מדוע בעידן שבו לכל אדם יש בכיס מכשיר חכם עם גישה אלחוטית לרשת האינטרנט, עדיין קיים פחד בלתי מוסבר מרשתות Wi-Fi?
במסגרת דיון שנערך ביום שלישי האחרון (30/6/2015) בוועדת החינוך של הכנסת, דרש יו"ר הוועדה – ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) – לבטל את תוכנית הטאבלט לכל תלמיד (BYOD).
דרישה זו באה בעקבות מחאה קולנית של הורים מהוד השרון הפועלים נגד יישום תוכנית ה-BYOD בבתי הספר בעיר. במסגרת תוכנית זו לכל תלמיד יש מחשב נייד או טאבלט אישי הצמוד אליו לאורך כל שעות הלימוד בבית הספר וגם מחוצה לו. הביקורת מושמעת בשלל רחב של מישורים – פדגוגיים ובריאותיים – וכרגיל בדיונים מסוג זה עולה נושא השימוש ב-WiFi בבתי ספר והחשש מפני "הקרינה" הנובעת מכך.
פוביית "הקרינה מאינטרנט אלחוטי" אינה חדשה ובהקשר הפדגוגי היא צצה ועולה מדי פעם. כך למשל בשנת 2012 פירסם משרד החינוך, בשיתוף עם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, דו"ח הממליץ לאסור על השימוש באינטרנט אלחוטי במסגרת בתי הספר. בעקבות ביקורת שהושמעה כנגד הדו"ח, הוא עבר רוויזיה והגרסא העדכנית שלו מציגה גישה הגיונית ומעשית יותר כלפי הנושא.
במסגרת המדיניות הנוכחית ממליץ משרד החינוך, לרשויות המקומיות ולבתי הספר, לבצע את היישום של אינטרנט אלחוטי תוך נקיטת "זהירות מונעת" המעדיפה שימוש בטכנולוגיות קוויות, אך בניגוד לעבר הוא אינו אוסר על שימוש בטכנולוגיות אלחוטיות. מעיון בפרטי המסמך המעודכן ניכר שהמשרד מכיר ביתרונות של טכנולוגיות אלחוטיות ומבין שקרינה מהתקני WiFi היא שולית לעומת מקורות קרינה אחרים – מתקני חשמל, טלפונים סלולריים, ציוד אלקטרוני וכד'.
המדיניות העדכנית של המשרד המתירה, בסייגים שונים, התקנת אינטרנט אלחוטי בבתי הספר הביאה את "הנהגת ההורים הארצית" וגופים נוספים אחרים להגיש עתירה כנגד משרד החינוך (בג"צ 6269/12). במסגרת העתירה ביקשה הנהגת ההורים הארצית לכפות על משרד החינוך לחזור למדיניות הקודמת ולהורות לבתי הספר להימנע מליישם תקשורת WiFi וחיבור לאינטרנט, במקרים שבהם לא ניתן לפרוס רשת קווית.
לפני כחודשיים דחה בג"צ את העתירה וקבע שלמרות שפריסה של רשת אלחוטית חושפת את התלמידים למידה מסוימת של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, אין מקום להתערב בהחלטה של המשרד. הבג"צ קבע כי משרד החינוך בחן את הנושא על פי קריטריונים מקצועיים מקיפים ושהמדיניות הנוכחית שהמשרד מתווה, מאזנת בין "הנזקים האפשריים" ו-"הצרכים הפדגוגיים" הנדרשים במאה ה-21.
ההחלטה של הבג"צ נשענת על העובדה שכמעט לכל תלמיד בבית הספר, ובוודאי לאנשי הצוות העובדים בו, יש היום טלפון חכם הכולל חיבור קבוע אל רשת האינטרנט. מכשירים אלה פולטים בדרך כלל קרינה בעוצמה הגבוהה בהרבה מזו של חיבור WiFi – האם יעלה על הדעת לסלק ממתחם בית הספר את כל המכשירים הללו? חברי הוועדה וההורים מעדיפים להתעלם מעובדה זו, נטפלים ליישום של אינטרנט אלחוטי בבית הספר ושוכחים שכמעט בכל בית בישראל יש מקור קרינה כלשהו – נתב אלחוטי, טלפון חכם, טאבלט או טלפון סלולרי.
