן שהמניה ממשיכה לצנוח
ג'נסן הואנג (Jensen Huang) בנה את NVIDIA לאחת החברות בעלות השווי הגבוה בעולם, והפך בעצמו לפנים המזוהות ביותר עם תעשיית הבינה המלאכותית. עכשיו, דווקא חייו האישיים מאיימים לסבך את החברה שהקים. רומן שניהל לכאורה עם אשת עסקים החשודה בקשרים עם המודיעין הסיני הוביל לחקירה פנימית, לתביעה ייצוגית מצד בעלי מניות ולירידה של כ-190 מיליארד דולר בשווי השוק של NVIDIA בתוך יום מסחר אחד.
וזה לא נגמר שם. ביום שלישי, 10 בנובמבר, המשיכה מניית NVIDIA לאבד גובה, ובמהלך המסחר הסתמן כי הירידות המצטברות בשני הימים עלולות למחוק יותר מ-470 מיליארד דולר משוויה. פתאום, החברה שכולם התרגלו למדוד את הצלחתה לפי מספר המאיצים שהיא מסוגלת למכור נדרשת לענות על שאלות אחרות לגמרי: מה ידע המנכ"ל, מה ידעה ההנהלה, ומה הוסתר מהמשקיעים?
הקשר האישי שהפך לסיכון עסקי
ב-9 בנובמבר הוגשה לבית המשפט הפדרלי בצפון קליפורניה תביעה ייצוגית מוצעת נגד NVIDIA והואנג. התובע, המשקיע מארק קיסטנמאכר (Mark Kistenmacher), טוען שהחברה ומנהלה הבכיר הטעו את בעלי המניות כשלא חשפו את טיב יחסיו עם אליס הואנג (Alice Huang), אשת עסקים סינית שהייתה מעורבת בפעילות חברת מחשוב הענן Megaspeed International מסינגפור.
לפי כתב התביעה, כאשר התעוררו שאלות לגבי הקשרים בין NVIDIA ל-Megaspeed, החברה הציגה אותם כחלק מהפעילות העסקית הרגילה שלה. דובר החברה הסביר בעבר שהואנג נפגש עם אלפי מנהלים של חברות לקוחות מדי שנה, ובהמשך המנכ"ל עצמו תיאר את היחסים העסקיים עם Megaspeed כתקינים ולא חריגים.
אלא שהתובעים טוענים שההסברים האלה היו מטעים משום שהקשר עם אליס הואנג לא היה מקצועי בלבד. לטענתם, המידע שלא נחשף היה עלול להשפיע על הערכת הסיכונים של NVIDIA, במיוחד לאור החשדות הביטחוניים שנקשרו באשת העסקים.
התביעה מתייחסת למי שרכשו ניירות ערך של NVIDIA בין 9 באוקטובר 2025 ל-8 בנובמבר 2026, ודורשת פיצויים בסכום שלא נקבע. היא מתבססת על הוראות חוק ניירות הערך האמריקאי האוסרות הצגת מידע מטעה למשקיעים. משרדי עורכי דין נוספים הודיעו שהם בוחנים אפשרות לנקוט הליכים דומים.
הבעיה מבחינת בעלי המניות אינה עצם הבגידה, אלא השאלה אם NVIDIA הסתירה סיכון עסקי מהותי והציגה קשר חריג כעסקים כרגיל.
צריך גם לשים את התביעה בפרופורציה. בשלב הזה מדובר בטענות שטרם הוכחו, והגשת תביעה אינה קביעה שנעברה עבירה. כדי לזכות בפיצויים יצטרכו התובעים להוכיח, בין היתר, שהחברה מסרה מידע מטעה באופן המקיים את דרישות החוק, ושהדבר גרם להם לנזק. נפילה במחיר המניה, כואבת ככל שתהיה, אינה מספיקה בפני עצמה.
החשדות סביב משלוחי השבבים לסין
הסיבה שהפרשה יצאה מגבולות מדורי הרכילות קשורה ישירות לעסקי הליבה של NVIDIA. אליס הואנג, המוכרת גם בשם Huang Le, הייתה בעלת תפקידים בכירים בעולם הפיננסים הסיני ובהמשך הפכה לבעלת השליטה ב-Megaspeed, חברת מחשוב ענן שרכשה חומרת AI מתקדמת. החברה נמצאת תחת בדיקה של הרשויות האמריקאיות בחשד שסייעה לגורמים בסין להשיג מאיצים הכפופים למגבלות היצוא של ארצות הברית.
החשד מתמקד בשבבים דוגמת NVIDIA H100, המשמשים לאימון ולהרצה של מודלי בינה מלאכותית במרכזי נתונים. ארצות הברית מגבילה את יצוא המאיצים המתקדמים ביותר לסין, ולכן חברות סיניות מחפשות דרכים להשיג את החומרה או לשכור גישה לכוח המחשוב שלה מחוץ למדינה.
