כמו אנונימוס אבל חוקי – לוחמי הסייבר
בזמנים בהם ההאקר הסעודי עושה שמות ומפרסם פרטי אשראי של אלפי ישראלים, כשאיראן מותקפת בוירוס קטלני בתוך אתרי הגרעין שלה, כשהעולם סוער וגועש. בעידן הממוחשב בו אנו חיים, מבינים רבים מאיתנו את חשיבות עולם הסייבר, את גודלו והיקפו העצום של המידע שאנו שומרים על רכיבי איחסון שונים.
וכך גם צה"ל, בדומה לצבאות אחרים ברחבי העולם, הבין את חשיבות ההגנה והלחימה בסייבר. לא מזמן, השיק צה"ל את המרכז להתגוננות מפני טרור סייבר: חמ"ל ייעודי שיאתר וינטר אחר מתקפות סייבר מכוונות מצד גורמים עוינים על השרתים, המחשבים והציוד הטכנולוגי הרב שיש ברשות הממשלה, ובעיקר ברשות צה"ל.
החמ"ל שהוקם לאחרונה, מאוייש על ידי לא פחות מ-20 חיילים בצבא סדיר וקבע, שינטרו על תעבורת הרשת במטרה לאתר מתקפות סייבר, למנוע אותן, לנטרל אותן, ואפילו – להשיב מתקפת סייבר בזמן אמת.
עם זאת, החמ"ל החדש אינו בא להצהיר על פתיחת תחום חדש, אלא רק על שיפור האמצעים וההגנה בזמן-אמת. תחום ההגנה בסייבר קיים בצה"ל כבר כמה שנים טובות, כאשר בתוכו נמצאים מיטב המוחות של מיטב ההאקרים.
האקר מבריק? – התקבלת
איתור החיילים מתבצע בשלבים מקדימים של תהליך הגיוס, ובהם החיילים עוברים מבחנים שונים על מנת להציג את יכולותיהם. מן הסתם, לתחום ההגנה בסייבר נכנסים רק אלה שיש להם ניסיון בהאקינג ובאבטחת מידע, כך שאם כבר בגיל 8 פרצתם למחשב של בית הספר ושיניתם את תוצאות המבחן בחשבון – אתם מסודרים.
מכיוון שמדור זה מוגדר כמסווג ביותר, כמעט ולא ניתן לקבל עליו פרטים, אך אנו יודעים שאפשרויות הקידום שם הן רבות, הניסיון הנצבר שם ישרת אתכם נאמנה באזרחות, ומסלולי הקצונה והקבע אטרקטיביים במיוחד.
הש"ג של רשת האינטרנט – אבטחת מידע
מעבר לתחום ההגנה-בסייבר שהזכרנו קודם לכן, עוד ענף חשוב וקריטי בתפקודו של צה"ל נקרא "אבטחת מידע". על תחום זה ממונה מחב"מ (מחלקת ביטחון מידע), שמספקת שירותים מתקדמים בהגנה על המידע המודפס, האלקטרוני והמדובר בכל עת.
צה"ל עומד היום מול אויבים מתוחכמים הרבה יותר מבעבר. אם העזתם לדמיין את אנשי החיזבאללה והחמאס כאנשים פרימיטיביים, שהכי מודיעין שדה שלהם זה חיפוש של בסיסי צה"ל במפות של גוגל – טעיתם. האויב היום מתקדם יותר: החל מריגול באמצעות ציטוט למכשירי קשר ולטלפונים סלולארים, דרך חדירה מכוונת לרשתות התקשורת של צה"ל, ועד לריגול מתקדם ואפקטיבי מאוד באמצעות המידע החשוף באינטרנט, לרבות רשתות חברתיות כמו טוויטר ופייסבוק.
למחב"מ ניתנה המשימה לאבטח את כל המידע שעובר בצה"ל: החל ממסמכים מסווגים, דרך קבצים מוצפנים באמצעות מצפינים מתקדמים, חיפוש תוכן אסור שהעלו חיילים זוטרים לפייסבוק ועוד. אנשי מחב"מ מפוזרים בכל יחידות צה"ל, ועבודתם השוטפת מתפזרת על מגוון רחב של רבדי אבטחה: בקרת אישורי-כניסה למחנות צה"ל, שירותים ביומטרים מתקדמים, הצפנת מידע, בקרה אחר חיילים ברשתות חברתיות ועוד.
כולם מוזמנים למסיבה
לרוב, לאנשי אבטחת המידע הזוטרים במחנות צה"ל אין רקע מקדים בנושא, והדרישה היחידה היא הבנה של אנגלית בסיסית, וניסיון ממוצע בעבודה מול מחשב. חיילים שישרתו בתור מש"קי אבטחת מידע ביחידות השונות, לרוב יעסקו בעבודה מונוטונית רוב הזמן, כאשר רוב העבודה המבצעית שלהם תתחיל באירועי חירום.
טכנאים והנדסאים שלמדו הנדסת-תוכנה כחלק מפרוייקט "עתודה טכנולוגית" המאפשרת לימודים טרם הגיוס, יכולים למצוא עצמם מגיעים ליחידות המטה, שם העבודה מאתגרת הרבה יותר. אותם האנשים לרוב ישמשו כחוקרי אבחת מידע, שיחקרו במהלך שירותם את הוירוסים המתקדמים ביותר, את כלי הפריצה המתוחכמים ביותר, ויפתחו עבורם מענה הולם למצבים בהם ישנה חדירה לרשתות התקשורת השונות של צה"ל.
מש"קי-אבטחת מידע יקבלו את האופציה לצאת לקצונת אבטחת-מידע, שם ילמדו את תורת הסייבר לעומק, ויוכלו לפקד לאחר-מכן על צוות מש"קי אבטחת-מידע ביחידות השדה / המטה השונות. לגבי טיב קצונת אבטחת-המידע והתנאים בה דעתנו חלוקה, אך לאחר השחרור, במידה ושירתתם כקציני אבטחת מידע, תוכלו להוסיף לקורות החיים שלכם גם את תעודת הקצונה, ואת הניסיון שלכם בניהול חיילים.
אנשי אבטחת המידע בעת שיחרורם יכולים למצוא עצמם כאנשי אבטחת מידע בחברות אזרחיות, בעיקר משום שרוב תורת אבטחת-המידע של צה"ל מתבססת על מקורות אזרחיים. בחברות כמו Check-Point וחברות אבטחת-מידע אחרות, נדמה כי יש ביקוש גדול למומחי-אבטחת מידע שבדיוק השתחררו. ובהיי-טק כמו בהיי-טק, התנאים אומרים הכל.