במקום להתמודד עם הנושא באופן רציונאלי, מעדיפה וועדת החינוך להיכנע ללחץ פופוליסטי ובמקום לקדם את החינוך והתלמידים בישראל אל העידן הדיגיטלי, מחזירה אותו לעידן הטרום טכנולוגי. מן הראוי שהוועדה המכובדת תזמן לדיוניה גם בעלי דעות אחרות ותשמע על האופן בו אלפי תלמידים בראש העין ובבת-ים לומדים, זאת תוך שימוש שוטף באמצעים פדגוגים עדכניים הכוללים מחשבים ניידים, ספרים אינטרקטיביים, לוחות חכמים ואינטרנט אלחוטי.
ב-NetCHEIF תוכלו למצוא סקירות ומדריכים נוספים בנושאי נתבים ורשתות ביתיות
כמה בורות.
במקום שיתחברו המכשירים לרשת מקומית שלא צריכה לשדר בעוצמה גבוהה, 40 טלפונים בכיתה צריכים לשדר בעוצמה כדי להתחבר לרשת הסלולרית העמוסה.
אצלנו בבית הספר כבר התקינו רשת WiFi ב"grid" של APים, רשת יותר טובה מאשר אצלי בבית :smile1:
^ בהחלט.
אבל הלוואי וכל בתי הספר היו מממשים WIFI בצורה כזאת. בבתי ספר מסוימים (ובמיוחד קטנים יותר שבהם אין תקציבים, או פרטיים שבהם לא תמיד המחשוב מוקם בצורה מקצועית) שמים ראוטר אחד עוצמתי ("3 אנטנות", "חודר ממ"ד", או כל שם אחר שבו הוא נמכר) במקום יחיד (משרדי הנהלה, איפה שנכנסת התקשורת מבזק) ומצפים שהוא יגיע לקצה השני של הבניין (על קצה היכולת ובקליטה של -90 dbm). אז הראוטר והמחשב שמתקשר איתו חייבים שתיהם לשדר על מקסימום. מכיוון שהקליטה בכל מקרה גבולית יש packet loss גבוה, מה שאומר ששתיהם משדרים מחדש הרבה פאקטים והשידור מתארך גם מבחינת זמן…. כאן אני כן רוצה לראות שינויים
בהרבה מקרים הרשת הזאת בכלל משמשת מחשב דסקטופ במשרד מרוחק, איפה שהיתה אמורה להיות בכלל רשת קווית. בית הספר מנסה פשוט לחסוך לעצמו את הכאב ראש והמחיר של העברת הכבל, קידוחים וכו'
אבל מכיוון שמדובר בש"ס, אני מאוד בספק אם המניע האמיתי למהומה כאן הוא הקרינה
ממליץ לכם לקרוא את הכתבה המקושרת. אכן יש את הנושא המשעשע שאנשים פוחדים מ"קרינה" על שלל גווניה אבל בסוגיה הנ"ל דרשו בוועדה לבטל את התכנית משום שמתברר שבית הספר היה צריך לבקש מההורים אישור לקניית טאבלט לתלמידים.
בפועל הם חייבו את ההורים בתשלום על טאבלט ללא בקשת אישור ולכאורה בניגוד לחוק בצורה בלתי תקינה. כך גם נוצר מצב שהורים אשר לא שילמו ילדיהם לא קיבלו את הטאבלט הנ"ל (עליו מותקנת תוכנת קריאה עם ספרים דיגיטליים)) ונוצר הבדל מעמדות בין התלמידים.
כרגיל המקרה מייצג את הביורוקרטיה הישראלית במיטבה.
בקשר לקרינה מWIFI,
בתור אחד שגר באזור אחד עם בתי זיקוק, מפעלים פטרוכימיים, תחנת כוח, נמל תעשייתי, נמל צבאי, שדה תעופה ושלל כבישים מהירים עם תיבול של אנטנות סלולריות בכל מקום אני ממש ממש ממש לא מתייחס לקרינה מWIFI בתור סיכון בראש סדר העדיפויות שלי.
