הפיכתו של רעיון חדשני למוצר בר מכירה היא אינה תהליך של מה בכך, ואנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר
אז יש לכם רעיון למוצר חדשני, אפליקציה שימושית, או אפילו החייאת ז'אנר הקווסטים מעל גבי ה-iPad. מה עכשיו? כיצד מממשים אותו לכדי אפליקציה או סטארט-אפ מצליח? הפיכתו של רעיון חדשני למוצר בר מכירה היא אינה תהליך של מה בכך. היא כרוכה בעבודה רבה עם שותפים ועם קבלנים, היא מלווה בחששות מפני חשיפה והעתקה של המוצר, בגיוס כספים למיזם, ובשלל קשיים אחרים. דרך ארוכה ולא מעט תהפוכות עובר הרעיון מרגע שצץ במוחו של היזם ועד שהוא הופך למוצר.
את התהליך מלוות עשרות שאלות שמתעוררות אצל היזם המתחיל, בשלל תחומים: כיצד אני מגן על הרעיון שלי? האם הוא בכלל בר הגנה? האם הוא מוגן מכוח חוק זכויות יוצרים? האם עלי להקים חברה? האם הבעלים של הרעיון יהיה אני או החברה? האם כדאי להיכנס לפרויקט חממה? כיצד אני מקצה אופציות לעובדים או שותפים ואלו זכויות זה מקנה להם? וכדומה. על שאלות אלה ואחרות ננסה לענות בסדרת כתבות שעיקרן הוא תהליך היזמות והשאלות – המשפטיות והעסקיות – הכרוכות בו.
הסדרתם של כלל הנושאים הכרוכים ב"יזמות" הינה חיונית ביותר להצלחת מסחורו של אותו מוצר או שירות, אך לא ניתן לתת את הדעת על נושאים אלו מבלי להתייחס ראשית לנושא "גרעין" אשר לעיתים אינו מקבל חשיבות מספקת בראשם של היזמים (בין אם בשל העובדה כי אינו נתפס כחשוב מספיק או משום שהוא נתפס ככרוך בעלות גבוהה שאינה מוצדקת בשלב מוקדם של הפרויקט): שאלת יכולת ההגנה המשפטית על הרעיון. על פי לרוב, השם המקושר באופן מידי עם הגנה משפטית על הרעיון הוא "פטנט", אשר עלותו אכן לא נמוכה, אך יש לזכור כי סוג ההגנה נקבע בהתאם למהות הרעיון. כך למשל, לא כל רעיון או המצאה הינם ברי הגנה כפטנט, אך שורת הנושאים החוסים תחת מטריית ה"פטנט" הינה דינמית, ובמקרים מסוימים גם שיטה עסקית תזכה להגנה. בכל מקרה, קיימות גם צורות הגנה נוספות בדמות של זכות יוצרים, סימן/שם מסחר, והזכות המוסרית. בנוסף, ניתן לרשום בקשה זמנית (provisional) לפטנט, אשר עלותה נמוכה יחסית. נרחיב על כל אלה בכתבה מיוחדת שתתייחס לכך.
| מה הוא הרעיון המנצח שלכם? |
ההגנה המשפטית לרעיון שלכם רלבנטית כבר בשלב המוקדם – בשלב בו יש לחשוף את הרעיון בפני צדדים שלישיים, שותפים או משקיעים פוטנציאלים. אמצעי ה"הגנה" בו משתמשים על פי רוב הינו חתימה על הסכם סודיות NDA (ראשי תיבות של Non Disclosure Agreement), אשר מסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים בכל הקשור לגילוי מידע, השימוש בו וכן הבעלות עליו.
לכתבות קודמות בסדרה:
מבחינה משפטית, מדובר בהסכם מחייב לכל דבר. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי בפועל, מידת תקפותו של ההסכם נקבעת, בין היתר, הן על ידי החריגים הקבועים בו (ותמיד קובעים בו חריגים), והן בהתאם לזהות הצדדים החותמים עליו. כלומר, במידה ויבחר הצד השני, במיוחד אם מדובר במשקיע (אשר באופן אינהרנטי הינו הצד החזק יותר), שלא לנהוג לפי תנאי הסכם הסודיות, הרי שאכיפת ההסכם אינה דבר של מה בכך עבור היזם, משום שהוא יצטרך לנהל הליך משפטי ארוך ויקר.
כמו כן, מניסיוננו, ישנם משקיעים (בעיקר קרנות הון סיכון), אשר אינם רואים בעין יפה התניית קיום פגישה בחתימה על הסכם סודיות, במיוחד כאשר המסמך אשר מוצג להם הינו ארוך, מסורבל ומנוסח בשפה משפטית יתר על המידה (כאשר ניסוח שכזה, גם אם לא יביא לדחייה על הסף של ההסכם על ידי המשקיע, לבטח יביא להעברתו של אותו נוסח לעיון על ידי יועץ משפטי – דבר אשר עלול להאריך ואף להביא לסיומו של המו"מ, אף טרם התחלתו). עם זאת, דווקא המשקיעים הפיננסיים אינם בדרך כלל אלה מהם עליכם לחשוש, מה גם שברור שמי שרואה עשרה רעיונות חדשים ביום, סביר שיסרב לחתום על הסכם סודיות. הגורמים מהם עליכם לחשוש בעיקר הינם דווקא שותפים או משקיעים מתחום פעילות הרעיון. גם על כך נרחיב באחת מהכתבות הבאות.
קשה להצביע במדויק על המועד בו הרעיון שלכם פתאום הופך למשהו ישים, בר-הגנה, אך נשתדל לעזור לכם לגבש את אופן הפניה לצדדים שלישיים ואת אופן הצגתו, בסדרת כתבות אשר תעסוק הן בפן המשפטי והן בפן המסחרי של מסחור הרעיון שלכם. בין היתר, נתייחס לאופן הפניה למשקיעים, לחומרים אשר יש להציג להם, לאופן הקמת חברה ורישום קניין רוחני, לקבלת השקעה ו"כניסה" לחממות טכנולוגיות, להסכמי השקעה, ולהסדרת מערכת היחסים עם השותפים שלכם ולחשיבות הרבה שבקביעת הצוות שמלווה אתכם. בכל שאלה, תרגישו חופשי להגיב כאן או לפנות אלינו ישירות במייל.
חשוב להבהיר, שהנושאים האמורים הינם מורכבים, ואין לראות בכתוב לעיל או בכל תגובה בהמשך, המובאים באופן כללי, משום ייעוץ משפטי. בכל שאלה – יש לפנות ולקבל ייעוץ משפטי מעורך דין שהתמחה בנושא.
איל בר-צבי הינו עורך דין וכלכלן, שותף מייסד במשרד בר-צבי את בן-דב, בעל ניסיון של מעל לעשר שנים בייעוץ ליזמים וסטארט-אפים, בהקמת חברות וניהולן, ובהסכמי השקעה, ומרצה בנושא בפקולטה למנהל עסקים של אוניברסיטת תל-אביב ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה.
תודה על הכתבה ומצפה בעניין לכתבות ההמשך