שכפול תאים כבר לא גורם להתרגשות לאחר ששוכפלו חיות שונות ברחבי העולם, אך שכפול תאים אנושיים זה כבר סיפור אחר וסבוך יותר
מאז הכבשה המשוכפלת "דולי", שכפול תאים הצית את דמיונם של אנשים בכל העולם. שכפול אנשים חיים היה במוקד המחשבות של כולם למרות הסיכונים והבעיות המוסריות הכרוכות בכך.
שכפול של יצורים פשוטים יותר היה כבר בר השגה, אך עם הזמן הסתבר כי שכפול בני אדם, ואף את מבנה התאים שלהם הוא עניין הרבה פחות פשוט.
בניסויים, התאים הפסיקו להשתכפל לאחר הגעתם לצבר של 8 או 16 תאים והדבר מנע למעשה כל התקדמות במחקר. עד עכשיו.
זהו תהליך ההזרקה הרגיל שמאחד גרעין תא עם ביצית לא מופרית כדי להתחיל הפרייה |
חוקרים באוניברסיטה לחקר המדע והטבע באורגון דיווחו לפני כשבוע על ההישג הגדול – הם הצליחו לדלג על כמה מהמכשולים והגיעו לצבר תאים של כ-200 תאים אנושיים!
זה לא נשמע הרבה, וזה גם לא נחשב עדיין כעובר (דבר שאסור בהתאם לחוק האמריקאי האוסר על שכפול בני אדם), אבל זה פותח אפשרויות שנחשבו סגורות בפני העולם המדעי בעבר.
כך התאים נראים בתחילה, לפני התחלקות | וכך הם נראים לאחר שהתחלקו מספר פעמים |
המחקר נערך במטרה לייצר תאי גזע שבהם אפשר לעשות שימוש לריפוי מחלות סרטן, וייצור רקמות להחלפת איברים פגומים ו/או חולים.
בשיטה החדשה, החוקרים איחדו את גרעין התא עם הביצית הבלתי מופרית באמצעות שימוש בזרמי חשמל חלשים, וחומרים "מעוררים" דוגמת קפאין. אך זהו רק חלק ממספר שינויים בהם החוקרים נקטו כדי לאפשר את ההתקדמות. הם שימרו חלק מהחומר הצייטופלסמי שהקיף את הגרעין המקורי בביצה הבלתי מופרית בכדי לעזור לביצית לשמור על מבנה שלד פנימי יציב ותקין.
הטכניקה החדשה השתלמה ואיפשרה לתאים להתחלק הרבה מעבר להשגים קודמים. המחקר פורסם במאמר במגזין המקצועי "CELL" עבור מי שמעוניין לחקור יותר לעומק.
לא מעט שנים עברו מאז "דולי" הכבשה. שיטות השתכללו והטכנולוגיה כיום, עם מיפוי גנים שמאפשר למפות מערכים שלמים, נותנת לנו יכולת לעקוב בצורה הרבה יותר מדויקת אחר תהליך ההפריה, ואף למנוע כמה מהבעיות מראש.
אך השאלה המוסרית תמיד תשאר ברקע – האם אנחנו צריכים לשחק את תפקידו של אלוהים ולייצר אנשים? ואם נייצר עותקים שלנו, האם יש להם אותם זכויות כמו למקור או שאולי הם רק חלקי חילוף מהלכים? האם עדיף לייצר רק צברי תאים בסיסיים (תאי גזע) אותם נגדל לאיברים לפי הצורך? האם אי פעם נגיע להסכמה על הנושא?
האם האנושות תגיע למצב שבו נחזיק עותקים שלנו לחלקי חילוף כמו בסרט "האי"? או שאולי אלה פשוט יהיו צלוחיות עם תאים במקררים גדולים? ספרו לנו בתגובות!