בתקופה שתוכנית ה "מחשב לכל ילד" רק התחילה (בכל מקרה, כשהתחילו לדבר עליה בסביבה שלי), דובר על מחשבי דסקטופ לבית. המחשבים אותם חילקו היו מחשבי Celeron מבוססי פנטיום 4. (ולא סתם מחשבים גנריים זולים אלא IBM ThinkCenter-ים)
משהוא על מחשבי דסקטופ : קל מאוד למצוא כאלה זרוקים, ואם תקלות שקל לתקן, לפעמים אפילו ללא תקלה כלל (אלא סתם מחשבים ישנים ואיטיים). ילד שבאמת היה מעוניין במחשב, היה יכול למצוא מחשב ולבוא לכאן ל HWzone (ממחשב בית ספר או מחשב של חבר) בשביל לשאול שאלות איך להשמיש אותו
כך אני ראיתי את זה כילד בעצמי (יותר גדול מהגיל של רוב קהל היעד של "מחשב לכל ילד", אבל עדיין היתי בבית ספר)
אפשר לטעון שלא הוגן לצפות מכולם להבין במחשבים ועוד בחומרה. אבל לדעתי ככה זה – מי שיש לו פחות אמצעים, ישבור את הראש יותר על איך להתסדר אם משהוא במקום לקנות חדש, שמהם הוא ילמד : מחשבים (כאן), תפירה (תיקון בגדים / הכנת תחפושות לבד), מכונאות רכב (כי כשהוא יקנה לעצמו את האוטו הראשון זה יהיה אוטו ישן ומתפרק) וכן הלאה – דברים שמישהוא ממשפחה יותר מסודרת ממנו לא היה נחשף אליהם…..
אני בהחלט אהבתי יותר את הזמנים שהיה מדובר על מחשב ביתי (שבהם האפשרויות הנל פתוחות), על פני מה שקורה עכשו כשמצפים ממנו להגיע אם טאבלט לכיתה (טאבלט לא ניתן סתם כך למצוא לא תקין ולתקן באותה קלות כמו מחשב דסקטופ)
אם באמת יש מה לעשות על הטאבלט בכיתה (ולא רק בצורה חלקית ועלובה שכל המטרה שלה היא לסמן V על "שימוש בטכנולוגיה"), יכול להיות שהיתרונות שלו גדולים יותר – אבל אז הייתי מצפה באמת לפתרון נורמלי לבעיית השוויוניות
לא, אתה לא אמיתי.
כן, זה בדיוק מה שיעשה ילד למשפחה במצוקה כלכלית שאין להם יכולת לקנות אפילו לא מחשב בסיסי.
הוא ילך לפח האשפה השכונתי, יחפש מחשבים ישנים שאנשים השליכו לפח הזבל, ואז יכנס ל-HWzone (איך?) כדי לשאול פה איך להשמיש אותו. בדיוק.
מדהים. פשוט מדהים.
דווקא נשמע מאוד הגיוני מה שהוא אמר.
הילד יכנס לHWZONE עם המחשב שאין לו והידע שהוא צבר מאי שימוש בו.
ויבקש הסברים איך להשמיש אותו עם כישוריו הטכנים המולדים.
מיד אחר כך יכנס לפורום מזגנים וישאל איך להשמיש את הפח שמן שמצא ברחוב על מנת לקרר את המנוע של הרכב שהוא בונה יחד עם חבר מקורקינט.
אם תורידו קצת את האף המורם תוכלו לקרוא את כל ההודעה ולא רק את החצי העליון
לא חמוד, אם אתה תוריד קצת את האף המורם אתה אולי תבין שיש בעולם אנשים שבניגוד אליך התעסקות טכנית עם אלקטרוניקה היא לא בדיוק כל מהות החיים שלהם.
מדובר בילדים למשפחות מצוקה שאין להם כסף לקנות מחשב, יש לכם דברים קצת יותר חשובים לעשות בחיים מאשר לצבור תחביבים באלקטרוניקה כמוך.
זה משפט המפתח. ולדעתי הוא צודק בהחלט.
מפה ועד להפוך "ילדים למשפחות במצוקה כלכלית" לטמבלים הדרך ארוכה.
אז אתה פשוט כמוהו, חי בסרט ומנותק לחלוטין מהמציאות. אין לנו מושג כנראה מה המשמעות של משפחות מצוקה.
אני מציע לך לקרוא ובאמת לנסות להבין במקום להתווכח לחינם.
url]https://www.youtube.com/watch?v=jM2ZdT8ysQ4[/url]
משום מה זה מזכיר לי את המערכון הזה:
אנשים בלי השכלה מפחדים מאיומים בלתי נראים.
