עצירת האור ושיחזורו לאחר מכן מהווה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוואנטי והינה גורם חיוני בפעולת רשתות המידע במערכות מחשוב אלו
חוקרים מאוניברסיטת דרמסטאט שבגרמניה עצרו אור למשך דקה שלמה. למשך שישים שניות, האור שהינו בעל המהירות הגבוהה ביותר האפשרית עצר לחלוטין בתוך גביש. טכנית, החוקרים יצרו זכרון אופטי בו המידע המועבר על גבי קרינת האור מאוחסן בתוך הגביש. תוצאות הניסוי פותחות דלת ליצירתן של רשתות קוואנטיות ארוכות טווח. וייתכן אף יותר מכך, אל הבנתנו ויכולת השליטה שלנו במהירויות האוניברסליות של היקום ודרכן אף בזמן.
זו איננה הפעם הראשונה שחוקרים מצליחים להאט ולעצור אור. בשנת 1999 מדענים האטו את האור למהירות מינימאלית של 17 מטרים לשניה. וכבר לאחר שנתיים הצליחו לעצור אותו לגמרי אך רק למשך חלקיק השניה. פריצת הדרך הבאה הגיע מוקדם יותר השנה מהמוסד הטכנולוגי של מדינת ג'ורג'יה שבארה"ב. שם הצליחו החוקרים לעצור את האור למשך 16 שניות. וכאמור כעת, עשו זאת הגרמנים למשך דקה שלמה.
על מנת לעצור את האור, החוקרים הגרמנים השתמשו בטכניקה הנקראת שקיפות מושרת אלקטרומגנטית (EIT). הגביש בו החוקרים עצרו את האור הוא מסוג איטריום סיליקון פרסאודימיום השרוי בטמפרטורה נמוכה קיצונית. אל תוכו מופנת אלומת לייזר אשר מפעילה בו תגובה במרמה הקוואנטית של החומר אשר הופכת אותו לשקוף. אז מקור אור שני הנושא בו את המידע מוכוון לעבר הגביש השקוף. ולאחר מכן מכבים את אלומת הלייזר והגביש הופך חזרה לאטום בפני האור. האור שבאותו רגע עבר דרך הגביש נכלא בפנים. כאשר האטימות המוחלטת של הגביש לאור לא מאפשרת לאור הכלוא לנוע בתוך הגביש ולאבד מהאנרגיה שלו מההתנגשויות בדפנותיו.
כמובן שאנרגיית הפוטונים שכעת נעצרו חייבת לעבור לעבור לאנשהו. היא עוברת אל האטומים של הגביש, אל הסבסוב שלהם. על מנת לשלוף חזרה מהגביש את המידע שנעצר בו, מדליקים מחדש את אלומת הלייזר שהופכת שוב את הגביש לשקוף ואנרגיית סבסוב האטומים משתחררת חזרה בצורה של פוטונים. הסבוב האטומי מסוגל לשמור על קוהרנטיות ובכך על המידע המקורי למשך כדקה. לאחר מכן שלמות המידע אובדת.
בתמונה ניתן לראות שהחוקרים שמרו תמונה פשוטה של שלושה קווים אופקיים למשך 60 שניות בתוך הגביש. החוקרים טוענים שתוך שימוש בגביש מחומר אחר ובסביבת שדה מגנטי מדוייק יותר ניתן לשמור בצורה זו מידע למשך זמן ארוך יותר.
זכרון כזה המבוסס אור הינו חיוני ליצירתן של רשתות קוואנטיות ארוכות טווח. יכולת העצירה והשמירה של מידע המועבר על גבי קרינת אור תאפשר את הניתוב שלו. באותה צורה כפי שזה קורה בנתבים האלקטרוניים הקונבנציונאליים הקיימים היום. רשתות כאלו עדיין רחוקות כיוון שהן דורשות שרמת אמינות השחזור של המידע תיהיה גבוהה בהרבה ממה שהחוקרים הגרמנים השיגו. אובדן המידע צריך להיות כה קטן שניתן יהיה לאחסן ולשחזר את המידע ברמה של פוטונים בודדים.
