הטכנולוגיה של סוכנות החלל האמריקאית מהווה דרך חדשנית ובלתי צפויה לחקור את מעמקי כדור הארץ
כבר אחרי הסצינה המפורסמת ההיא של ג'יימס בונד ב'גולדפינגר' באמצע שנות השישים הבנו שלייזרים זה משהו מגניב במיוחד, בכל תחום שבו ניתן להשתמש בהם. כנראה שם בנאס"א מסכימים איתנו, ומספרים כעת על הטכנולוגיה בה הם משתמשים כבר הרבה זמן על מנת לחקור ולנטר איזורים שלא ממש נגישים לאדם – היישר מהלוויינים שבחלל.
לוויין העונה לשם CALIPSO, שהחל לפעול במסלול ה-GEO בשנת 2006 כמיזם משותף בין נאס"א לסוכנות החלל הצרפתית, מנטר באמצעות לייזרים את העננים שמעל לכדור הארץ באופן רציף כבר יותר מעשור, אבל מסתבר שבזמן הזה הוא מצא לעצמו גם "תחביב" חשוב נוסף. החוקרים השתמשו במכשיר ה-CALIOP (ר"ת Cloud-Aerosol LIDAR with Orthogonal Polarisation – או 'מכ"מ לייזר לעננים עם קיטוב אנכי' בשפה חופשית) בכדי לבצע ניטור של אוכלוסיות הפלנקטון (או הפיטופלנקטון, ליתר דיוק) בקרבת הקטבים של כדור הארץ, וגילו כי כל שינוי קטן באקלים הכללי מביא להשפעה משמעותית עליהן, שבתורה עלולה להביא להשפעה גדולה על כולנו.
פיטופלנקטון, אצות הפלנקטון הזעירות שנמצאות קרוב לפני המים ומתקיימות על בסיס פוטוסינתזה, מהוות לא רק מרכיב מרכזי בדיאטה של מספר אדיר של יצורים ימיים, אלא גם מרכיב חשוב בשמירה על רמות פחמן דו חמצני תקינות באוויר שאותו אנו נושמים, כך שלאדם יש אינטרס חזק בכך שיהיה מספיק פיטופלנקטון באוקיינוסים הקפואים בקצוות העולם, ובסוכנות החלל מבטיחים להמשיך ולחקור את הנושא הזה באמצעות המערכות החלליות שלהם (באופן שלא היה ניתן לבצע באופן מקומי, במים הקפואים שמתחת לשכבות הקרח), על מנת להבין טוב יותר מה הן הפעולות שגורמות למאגרי הייצורים הללו לפרוח, ולחילופין מה הן הפעולות והשינויים שמעמידים אותם בסכנה.
כל זה אולי לא נשמע כמו מה שהייתם מצפים מלייזר חללי עוצמתי – אבל אנחנו מאמינים שיישום שכזה עדיף לכולנו על פני הגירסאות ההוליוודיות של קרני לייזר אשר משמידות מדינות ועולמות במכה אחת בודדת.