אם הייתי בוועדה שבה דרש הח"כ לבטל את התוכנית הייתי שואל אותו האם בכל יום שהוא יוצא מהבית הוא מורח קרם הגנה מקרינת UV, והאם כשהוא קונה משקפי שמש הוא טורח לוודא שהם עומדים בתקן סינון UV400. או אם הוא בכלל יודע מה המשמעות של הדברים האלו.
אבל אנשים בורים יצאו להפגין ברחובות נגד אנטנות סלולריות או נגד WIFI שלא מזיקים לבריאות, תחת השמש הקופחת שהקרינה הנפלטת ממנה הוכחה כמסרטנת ודאית.
אבל זה לא מעניין אותם, כי אם אתה חוטף סרטן מהשמש, אתה לא יכול לתבוע אף אחד ולהרוויח כסף.
למעשה, הרחקה של משדרי קרינה ממכשירי קצה רק מגבירה את הקרינה הנפלטת. תבקשו מכל תלמיד פיזיקה שלמד התפשטות אותו שיחשב לכם את כמות הקרינה הנספגת בגוף ממכשיר שפולט אלפית וואט במרחק סנטימטרים מהגוף, לעומת מכשיר שפולט כמה וואטים במרחק של 10 מטר ממך. אם נניח והקרינה הייתה מזיקה באמת (והיא לא! אני לא יכול להדגיש מספיק כמה שהיא לא מזיקה!) אז הפתרון הוא לא פירוק אנטנות, אלא, כפי שציין כבר מגיב אחר, הקמת עוד אנטנות כדי שנוכל להפחית את עוצמת הקרינה הנפלטת מהמכשירים שקרובים לנו לגוף.
עזבו שבכללי זה גם ישפר משמעותית את איכות החיים הדיגיטליים שלנו, עם אורך חיי סוללה גדול יותר, התחממות פחותה, ובכללי גלישה מהירה יותר.
אבל לכו תנו לח"כ מש"ס לקבוע את סדר היום בדברים שקשורים למדע וטכנולוגיה.
=Milford Cubicle;5065695]יש לכם דברים קצת יותר חשובים לעשות בחיים.[/]
מה בדיוק כן יש לילדים ממשפחות ללא אמצעים לעשות בשעות שאחרי בית הספר ? למשפחות מצוקה אין כסף לחוגים. אנחנו לא בתקופה הויקטוריאנית שבה ילדים עובדים בפס ייצור במשמרת לילה. ילדים ממשפחות מצוקה נכנסים הרבה לצרות על דברים כמו סמים ועבריינות _בגלל_ שאין להם מה לעשות, וילדים (נורמליים לפחות) תמיד ימצאו משהוא לעשות, רק שאף אחד לא מבטיח שהוא יהיה משהוא טוב….
אני מנחש שלנסות לסדר לעצמם מחשב הוא אופציה לא רעה לעשות משהוא מעניין (מה גם שאחרי שיש את המחשב, ניתן להמשיך לעשות דברים מעניינים עליו), כשהאלטרנטיבה היא לא לעשות כלום
זהו לא חייב להיות תחביב לתמיד. אולי חוץ מתיקון של אותו מחשב אחד ספציפי הוא לא יתקן עוד מחשב לעולם, אבל המחשב שהוא כן תיקן ישמש אותו – בשביל שהוא יוכל ליישר קו לפחות אם אחרים שכן יש להם מחשב בבית. אולי הוא כן ינצל את הידע שהוא קיבל בהזדמנויות נוספות כלשהן, גם אם עדיין זה לא יהיה תחביב או תחום עיסוק קבוע
חוצמזה, כשילד לומד שהוא יכול לנסות לעשות משהוא לבד ולפעמים מצליח, זה מעודד אותו להמשיך לנסות הלאה – וכאן לא משנה אם מדובר בתיקון מחשב, למידת ציור בצורה עצמאית, או פתיחת בסטת לימונדה – וכולם דברים שילדים עשו ועושים. מי שמנסה דברים בצורה עצמאית נוטה לנסות יותר דברים בצורה עצמאית, וגם להצליח בהם. וזה לא נכלל בחומר הלימוד של מט"ח….
