מי אשם כשמכונית רובוטית מתרסקת
"לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע".
– החוק הראשון של הרובוטיקה, מסיפורו של אסימוב "סחור סחור"
האנושות צריכה לבצע שתי קפיצות ענק כדי להגיע למכוניות שנוהגות בעצמן באופן ממשי. מהנדסים צריכים לשפר את המכוניות של היום (שיש בהן מערכות התראה שנועדו להזהיר נהג שסטה מנתיב הנסיעה שלו) מעבר לנקודה הנוכחית של אבות-הטיפוס של גוגל ו-DARPA (אשר שומרים על נתיב הנסיעה בעצמם), עד לנקודה שבה כלי רכב יכולים להתקדם קדימה דרך אזור בנוי בעוד נוסעיהם ישנים בתוכם.
הזינוק הטכנולוגי יהיה טוב עבור כולם. מכונות הן אמינות בצורה שלא תיאמן. בני אדם לא. רוב תאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מטעות אנוש (דוח של ארגון הבריאות העולמי מ-2004 מצביע על 90 אחוז). לאחר שטכנולוגיות בטיחות כמו ABS למניעת נעילת בלמים ומערכות בקרת חיכוך נכנסו לשימוש, ירד בין השנים 1970 ל-2009 מספר התאונות הקטלניות ב-35 אחוז, על אף שמכוניות נוסעות 1.6 טריליון ק"מ יותר בכל שנה.
"לרובוטים יש זמני תגובה מהירים יותר משל בני אדם, ויהיו להם גם חיישנים טובים יותר", אומר סת' טלר, פרופסור למדעי המחשב ולהנדסת מחשבים ב-MIT. "מספר התאונות לעולם לא יגיע לאפס, אבל הוא ירד בצורה משמעותית". אל תחשבו על רכבים עצמאיים כנוחות – הם מערכת בטיחות.
הזינוק השני הוא שבני האדם צריכים ללמוד לסמוך על היצרן יותר מאשר על איכויות הנהיגה שלהם. כשחברה תמכור מכונית שבאמת נוהגת את עצמה, האחריות תיפול על היצרנית שלה. "מקובל בעולם שלנו שתמיד יש מעבר", אומר בריאנט וואקר סמית', מבית הספר למשפטים ובית הספר להנדסה של אוניברסיטת סטנפורד, שחוקר את חוק הרכב האוטונומי. "אם אין נהג, לא יכולה להיות רשלנות נהג, והתוצאה היא שאחריות רבה יותר עוברת ליצרניות".
אילוסטרציה: ג'ונת'ן קארלסון |
ענייני האחריות יהפכו את האימוץ של הטכנולוגיה לקשה, אולי אפילו בלתי אפשרית.
בשנות ה-70, היססו יצרניות הרכב אם להכניס כריות אוויר לרכבים בגלל האיום של תביעות משפטיות. מישהו עלול להיפגע למרות הטכנולוגיה החדשה. לאורך השנים, כריות האוויר שופרו לאין שיעור. כיום נלקח בחשבון מגוון של גודל ומשקל נוסעים, וזה בא עם אזהרות מפורטות בנוגע למגבלות ולסכנות שבשימוש בהן. אבל לקיחת אחריות על כל היבט של כלי רכב נוסע – החל ממה שהוא רואה ועד לתגובה שלו – היא מסובכת הרבה יותר. זה עלול להיות יותר אחריות ממה שחברה אחת יכולה לקחת על עצמה.
אבל הממשלה יכולה להתערב. בכמה מקרים, חוק פדרלי עוקף חוקי מדינה כדי להגן על הציבור. החוק המעניק פיצוי לנפגעים כתוצאה מחיסוני ילדים, למשל, העניק ליצרניות החיסונים הגנה מיוחדת. צרכנים יכולים להגיש תביעות באמצעות משרד ייעודי של בית המשפט האמריקני לתביעות פדרליות, ויצרניות החיסונים משלמות מבלי להודות באחריות.
החוק מבקש להגן על מספר קטן של אנשים שנפגעים מחיסונים בו-בזמן שהם מעודדים את יצרניות החיסונים להמשיך לייצר את התרופות, כי כדי למנוע מחלות באדם שלא חוסן הוא צריך להיות מוקף על ידי אלפי אנשים מחוסנים. הטכנולוגיה האוטונומית דומה: היא לא תהפוך אותנו למוגנים יותר עד שהיא תהיה ברוב כלי הרכב. לכן, יתכן שהיא זכאית ליחס מיוחד כדי שאפשר יהיה להעלות אותה על הכביש.
עוד על חידושים בגליון יולי של popular science ישראל – למבצע היכרות מיוחד לגולשי HWzone.co.il