לפי המידע שפורסם על החקירות, הרשויות בודקות אם Megaspeed ניצלה את פעילותה בדרום-מזרח אסיה כדי לעקוף את המגבלות האלה. משלוחים של חומרת NVIDIA לאינדונזיה אכן תועדו, אבל עצם הגעתם למדינה אינו מוכיח הפרה של חוקי היצוא, ועד כה לא פורסמה קביעה רשמית שהחברה הפרה אותם.
דיווח נוסף שפורסם ביום שלישי טען כי קשריה העסקיים של אליס הואנג סייעו להעברת שבבי NVIDIA בשווי של לפחות 7.5 מיליארד דולר לחברות סיניות, ובכללם כ-240 אלף מאיצים מדגמי H100, H200 ו-A100. מדובר בטענות שלא אומתו באופן עצמאי, ולא בהוכחה שכל השבבים הועברו בניגוד לחוק.
במקביל, גורמי מודיעין אמריקאיים חושדים שאליס הואנג פעלה עבור המודיעין הסיני והעבירה מידע לבייג'ינג. סין מכחישה את הטענות, ולא הוצגה הוכחה פומבית לכך שג'נסן הואנג ידע על פעילות מודיעינית כלשהי או שיתף איתה פעולה.
ב-8 בנובמבר פרסמה NVIDIA הודעה רשמית שלפיה דירקטוריון החברה פתח בחקירה עצמאית לבחינת החשד שהמנכ"ל היה יעד לפעילות מודיעין זר. החקירה תנוהל בידי ועדה של דירקטורים עצמאיים בסיוע יועצים משפטיים חיצוניים.
הדירקטוריון הדגיש שאין לו סיבה להאמין שמידע מסווג או סודות מסחריים של NVIDIA נפגעו, והביע אמון בהואנג ובהנהלתו.
באותו יום פרסם הואנג מכתב לעובדים שבו הודה שבגד באשתו, התנצל בפני משפחתו ועמיתיו, והתחייב לשתף פעולה עם החקירה. המכתב לא נקב בשמה של אליס הואנג ולא פירט את מערכת היחסים.
מאות מיליארדים נמחקים, והדירקטוריון נבחן
התגובה בוול סטריט הייתה מהירה. ביום שני איבדה מניית NVIDIA כ-4.27% מערכה וסגרה במחיר של 178.67 דולר, ירידה שגרעה כ-190 מיליארד דולר משווי השוק שלה. התביעה הוגשה כחמש דקות לאחר סיום המסחר.
ביום שלישי נמשכה המגמה השלילית, כאשר המניה ירדה במהלך המסחר ביותר מ-6% נוספים. באותה נקודת זמן, האובדן המצטבר בשווי החברה התקרב לחצי טריליון דולר, ומיקרוסופט עקפה אותה בדירוג החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר. מדובר בנתונים תוך-יומיים שעשויים להשתנות עד סגירת המסחר.
הסיפור כאן גדול יותר מהתנהלותו האישית של מנכ"ל מצליח. NVIDIA היא ספקית מרכזית של תשתיות המחשוב שעליהן נשענים שירותי AI, מרכזי נתונים וחברות טכנולוגיה ברחבי העולם. הואנג אינו רק מנהל שכיר שאפשר להחליף בלי שאיש ירגיש. מאז הקמת החברה ב-1993, הוא עיצב את האסטרטגיה שלה, את הקשרים העסקיים שלה ואת תדמיתה בעיני המשקיעים.
וזו בדיוק נקודת התורפה שהפרשה חושפת. כשחברה תלויה במידה כזאת בדמות אחת, בעיה אישית של אותו אדם עלולה להפוך במהירות לשאלת ממשל תאגידי. החשש אינו רק מפגיעה במוניטין, אלא מהאפשרות שהקשרים האישיים של המנכ"ל השפיעו על שיקולים עסקיים, על האופן שבו נאכפו מגבלות יצוא או על המידע שנמסר למשקיעים.
מצד שני, יש מרחק משמעותי בין החשדות לבין הוכחה שנגרם ל-NVIDIA נזק עסקי בפועל. החברה ממשיכה לפעול, הדירקטוריון מגבה את המנכ"ל, ואין בשלב הזה ממצא פומבי המעיד על דליפת סודות מסחריים או על מעורבות של הואנג בעקיפת מגבלות היצוא.
החקירה העצמאית תצטרך כעת לקבוע מה באמת קרה מאחורי הקלעים. התביעה תנסה לקבוע אם בעלי המניות הוטעו בדרך. עבור NVIDIA, המבחן החשוב כבר אינו רק כמה שבבים היא מסוגלת למכור, אלא אם המשקיעים יכולים לסמוך על מי שמנהל את העסק.
