הסרט הגרוע של השנה
אין ספק שהיו כמה סרטים גרועים השנה, כמו בכל שנה, אבל הפעם חזינו בכמה סרטים שדרשו מאתנו לחשוק במקלחת בשביל לשטוף את ההרגשה הלא נעימה.
אינני זוכר הרבה פעמים שבהם רציתי שהרעים ינצחו בסרט, אבל ההמשך החמישי של האויב שבפנים גרם לי להריע לזומבים, מי שהו צריך לעצור את מפולת הסרטים של מילה יובוביץ'.
'האישה בשחור' של דניאל רדקליף הלא הוא הארי פוטר, היה פשוט משעמם וצפוי מדי כסרט אימה, וגם אם הוא היה טוב, הבחנתי שקשה מאוד לפחד בסרט כאשר הדמות הראשית היא הארי פוטר שבכל רגע יכול לשלוף מטה ולהגיד "פטריפיקוס טוטלוס".
והיה כמובן גם את שלגיה והצייד (Snow White and the Huntsman) עם הופעת המשחק הגרועה ביותר של קריסטין סטיוארט (היש טובות?), ורק הגמדים החמודים הצילו את הסרט מטביעה נוראית בממלכת השעמום.
פעם קוסם, תמיד קוסם |
אבל, בסרט הגרוע של השנה אני בוחר את משחקי הרעב, כן תירגעו כל אוהבי הג'ניפר לורנס למיניהם, שחושבים שהיא התגלגלות הנשמה של סופיה לורן, אני מצטער לאכזב, אבל היא הייתה טובה ב-"X-מן ההתחלה" בדמות מיסטיק רק בקטעים שבהם היא לבשה דמות של מישהו אחר.
Hunger Games היה איום בגלל הזלזול המכוון והפוגעני בצופים. כאילו וודי הארלסון באמת? ועוד לא שיכור? בכל אופן בכל הסרט אין בנייה של מתח, הדמויות כל הזמן בארוחות משום מה, אתה לא מכיר שום דמות חוץ מקאטפיס, אה סליחה קאטניס והילד המוזר שבא עמה, אחרי שה"קרב" מתחיל הגיבורה כל הזמן תופסת תנומות, ואז היא נעקצת ע"י דבורים מסוכנות וזה גורם לה לישון שוב, והכי גרוע הוא שבקרב שבו רק אחד שורד כולם מסתובבים בקבוצות, כאילו הם אומרים לעצמם שבסוף יוותרו להם או שהמושל שוורצנגר יעניק להם חנינה או משהו.
חושבים שזה גרוע? ההמשכונים כבר בדרך |
באמצע הסרט מצילה את הדמות הראשית (כל הזמן מצילים אותה) ילדה קטנה עם כוחות ריפוי, ואז הילדה מתה ויש סצנת כאב ועצב ארוכה ומיותרת על דמות שלא הכרנו אז למי אכפת, והסוף כל כך צפוי, ואין מתח או כימיה בין השחקנים, וזה בפירוש חיקוי של Battle Royal היפני המצוין עם קיטאנו. והדובדבן שבקצפת הוא שהשחקנית הראשית היא צלפת מומחית בחץ וקשת כאילו היא צאצא של לאגולאס משר הטבעות, וזה מציל אותה בסוף הסרט…פשוט נורא כמה שזה צפוי!
האוסקרון של הזון הולך ל…
אכן היו כמה סרטים טובים השנה, באם זה מופרדים (The Divide) המצוין והאפל של אקסבייר גנס, שהחזיר לתהילתו את מייקל ביין, הידוע לכולנו כקייל ריס האגדי משליחות קטלנית.
היה גם את טעון הגנה של דנזל וושינגטון שיכול להיות בפרק של טלטאביז ולהפוך אותו למרתק.
לוחם עם המשחק האדיר של טום הארדי הידוע לנו כביין המרושע חבוש המסכה מבאטמן האחרון, רק חבל שלקח לי ארבע סצנות להבין שהקול המעצבן היה שלו.