מחשב הוא כלי מיוחד בחשיבותו בקטע הזה, כי ברגע שיש מחשב יש גישה לגוגל ו Youtube, ומשם ניתן כבר ללמוד באמת הכול
לא כולם בעלי תחביב באלקטרוניקה/מחשבים, אבל באותה מידה לא כולם בעלי תחביב בתפירה. וכאן הדוגמה עליי :
בפעם האחת שהייתי צריך להתאים קצת מכנס פשוט ניסיתי – יצא קצת עקום, וכנראה שלא הייתי מקבל עבודה כזאת ממישהוא אחר שעשה בשבילי את התפירה, אבל מכיוון שאני עשיתי, זה היה מספיק בשביל ללבוש אותו כמו שהוא יצא
יכול להיות שאם הייתי מאפשר לעצמי ללכת לחנות ולקנות משהוא חדש ומתאים בדיוק למידה, או שלא היה לי את הקטע של לנסות לבד והייתי מבקש מאמא או ממישהוא במשפחה, לא הייתי צריך ללמוד לתפור. ואולי גם לא הייתי משתמש באותו ידע בתפירה מאוחר יותר בשביל ליצור לעצמי תחפושות אנימה (לפורים ולמשחקים) מכלום, או בשביל לתפור אם חתיכת חוט חשמל את הקרע באוהל בטירונות באמצע הלילה כשהתחיל לרדת גשם
זהו לא התחום שלי, כל מה שאני מנסה לתפור עדיין יוצא עקום כי אני לא נותן מאמץ להשתפר בזה. זה פשוט עוד משהאו שאני יכול כי ניסיתי ויצא בסדר
חוצמזה
מה בדיוק כן יש לילדים ממשפחות ללא אמצעים לעשות בשעות שאחרי בית הספר ? למשפחות מצוקה אין כסף לחוגים. אנחנו לא בתקופה הויקטוריאנית שבה ילדים עובדים בפס ייצור במשמרת לילה. ילדים ממשפחות מצוקה נכנסים הרבה לצרות על דברים כמו סמים ועבריינות _בגלל_ שאין להם מה לעשות, וילדים (נורמליים לפחות) תמיד ימצאו משהוא לעשות, רק שאף אחד לא מבטיח שהוא יהיה משהוא טוב….
אני מנחש שלנסות לסדר לעצמם מחשב הוא אופציה לא רעה לעשות משהוא מעניין (מה גם שאחרי שיש את המחשב, ניתן להמשיך לעשות דברים מעניינים עליו), כשהאלטרנטיבה היא לא לעשות כלום
לא, פשוט לא.
שוב, אתה כלכך מנותק שאתה אפילו לא שם לב כמה מוזרים ותלושים הדברים שאתה כותב…
כמי שמכיר את תוכנית BYOD, אני יכול להגיד שהיא אינה עומדת בקנה אחד עם עקרונות משרד החינוך והמדינה. לתוכנית מתנגדים רבים, וטיעון הקרינה הוא בעיני שולי ולא חשוב. לצורך העניין, אני מכיר בי"ס אחד שעשו בו בדיקת קרינה במן עומס מקסימלי וגילו שהחריגה נבעה בכלל מלוחות החשמל ומערכת החשמל ולא מרשת ה-WIFI.
מעבר לזאת מדובר בפיילוט, הדרישה לקנות מחשב או טאבלט לילדים עוברת על כללי משרד החינוך לגבי סכום הכסף שניתן לגבות מההורים. מעבר לזאת, לא מדובר בהוצאה חד פעמית, כי אם שנתית. צריך להיות מאד תמים לחשוב שילד בבית ספר יסודי יכול לשאת עימו כל יום מחשב או טאבלט לבית ספר והביתה, ושלא יגרם כל נזק למכשיר, כמו מסך מנופץ, תקלות חשמל וכו'. לא מדובר רק בכמה הילד ישמור על המכשיר, כי תמיד יכול להגיע הילד הכשרוני בכיתה שבטעות ידרוך על התיק עם המכשיר, יפיל בטעות מכשיר של ילד אחר או ישפוך עליו נוזל כלשהוא, שלא לדבר על מעשי זדון וגניבה.
מעבר לזאת אם כל אחד יצטרך לקנות את הטאבלט/מחשב נייד יהיה פער מעמדות בין אלו שרוכשים מכשירים יותר ישנים ואיטיים לבין אלו שמתחדשים במכשיר חדש כל שנה.
פער נוסף קיים בין אלו שהוריהם שכירים לאלו שהוריהם עצמאיים. שכיר לא יכול לנכות את עלות הטאבלט/מחשב ממס הכנסה, בעוד עצמאי כן.
