כאשר אתם חושבים על נפח אחסון גדול, אינכם חושבים על פולימרים בהרכבה עצמית אשר דורשים רק חום כדי להסתדר מחדש – אך זה מה שעומד במרכזו של פיתוח חדש ומבטיח בתחום
חוק מור פועל לא רק על מעבדים, אלא גם על נפח האחסון של כוננים קשיחים, וכל פיתוח שעשוי לדחוף את מחסום הנפח קדימה הוא מבורך.
עם זאת, כאשר שוקלים את הפוטנציאל לגידול של פי חמישה בנפח אחסון אפשרי, החוקרים של אוניברסיטת טקסס עוד עשויים להפוך את הפולימרים בהרכבה עצמית לסטנדרט.
נכון לעכשיו, מידע נשמר על ידי שימוש בסדרות של אפסים ואחדים כנקודות מגנטיות על משטח מתכתי, עם הגבלת כמות המידע הנשמר לגודל המרווחים בין הנקודות. ככל שהנקודות קרובות יותר אחת לשניה, כך ניתן לשמור יותר מידע.
עם הטכנולוגיה הנוכחית, נקודות מגנטיות הפכו לקרובות אחת לשניה במידה שכל הקטנה במרווחים ביניהן תגרום לאי יציבות בגלל קרבת השדות המגנטיים שלהן. עם זאת, אם היה ניתן למגן את הנקודות משדות מגנטיים קרובים, ניתן היה לקרב אותן אף יותר אחת לשניה, ולשפר את נפח האחסון משמעותית.
כימאים ומהנדסים מאוניברסיטת טקסס עבדו ביחד כדי לייצר ציפוי של חומר הנקרא בלוק קו-פולימר – קבוצות של פולימרים העשויות מיותר ממולקולה נקשרת אחת – למשטח מתכתי. אם משדלים את המולקולה באמצעות מעט חום, הבלוק קו-פולימר יכול לסדר את עצמו מחדש לתבנית סטנדרטית. אם משטח מכיל סוג של הנחיה, החומר יכול לעקוב אחריה. ובמקרה, הנקודות המגנטיות על כונן קשיח מספקות את ההנחיה המושלמת לבלוק קו-פולימר, והחומר בתמורה מספק הגנה מספקת משדות מגנטיים וכך מאפשר לקרב את הנקודות קרוב אחת לשניה יותר מאשר המרווחים הסטנדרטיים, וללא נזק למידע.
הדמיית סידור מולקולות הפולימר בהתאם לנקודות המגנטיות |
עד עכשיו, התהליך – המוכר בשם הרכבה-עצמית מונחית – יכול היה רק להכפיל את נפח האחסון. עם זאת, ס. גראנט ווילסון, פרופסור לכימיה וביו-כימיה במכללה למדעי הטבע, כותב המשנה של המחקר כריסטופר אליסון, וקבוצה של סטודנטים, הצליחו לשפר ולעדן את התהליך עד לנקודה שבה הם הצליחו לייצר בלוק קו-פולימרים אשר הסתדרו לנקודות הקטנות ביותר עד כה. בנוסף לכך, הצוות הצליח לרשום שיא במהירות בה הפולימרים מסתדרים לתבניות הנכונות, אשר עומד על כשלושים שניות.
למרות שהפולימרים מתארגנים במהירות דיי רבה, וגם עוקבים אחר ההנחייה הטבעית של מבנה הנקודות בכונן הקשיח, כיוון הנקודות עדיין מהווה בעיה. עם זאת, החוקרים הצליחו ליצור ציפוי עליון מיוחד שעוזר לפולימר להיווצר תוך שימוש בכיוון הנכון, ומופעל באמצעות מעט חום. תודות לכך, הפולימרים יכולים לארגן את עצמם בתבניות קטנות יותר, מה שמאפשר נפח אחסון גדול יותר.
קו-פולימר עם ציפוי ובלי |
הטכנולוגיה דיי מעניינת ולא קשה במיוחד להבנה, אך השאלה שתעלה ראשונה היא מהי רמת השימושיות שלה בשוק הצרכני. כיום נראה כי כונני SSD הם דור העתיד של האחסון – או לפחות האופנה הנוכחית – ויותר ויותר צרכנים נמשכים למהירות שאלה מציעים למרות הנפח המוגבל שלהם ביחס לכוננים קשיחים מסורתיים, ולמרות העלות הגבוהה יותר משמעותית ביחס דולר-גיגהבייט.
כיום צרכנים יכולים לרכוש כונן 2TB במחיר זול יחסית. כונן פנימי של ווסטרן דיגיטל או סיגייט עולה כיום בין 550-570 שקלים חדשים כולל משלוח. כונן SSD מבוסס זכרון הבזק בנפח של 120GB – בערך 5 אחוזים מהנפח המוצע בכונן המסורתי – ואשר רבע מנפחו ישמש למערכת ההפעלה (חלונות 7), אך במהירות גישה גבוהה יותר משמעותית, יעלה כ-460 שקלים לדגם של OCZ.
אך בשלב מסוים, כאשר תהליך הקו-פולימר יגיע לייצור סדרתי, כונן ה-2TB יהפוך במהירות לכונן 10TB באותו מחיר, ואז הבחירה בין SSD לכוננים מסורתיים תהפוך לקשה אף יותר. קבל את כל הנפח שתזדקק לו אי פעם, או שאולי תעדיף זמני עלייה קצרים יותר ותזדקק להסרת התקנה של משחק למשל, כדי לפנות נפח אחסון יקר.
מהירות גישה גבוהה ונפח נמוך? | או שאולי בכל זאת עדיף נפח גדול ומהירות נמוכה יחסית? |
בשלב זה, הצוות עובד עם HGST, חטיבה של ווסטרן דיגיטל, כדי לראות אם התהליך ניתן ליישום בייצור מוצרי צריכה. כולנו מקווים שהם יגיעו להבנה בקרוב, וכולנו ניתקל בבחירה הקשה בין SSD מהיר לבין כונן קשיח עם כמות נפח שעוברת את צרכינו פי עשרות מונים.
אישית, אני חושב שכמה שיותר נפח יותר טוב, ושאם זקוקים למהירות, מערך RAID 0 הוא אפשרות טובה. אבל טכנולוגיית הכוננים הקשיחים בהחלט זקוקה לניעור ומזעור. נראה לי שיש מקום גם לדיסקים הישנים והטובים וגם לילדים החדשים בשכונה, כונני ה-SSD. כיום גם ניתן לראות שימוש בכוננים בני כלאיים המשתמשים ב-SSD בכדי להאיץ פעולתם של כוננים מסורתיים, עם גידול הרבה יותר צנוע במחיר ושמירה על נפח גדול כמצופה. מזכיר את מכוניות ה-Hybrid דוגמת טויוטה פריוס – בה המנוע החשמלי החדיש נתמך על ידי מנוע בנזין מסורתי, ולהיפך.
האם אתם מעדיפים נפח אחסון ענק, או מהירות וזריזות? שתפו אותנו בדעתכם בתגובות!