סקירה לעומק
הדבר הראשון ששמים לב אליו לגבי ה-G27, אפילו לפני שמתחילים לשחק, הוא שיחסית מורכב לחבר אותו: ספגטי של כבלים ובלאגן כללי, במיוחד הודות למכלול ידית ההילוכים ש"משדרג" כל העניין. אחרי 5 דקות בתור Live For Speed וכבר לא היה אכפת לנו מהבלאגן. אם עד עתה חשבנו ש-LFS הינו בין הסימולטורים הטובים ביותר בשוק, הערך המוסף של הגה בעל 900 מעלות, מכלול ידית הילוכים ודוושה שלישית מביא אותו לרמה חדשה של ריאליזם. מצד אחד, הרבה יותר קשה להחזיק את הרכב על הצד, בהשוואה להגה בעל 180-270 מעלות, אבל הדיוק הנוסף מאשר לנהוג הרבה יותר מדויק ולקזז שניות יקרות מזמני ההקפה.
ה-FFB (ר"ת Force Feedback) הוא מעולה (אחת הנקודות החזקות של LFS) וניתן להרגיש דרך האצבעות כמה אחיזה יש לצמיגים ומתי אחורי הרכב מתחילים להחליק (ההגה נהיה קל). בכל מה שקשור לדריפטינג, אם רוצים להשאר על 900 מעלות, חייבים להוריד את ה-FFB משמעותית: מעל 15% זה נהיה כמעט בלתי אפשרי –צריך לסובב את ההגה מהר, ולעיתים אף "לזרוק" אותו לגמרי.
כמו כן, הדוושות מתפקדות נהדר ולמרות שדוושת הבלם אינה מבוססת מד עומס (Load Cell) כמו סטים יקרתיים יותר, כגון ה-Clubsport Pedals של Fanatec, ההתנגדות הגבוהה שלהם מאפשרת שליטה מדוייקת בכוח הבלימה, גם כאשר בולמים עם רגל שמאל, שנוטה להיות פחות רגישה מרגל ימין. ב-LFS גם נתקלנו לראשונה בבעיה מציקה למדי: ההתנגדות הגבוהה של דוושת המצמד והבלם גורמות לכך שכאשר לוחצים על שתיהן, לדוגמה במהלך הורדת הילוך תוך כדי בלימה, הכוח שאנו מפעילים על הדוושות גורם לכיסא לזוז לאחור. לא יהיה הוגן להאשים את הדוושות בבעיה שהיא בעצם פיסיקלית ולמעשה ניתן לפתור אותה בקלות על-ידי שטיח ונעילת משענת הכיסא. בעיה נוספת שבה נתקלנו הייתה הקירבה בין דוושת המצערת והבלם: בעת בלימה עם נעליים מדי פעם הייתה נלחצת גם המצערת. הפעם, בניגוד ל-G25, ניתן לפתור את העניין על-ידי הזזת דוושת המצערת ימינה. יש לציין כי מפתח האלן הדרוש לביצוע השינוי אינו מגיע עם ה-G27, אך מדובר בציוד נפוץ ונגיש למדי.
בשורה החתונה, הדוושות וההגה מתפקדים באופן נהדר, ומכלול ידית ההילוכים, שמבחינה פונקציונאלית מתפקד כראוי, סובל מאיכות ייצור שאינה עולה בקנה מידה אחד עם שאר הערכה. יש חופש גדול מדי ולא אחיד במסילות ההילוכים, המסילות עצמן מרגישות משוננות והפתחים למסילות אינם מעוגלים. בנוסף, המגע שסוגר את המעגל החשמלי של כל הילוך נמצא בסוף המהלך ואילו המשוב התחושתי נמצא קצת לפני. למרות שלא מדובר בבעיה רצינית, בשל הקפיץ הממרכז החלש, במידה מוגזמת לטעמנו, יש נטייה להיות עדין עם העברות ההילוכים. התוצאה הסופית היא הילוך מפוספס מדי פעם, אי הכנסת הילוך עד הסוף או פגיעה באחד הפתחים בעת העברת הילוך. אין ספק שמכלול ידית ההילוכים הוא הנקודה החלשה של הערכה, למרות שהוא מוסיף לחוויה במידה ניכרת. חבל שלוג'טיק בחרו לחתוך פינות דווקא כאן.
נהיגה ברכב חד-מושבי אפשרה לנו להשתמש במנופי ההילוכים הסיקוונציאליים (אשר נעים עם ההגה). הפעם אין שימוש בדוושת המצמד, במכלול ידית ההילוכים או אפילו במלוא 900 מעלות סיבוב ההגה. אפילו בלעדיהם, ה-G27 מספק חווית נהיגה ריאליסטית ומהנה. ב-LFS לכל רכב יש טווח הגה שונה: ברכבים חד-מושביים ההגה מוגבל בתנועה, רובם בעלי 450 מעלות (בניגוד ל-720 מעלות ברכבי כביש) כך שניתן לנהוג ללא שינוי האחיזה על ההגה, מה שמאפשר לידיים להיות תמיד ליד ידית ההילוכים. לעומת זאת, מי שמעדיף לשחק תמיד במצב סיקוונציאלי ימצא את עצמו נאבק עם העברת ההילוכים בעת פנייה, תוך שימוש במלוא 900 המעלות שההגה מציע.