אם חיוני הדבר יואיל נא משרד החינוך לרכוש לכולם את אותו מכשיר. אם בכל זאת ההתעקשות שההורים יקנו, יש להוריד את המיסים בישראל, ולאפשר בתמורה פתיחה של בתי ספר פרטיים. כי אם פרטי, אז עד הסוף ולא קיצורי דרך.
האינטרנט מלא במקורות למידה עצמית, ומי שמשתמש בהם. הם יכולים לא להיות חלק מהמציאות הספציפית שלך
אולי במקום לדבר תקים או תצטרף לאירגון צדקה לתרומת מחשבים למשפחות נזקקות.
לא חסרים מחשבים ישנים שאנשים ישמחו לתרום.
ואתה יכול להשמיש אותם בהרבה יותר קלות מאותם ילדים.
לתלות מודעות בכל מקום בו יש פעילות קהילתית או רצון לעזור לפרסם את הדבר.
אולי אפילו תלמד כמה ילדים לעשות את העבודה בעצמם תחת פיקוח של מתנדבים מנוסים, וכך תוכל להגדיל את הפרויקט ולתרום גם מחשבים וגם ידע.
בטוח תוכל לקבל שטח אחסון + שעות פעילות במתנסים או משהו.
וכך יהיה ניתן להרחיב את הפרויקט לערים אחרות על פי אותו המודל, ולהעביר רכיבים בהם יש עודפים ממקום למקום.
זהו אני את שלי עשיתי.
יצרתי מודל יעיל.
עכשיו תורכם.
מצחיק אותי איך אתה מסרב להבין שקיימים אנשים שאין להם רקע במחשבים, מעולם לא היה להם אחד וגם אם הם ימצאו אחד מקולקל בפח הזבל – גם אם נניח שטכנית יהיה ניתן לתקן אותו – אין להם את הידע בשביל לעשות את זה. אין להם גישה לאינטרנט (הם לא צריכים אחת כי כאמור אין להם מחשב) וגם אם היה להם אינטרנט הם לא מכירים את HWzone – ההצעה שלך שהם יכנסו לפה בשביל לשאול איך לתקן את הגרוטאה המקולקלת שהם מצאו בפח הזבל היא לא פחות מאבסורד.
מהומה על WIFI כאשר לכל ילד צמוד למוחו מכשיר סלולרי ש"מקרין" עשרות מונים יותר מ WIFI…….
אתה לא מאמין ביכולת של ילד לקרוא באינטרט, וזאת כשאתה בעצמך חוזר שוב ושוב על כך שלילד ללא מחשב אין אינטרנט – לך ותקרא בהודעות קודמות בדיון למה זה לא נכון, במקום להיות דוגמה למצב שאתה מתאר….
מצחיק שאתם רואים את האנשים האלו כבורים אך רבים מכם לא פחות בורים, לא כל קרינה מזיקה זה נכון אך קרינת WIFI היא קרינה מזיקה יש אנשים עמידים ויש שפחות בדיוק כמו על כל מחלה. ילדים קטנים בסיכון גדול פי כמה כי התאים שלהם נוצרים בקצב גדול בהרבה מאנשים בוגרים ולכן כל פגם קטן בתא עלול ליצור סרטן באופן מהיר בהרבה (למזל הילדים אותו דבר בדיוק כנראה הופך אותם גם לעמידים יותר לסרטן הגוף שלהם מבריא מהר יותר).
http://www.mako.co.il/nexter-weekend/Article-e0fa13cb5f60931006.htm
http://www.spvital.co.il/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%A8.aspx
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3432941,00.html
https://www.youtube.com/watch?v=PiaBE5g8fRM
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1008731
http://www.mako.co.il/nexter-internet/Article-604f0cf447cfa41006.htm
לא סתם מחלת הסרטן היא סיבת המוות הכי נפוצה בישראל גם בעולם היא בעשיריה הראשונה. הויכוח הזה מזכיר לי קצת את הויכוח שהיה על הסגריות בשנות ה70 יקח עוד עשור אבל בסוף כולם ידעו שזה מסוכן. אני לא אומר שזה לא טכנולוגיה שימושית או טובה הבעיה הגדולה היא הזמנות הגדולה שלה בכל מקום ולמשך זמן ארוך מאוד לכן החשיפה לקרינה הופכת למסוכנת .