בנוסף גם ברני של ג'ק בלאק שנותן הופעה מנצחת (מבוסס על סיפור שקרה, איך אפשר לטעות?) שקריירת המשחק שלו מעט דעכה, מאז שהחל לדובב פנדות.
ואיך אפשר בלי 'הנוקמים' העמוס לעייפה בכוכבים של הבמאי ג'וס ווידון שלא יכול לטעות וההוכחה לכך היא פיירפליי האגדית.
יש לציין בנוסף את ארגו של בן אפלק שמתחיל להשתחרר מתדמית השחקן משנה הנצחית שלו, ועושה עבודה טובה מאז שעבר גם אל מאחורי המצלמה, כמו בגנב עירוני (The Town).
בפינת הסרט הזר יש לנו את חיי פיי של אנג לי שמנסה בכוח להיות אנגלי (קריצה)… בכל אופן מדובר בסרט הישרדות מרתק על נער שנתקע על סירה עם נמר, בסגנון הזקן והים, רק שהפעם הנמר בתוך הסירה. נשמע מבטיח, אולם הבעיה היא שהסרט משום מה יוצא בתלת מימד, ולכן בישראל לבטח יקראו לו פיי הקטלני, או פיי מהיר ופיי עצבני, והנה לכם פרויקט הרוס עוד לפני שהתחיל. תלת מימד? באמת?
אז…אתה רוצה לשחק בלאק ג'ק או משהו עד שיבואו להציל אותנו? |
אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי השנה היה ללא צל של ספק סוף המשמרת (End of Watch) עם ג'ייק ג'ילנהול הלא הוא דוני דארקו האהוב, ומייקל פניה הלא מוערך. סרט עם דיאלוגים חזקים ונוקבים, שיטת צילום על כתף המאפיינת את סדרות המשטרה הטובות של אז כמו NYPD והמגן ולפני שדייויד קרוזו השתלט על הטלוויזיה עם הבעת פנים אחת בכל הנגזרות של CSI.
לילת הסרט היא על שני שוטרי סיור שמגלים קנוניה גורפת שמאיימת על תושבי עירם, והם אינם יכולים להתחמק מהגורל הידוע מראש של שמירה על הרחובות הקשים והאלימים. מה שבהחלט שונה בסרט הוא העובדה שהעלילה מתפתחת ברקע הסרט, וכך אתה מקבל הרגשה מציאותית יותר מאשר סרטים שאם זה לא נראה בסצנה, אז זה לא התרחש. המשחק של שתי הדמויות הראשיות הוא אדיר, מצחיק, ומרגש כאחד, עם כימיה מצוינת בין השחקנים, ומינון טוב של פעולות לצד דיבורים. וכמו בכל סרט אוסקר משובח, הסוף בהחלט חופן בתוכו טוויסט שלא מבייש גם את דייויד פינצ'ר על כל חטאיו.
אך הסרט הטוב ביותר השנה אחרי התלבטות קשה הוא ללא ספק לופר של ג'וסף גורדון לוויט, הזכור לנו לטובה בערך מכל סרט שיצא השנה (אין ספק שעם 5 הופעות בסרטים השנה היהודי הזה בא לעבוד).
סרט עתידני זה מספר על דמות שמנסה לצאת מהגורל שאליו נקלעה בעולם שבו מסע בזמן הוא אפשרי, ואפילו משמש אנשים אכזריים לבצע פשעים חסרי לב.
Yippie Ki-Yay! |
זהו סרט מאתגר חשיבתית, שנע אחורה וקדימה בזמן ולא מפספס שום פרט חשוב, עם צילומים מרהיבים, עם אווירת פילם נואר סטייל בלייד ראנר, ואפקטים מלוטשים, אכן יצירת מופת.
ולקינוח, פינת הקולנוע הישראל לשנת 2012