פריצת דרך ישראלית בתחום הבריאות הדיגיטלית: חוקרים ממכון ויצמן, Pheno.AI ו-NVIDIA פיתחו מודל בינה מלאכותית המסוגל לחזות רמות סוכר בדם ומדדי בריאות נוספים שנים קדימה
בעוד שרוב האנשים מתלבטים רק לגבי הטעם של העוגיה שלפניהם, חולי סוכרת נדרשים לחשוב צעד אחד קדימה – כיצד תשפיע אותה עוגיה על רמות הסוכר שלהם. כעת, מודל בינה מלאכותית חדשני שפותח בישראל מציע פתרון מהפכני לאתגר זה. GluFormer, שפותח בשיתוף פעולה בין מכון ויצמן, חברת Pheno.AI ומרכז המחקר של NVIDIA בישראל, מייצג קפיצת מדרגה משמעותית בתחום ניהול הסוכרת. בניגוד למערכות קיימות, המודל מסוגל לא רק לנטר רמות סוכר בזמן אמת, אלא גם לחזות את התפתחותן עד ארבע שנים קדימה.
טכנולוגיה פורצת דרך
המודל החדשני מבוסס על ארכיטקטורת "טרנספורמר" – אותה טכנולוגיה העומדת בבסיס מודלים מתקדמים כמו GPT של OpenAI. אולם במקום לעבד טקסט, GluFormer מנתח נתוני סוכר ומייצר תחזיות מדויקות. המודל אומן על מסד נתונים מרשים של מעל 10,000 משתתפים במחקר, עם ניטור רציף במשך 14 ימים ומדידות כל 15 דקות, שהצטברו לכדי כ-10 מיליון נקודות מידע.
מעבר ליכולת לחזות רמות סוכר, GluFormer מציע יכולות נוספות שהופכות אותו לכלי רב-ערך. המערכת מסוגלת לחזות כיצד יגיב הגוף למזונות ספציפיים, מה שמאפשר התאמה אישית של תוכניות תזונה. בנוסף, המודל עוקב אחר מדדי בריאות נוספים כמו רקמות שומן סביב איברים חיוניים, לחץ דם סיסטולי, ואפילו מדדי דום נשימה בשינה – כולם גורמים הקשורים להתפתחות סוכרת.
השפעה גלובלית
הפיתוח מגיע בזמן קריטי, כאשר מחלת הסוכרת מהווה אתגר בריאותי עולמי הולך ומחריף. כיום, כ-10% מאוכלוסיית העולם מתמודדת עם המחלה, וההערכות מצביעות על עלייה דרמטית ל-1.3 מיליארד חולים עד שנת 2050. המשמעות הכלכלית של המגפה צפויה להגיע ל-2.5 טריליון דולר ב-2030, כאשר המחלה כבר כיום נמנית בין עשר הסיבות המובילות לתמותה בעולם.
פרופסור גל צ'צ'יק, דירקטור בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המחקר של החברה בישראל, מסביר את הייחודיות של הגישה: "מצאנו שארכיטקטורת הבינה המלאכותית 'טרנספורמר', שפותחה במקור עבור רצפי טקסט ארוכים, יכולה ללמוד ולחזות את התפתחות המדדים הרפואיים לאורך זמן." לדבריו, בניגוד למודלי שפה גדולים המועדים להזיות, הסיכון ב-GluFormer נמוך משמעותית בשל המרחב המוגבל של ערכי הסוכר האפשריים.
גיא לוצקר, החוקר המוביל של המחקר, מדגיש את חשיבות העיתוי: "השילוב בין הבשלת טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת ואיסוף נתוני בריאות בקנה מידה גדול הציב אותנו בעמדה ייחודית להפקת תובנות רפואיות משמעותיות."
לקראת העתיד
בעוד המודל נמצא עדיין בשלבי מחקר, הפוטנציאל שלו ברור: שיפור משמעותי באיכות החיים של חולי סוכרת, אפשרות לזיהוי מוקדם של המחלה, והתאמה אישית של טיפולים. יתרה מכך, צ'צ'יק מציין כי הטכנולוגיה מציגה פוטנציאל ליישום במגוון תחומי בריאות נוספים, כולל מחלות לב ומצבים רפואיים אחרים.
הפיתוח המשותף של צוות המחקר, הכולל את פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, פרופ' גל צ'צ'יק מאנבידיה ובר אילן, חגי רוסמן וגל ספיר מ-Pheno.AI, מדגים את כוחו של שיתוף פעולה בין אקדמיה, תעשייה וסטארט-אפים בקידום חדשנות רפואית משמעותית. עם המשך התפתחות הטכנולוגיה, נראה כי העתיד של ניהול מחלת הסוכרת עומד להשתנות באופן דרמטי.