יש דרכים הרבה יותר טובות לעזור לתלמידים , לשפר את מערכת החינוך כמו ללמד את הילדים לחקור לבד ולא לשנן חומר כמו תוכי , להביא לבתי הספר יזמי הי טק
כדי שילוו את התלמידים בסטארט אפים וכך ליצור עניין עצום בלימודים. לעלות את רף המורים כך שרק מורה עם תואר ראשון מינימום יוכל להיות מורה , משכורות גבוהות בהרבה ,לבטל את מורים בקבלן , ללמד את הילדים לערכים ולא רק ציונים ועוד.
אצלנו בבית הספר יש רשת של ראוטרים , שעובדת במהירות של 80-90 מגה בייט .
מגה ביט, זה די הגיוני.
אצלנו בבית הספר יש אנלימיטד, אבל האלחוטי מוגבל לכל קליינט.
ראה "בתי ספר דיגיטליים בראשון לציון"
כן קראתי על ראשון לציון.
אלל"ט ראש העיר מימן מכספי העיריה הנחת רשת סיבים אופטים לחיבור מבנים ציבוריים להם יהיה בכך תועלת, כהכנה לפרויקט UNLIMITED בעיר.
שזה ראוי לציון והערכה.
זאת דוגמה יוצאת דופן ונדירה במערכת החינוך.
הרצון אולי קיים, אבל רק לבתי ספר בודדים בארץ יש גישה לכך.
בכל מקרה ברירת המחדל תהיה לקחת חבילת 100 סימטרי, ולהרחיבה רק במקרים בהם יש בכך באמת צורך.
בבתי ספר גדולים בהם תלמידים רבים, ומגמות מחשבים בהם פעילויות רבות, רשת 1GBIT תהיה יותר ויותר נפוצה בהמשך כשהמציאות תאפשר.
יופי Amaterasu, תמשיך להשתמש ב mako ו nana בשביל מנת המדע היומית שלך, תראה לאיפה זה יוביל אותך.
גרסת tl;dr – יש מדע אמיתי ויש "מדע" להמונים הלא משכילים. נחש מה מוכרים לך אתרים זולים.
גרסת ה"לא מעניין אותי אם לא קראת כי זה ארוך מדי"-
תקשיב טוב, הקונצנזוס המדעי (האמיתי, לא הפסאודו מדע שאתרים פופוליסטים כמו אלה שפירסמת מתבססים עליו) הוא שקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת לא מסרטנת. זו עובדה כמו האבולוציה, אבל אנשים מסוייימים בוחרים להאמין לסיפורי אגדות.
בכללי יש 4 סוגים כלליים של ניסויים שאנחנו יכולים לבצע כדי לבדוק את ההשפעות של קרינה. ניסוי אחד מהם זה ניסוי in vitro, שזה בדיקה מדעית של השפעות קרינה על תאים אנושיים. ניסויי in vitro שנערכו מצאו שלקרינה בלתי מייננת בעוצמות המשמשות מכשירי תקשורת ואף מעבר לכך אין כלל השפעה על תאים אנושיים.
אז באים ואומרים מדענים שהכל טוב ויפה, אבל ניסויים על תאים זה לא ניסויים על מערכת ביולוגית שלמה ועובדת. מקובל. לכן יש לנו ניסויי in vivo, ניסויים על בעלי חיים, זאת אומרת מערכות ביולוגיות שלמות, ולא רק אוסף תאים. ניסויי in vivo שנערכו מצאו שלקרינה אלקרומגנטית בלתי מייננת יש (רוצה לנסות לנחש?…) אפס השפעה על יצורים חיים.
אז באו מדענים ואמרו טוב, ניסויי in vitro זה אומנם תאים אנושיים אך לא מערכות ביולוגיות, וניסויי in vivo זה מערכות בילוגיות שלמות אך לא אנושיות. אז בשביל זה בהרבה מקרים מאשרים ניסויים על בני אדם. כמובן שלא יכלנו כמו בניסויים על תאים ועל בעלי חיים לסובב את מחוג הקרינה עד שנגרם נזק כדי לראות מה קורה ומתי (מן הסתם….) אבל נערכו מספר ניסויים על בני אדם מאוד מעניינים, וביניהם ניסוי שנערך על אנשים שטוענים שיש להם הפרעת רגישות לקרינה. הנבדקים הוכנסו לחדר שבו הייתה מכונה שנראית מורכבת למדי, והוסבר להם שמדובר במכונה שפולטת קרינה אלקטרומגנטית בעוצמות משתנות, והם התבקשו לתאר מתי הם מרגישים שהמכונה עובדת, ובאיזה עוצמה. החוקרים יצאו מהחדר ו"הפעילו" את המכונה בעוצמות משתנות, והנבדקים ישבו ותיארו בדיוק מה הם מרגישים בכל רגע.
