פיתוחה של אוזן הקולטת שדרי רדיו על ידי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון מעלה תקוות גדולות בדבר יצירת איברים ביוניים מלאכותיים
כולנו יודעים כמה פופולרי היום נושא ההדפסה התלת מימדית. הטכנולוגיה זכתה לפרסום נרחב מאוד למרות שנמצאת עדיין רק בחיתוליה. הסיבה העיקרית לעיניין שיוצרת הדפסת חפצים היא הפוטנציאל העצום והאפשרויות הפרספקיטיביות שעולות מהקונצפט. התקשורת שוקקת מהדפסה ביתית של כלי ירי, אנו, חובבי הטכנולוגיה, מהדפסה של כל דבר וחוגי הרפואה מהדפסה של איברים תותבים והפעם בפרט – אוזניים. חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון חושפים כי יצרו אוזן מודפסת הכוללת חיישן הקולט מגוון תדרים באמצעות אנטנת כסף.
למעשה מדובר בניסיון לשלב קולט אקטיבי באפרכסת אוזן פאסיבית שחוקרים מאוניברסיטת קורנל יצרו על ידי הדפסת אפרכסת אוזן מג'ל בתרכובת תאים חיים שהופך לסחוס. הסחוס הוא הרקמה המועדפת היות והוא לא דורש מערכת וסקולרית (כלי דם) להספקת החומרים. החוקרים מאוניברסיטת פרינסטון שאימצו את הפיתוח כבר פיתחו בעבר קעקוע שכלל אנטנה וחיישן לזיהוי מצבורי חיידקים בחלל הפה. לצורך הפרוייקט הנוכחי הצתוותו החוקרים לצוות חוקרים נוסף מאוניברסיטת ג'ון הופקינס וביחד הטמיעו בתוך אפרכסת האוזן העשויה סחוס אנטנת סליל מכסף.
| האוזן המלאכותית בעת תהליך הכנתה | |
בניסויים שערכו, הצליחו החוקרים לקלוט שדר רדיו סטריופוני בעזרת שתי אוזניים, שמאל וימין. כמובן, שאנטנות רדיו בצורת אוזניים הן לא ההישג הגדול, התכנון עבור האוזניים הוא להטמיע בהן חיישן אקוסטי שיוכל להתממשק ישירות עם מערכת העצבים האנושית. דבר דומה כבר נעשה בעבר בצורת מטריצה אופטית שההחזירה חלקית את חוש הראיה לכחמישים אנשים עיוורים שהשתתפו באותו ניסוי. שם מדובר היה במערכת המחליפה את קולטי האור ברשתית העין במצלמה חיצונית המורכבת על משקפיים שהאות ממנה משודר לאלקטרודות המותקנות בניתוח על פני הרשתית.
באשר למימוש חוש השמיעה באוזן מלאכותית, ישנם מספר פיתוחים טריים אחרים שיכולים לאפשר זאת. קיימים מחברים אורגניים הניתנים להדפסה שיבנו את המעגלים באוזן אך הפרט המשמעותי ביותר הוא חומר אורגני המגיב ללחץ שניתן להדפיס במדפסת תלת מימדית וממנו ניתן יהיה ליצור את החיישן הפיאזו-רסיסטיבי שיתפקד כקולט אקוסטי.
לאחרונה תחום ההדפסה האורגנית זכה להתקדמות משמעותית עם פיתוח שיטת הדפסה חדשה הנקראת הדפסת "מיקרו-טיפות" תלת מימדית. מדובר בתהליך בניית רקמה מתאי גזא אנושיים לצורות מדוייקות על ידי הנחת טיפות מיקרוסקופיות במבנה בתוך תמיסת שמן אשר לאחר זמן מתחברות יחדיו ליצירת רקמה אורגנית חיה.
| התוצר הסופי |
האוזן המדוברת רחוקה מלהיות איבר תותב לבנאדם וזו גם לא הייתה כוונתם של המפתחים. כדי להיות חלק מגוף אנושי, איבר אורגני מלאכותי ידרוש מערכת חיבורים עיצביים מורכבת שהטכנולוגיה למימושם טרם קיימת. השימוש ההגיוני יותר להדפסה של רקמות ואיברים אורגניים הוא הניסויים הרפואיים שהיום מרביתם עדיין נעשים על בעלי חיים.
