מציאת המשקיע המתאים זו לא משימה פשוטה, ועל כן הפניה פרויקט החממות של המדען הראשי לישראל קורצת לחלק בלתי מבוטל מן היזמים – בואו להבין מדוע. כתבה רביעית בסדרה
אחד הנושאים החשובים עימו צריך יזם להתמודד בתחילת דרכו, הינו אופן השגת המימון הנדרש על מנת לצאת לדרך הגשמת חלום החברה שיקים. הפתרונות הינם בדרך כלל בדמות משקיעים פרטיים (אנג'לים), קרנות הון סיכון, או חממות.
מציאת המשקיע המתאים אינה משימה פשוטה. לכל סוג של משקיע יש יתרונות וחסרונות, והמגעים מולו מנוהלים בצורה שונה, ותחת מגבלות שונות. אפשרות הפניה לחממה טכנולוגית, הנכללת תחת פרויקט החממות של המדען הראשי לישראל, קורצת לרבים מהיזמים, היות שמדובר לא רק בהשקעה בחברה של היזם, אלא גם בהענקת המעטפת הנדרשת לניהול החברה. עם זאת, לגיוס באמצעות חממות ישנם גם חסרונות שיש לשקול בכובד ראש.
תוכנית החממות פועלת למעשה על בסיס החוק לעידוד המחקר והפיתוח בתעשייה, וכן לפי קבצי הוראות מנכ"ל בדבר ניהול חממות טכנולוגיות, אשר פותחו על מנת לסייע ולקדם יזמים. ועדת החממות מאפשרת לחברות פרטיות או ציבוריות, אשר עומדות בדרישות מסוימות (כגון יכולות כספיות מסוימות, אחזקת מתקנים מתאימים, הקניית צוות אדמיניסטרטיבי מתאים ליזם, וכו') להצטרף לפרויקט ולהיחשב כ"חממות".
בעבר, הוקמו החממות כגופים ממשלתיים, אך כיום החממות הינן גופים פרטיים לחלוטין (חלקן אמנם ציבוריות, כלומר החברות השולטות בחממות הינן חברות ציבוריות הנחסרות בבורסה, אך זה אינו משפיע על ניהול המיזם), הפועלים לפי אינטרסים כלכליים-פרטיים, ללא אג'נדה ממשלתית או חברתית כלשהי לקידום המחקר. בעצם, החממה היא סוג של קרן הון סיכון קטנה, המתבססת בעיקר על כסף ממשלתי. החממה, לאחר משא ומתן מול היזם ולאחר קבלת אישור ועדת ההשקעות הממשלתית למיזם, מקימה ביחד עם היזם חברה, ומשקיעה בו סכום של כשני מיליון ש"ח. החלק העיקרי של סכום זה מועבר על ידי המדינה, ואת יתרתו משלימה החממה מכספה הפרטי.
לפעמים כדאי שמישהו יראה לך את הדרך הנכונה |
תמורת אותם שני מיליון ש"ח (הסכום המדויק נקבע לפי מיקום החממה ושיקולים אחרים), המועברים לחברה החדשה שהקים היזם ביחד עם החממה על פני תקופה של שנתיים, לפי תקציב שאישר המדען הראשי, נפרד היזם בדרך כלל מכשליש עד מחצית אחזקותיו בחברה. לאחר ה"כניסה" לחממה, מקבל היזם את הסביבה הנדרשת עבורו לשם פיתוח המיזם (משרדים, מבנה, שירותי משרד, הנהלת חשבונות, פיתוח עסקי, וכו'), ובתמורה מקבלת החממה חזרה חלק מהכסף שהושקע בחברה, כסוג של "דמי שכירות" או "דמי ניהול".
לאופציה זו, של השקעה על ידי חממה, מספר יתרונות בולטים. ראשית, מדובר על סכום לא מבוטל, המעניק לחברה שווי ראשוני גבוה יחסית, עוד לפני שהחלה לייצר ו/או למכור (חברות המגיעות בשלבים מתקדמים יותר עשויות לקבל שווי גבוה יותר). שנית, מהירות הגיוס הינה גבוהה יחסית. יזמים רבים חושבים שגיוס כספים הינו הליך זריז ומיידי, אך בפועל מדובר על תקופה של לפחות חצי שנה. שלישית, היזם מקבל "מעטפת" של שירותים שאמנם הוא משלם עבורם, אך זהו סוג של one stop shop עבורו, והוא יכול להתרכז בפיתוח.
לכתבות קודמות בסדרה:
- הקמת סטרט-אפ: רעיון, מיקוד וענווה
- הקמת סטארט-אפ: ההתקפה הטובה ביותר היא הגנה
- הקמת סטרט-אפ: איפה הכסף? או: כיצד לפנות למשקיעים
מאידך, יש להשקעה באמצעות חממה מספר חסרונות מהותיים שחובה לשקול: דבר ראשון שיש לזכור הוא, שלמרות השם ה"חם", מדובר בעסק פרטי לכל דבר ועניין ככל שזה נוגע לאינטרסים של הצדדים. דבר שני, משום שהמדינה מעניקה את עיקר הכסף, היא מטילה גם מגבלות על מימוש החברה ו/או מכירתה (או מכירת הקניין הרוחני שלה) לגורמים שאינם ישראלים. נושא זה עשוי להוות turn off למשקיעים זרים (ולעתים גם לישראלים). דבר שלישי, החובה לקבל שירותים מהחממה דווקא, אינה תמיד לטובת החברה שהוקמה, מה גם שאם בתום תקופת החממה לא הצליחה החברה "להתרומם", נדירים המקרים בהם החממה או בעלי המניות שלה ימשיכו לתמוך בחברה של היזם, כך שהוא מוצא את עצמו בודד במערכה וצריך להתחיל פעם נוספת לחפש משקיע, כאשר מעליו מרחף "ענן" החממה שלא המשיכה להשקיע בו.
קיימות היום מעל ל- 20 חממות ברחבי הארץ, ובטרם פונים לחממה יש לשקול היטב מספר נושאים, כגון את תחום התמחותה של החממה, מיקומה (המשפיע, כאמור, על גובה ההשקעה, אך המחייב גם הגעה אל אותו מיקום מספר פעמים בשבוע), הצוות המוביל אותה, ועוד. ישנן, למשל, חממות המתמחות בניו-מדיה, ויש המתמחות בתחום הביו-טק.
מומלץ לשקול מראש מה השוק אליו פונה היזם ומה הסכומים הנדרשים לשם ביסוס החברה, טרם החלטה האם לפנות למשקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון או חממות טכנולוגיות. בכל מקרה, יזמים נוטים לחתום על הסכם העקרונות של החממות ללא ייעוץ (כי הוא "סטנדרטי" לטענת החממות) – ולאחר מכן קשה מאוד לשנות את תנאיו במסגרת ההסכם הסופי, וכדאי להתייעץ לפני החתימה עם עורך דין המתמחה בתחום.
חשוב להבהיר, שהנושאים האמורים הינם מורכבים, ואין לראות בכתוב לעיל או בכל תגובה בהמשך, המובאים באופן כללי, משום ייעוץ משפטי. בכל שאלה – יש לפנות ולקבל ייעוץ משפטי מעורך דין שהתמחה בנושא.
איל בר-צבי הינו עורך דין וכלכלן, שותף מייסד במשרד בר-צבי את בן-דב, בעל ניסיון של מעל לעשר שנים בייעוץ ליזמים וסטארט-אפים, בהקמת חברות וניהולן, ובהסכמי השקעה, ומרצה בנושא בפקולטה למנהל עסקים של אוניברסיטת תל-אביב ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.