בטח שמת לב שכתבתי "הפעילו" במרכאות. הניסוי היה ניסוי פסיכולוגי, במכונה לא הייתה מחוברת לכלום והייתה סתם תפאורה מתוחכמת, ובמאה אחוז מהמקרים הנבדקים תיארו קרינה שלא הייתה בכלל. המסקנה של החוקרים היא שרגישות לקרינה אלקטרומגנטית היא פסיכוסומאטית.
אבל בין שלושת המחקרים המדעיים האלה, מסתתר לו תחום מחקר שאף מדען לעולם לא יקח ברצינות, וזה מחקר אפידימיולוגי. עיקרון העבודה של מחקר אפידימיולוגי זה משהו בסגנון "כמות גילויי הסרטן באנשים לפי שנה בעשר השנים שקדמו לטלפונים סלולרים, וכמות האנשים לשנה שאובחנו בסרטן אחרי".
"מחקר" דבילי שכזה מראה עליה במספר החולים בסרטן אחרי המצאת הטלפון הסלולרי. אבל המחקר מתעלם לחלוטין מגורמים אחרים, כמו זיהום אוויר, התקדמות מדעית שמאפשרת זיהוי מהיר וודאי יותר של סרטן, וכולי.
כך גם מחקרים שלוקחים אלפי אנשים ובודקים כמה מהם חולים בסרטן, וכמה מדברים החולים בטלפון לעומת הבריאים. גם מחקרים כאלה לא לוקחים בחשבון המון גורמים אחרים כמו סביבת מגורים, עבודה, הרגלי תזונה, וכולי.
מחקרים אפידימיולוגים טובים אך ורק לדבר אחד, להניח הנחות יסוד שלפיהם יתנהל מחקר מדעי רציני יותר. וזה מה שקרה. מחקרים אפידימיולוגים הניחו שקיים קשר בין קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת לסרטן, וסללו את הדרך למחקרים מדעיים רציניים יותר כמו שתוארו למעלה. אלה שללו את הנחת היסוד והמסקנה המתבקשת היא שקרינה בלתי מייננת לא מזיקה לבריאות. אבל כלי תקשורת לא מוכרים עיתונים עם כתבות כמו "הכל סבבה בעולם", אז נחש מה הם מעדיפים לצטט שוב ושוב ושוב בין אם הוכח נכון או לא?
עכשיו אם תפתח נניח את google scholar ותבצע מחקר רציני אתה עלול להשכיל. אבל אם תמשיך להסתמך על נענע ומאקו, שבתורם מסתמכים על פסאודו מדע כדי להלהיט את הציבור, אתה תהפוך לגורם מעכב התפתחות אנושית, בדיוק כמו טמבלים שמאמינים שחיסונים גורמים לאוטיזם.
מקווה שקראת ועוררתי בך טיפה מחשבה ביקורתית, שיהיה לך יום טוב.
נראה לי שיש פה בילבול בנוגע ל"מחשב מהפח".
זה לא מחשב מפח.
במקומות כמו תל אביב אנשים שמים דברים ישנים ליד הפח והרבה אנשים לוקחים את זה. למשל ספות, שולחנות וכו. לפעמים שמים גם מחשבים.
אז זה לא לחפש בפח, זה לקחת משהוא שאנשים שמו בכוונה שיהיה אפשר לקחת מי שרוצה.
זה תופעה לא נדירה בתל אביב.
יכול שמכאן נובע הבילבול כי לא נראה לי שזה ככה בכל הערים בארץ.
מצד שני יכול להיות שזה סתם אגדה אורבנית והם פשוט שמים את זה שאנשי הזבל יאספו את זה במקום לזרוק ישירות לפח שאין בו מקום?
לא יודע, חבר שלי כבר לקח כמה דברים כאלה מהרחוב בזמנו כשהוא גר בתל אביב.