מציאות מדומה, ממשקי תלת-מימד פתוחים ומכונות Steam – החברה שיצרה את Half-Life ופורטל תהיה עסוקה מאוד בשנים הקרובות
וואלב היא חברה קטנה יחסית, כמה מאות עובדים בסך הכל, אבל אחת המובילות בעולם בהכנסות פר עובד. חברת הגיימינג והטכנולוגיה שהוקמה על ידי יוצאי מיקרוסופט גם הספיקה בתשע-עשרה שנות חייה לבצע כמה מהפכות, ביניהן מהפכה באופיים של משחקי פעולה מגוף ראשון עם Half-Life ומהפכה בדרך בה מפתחים מפיצים ושחקנים צורכים משחקי מחשב עם שירות ההפצה הדיגיטלי Steam. לקראת סוף השנה הנוכחית ובמהלך הבאה צפויות להגיע לכדי הבשלה כמה טכנולוגיות חדשות מהחברה, שהשפעתן על השוק תהיה אולי משמעותית לא פחות. כדי להיזכר בקו המוצרים והטכנולוגיות שעומדים בחזית תוכניותיה של וואלב לשנה הקרובה, הכנו את הסיכום שלפניכם.
Steam VR
בוואלב עוסקים כבר שנים במחקר של טכנולוגיות מציאות מדומה, חלקן ספקולטיביות יותר מאחרות. על חלקן וודאי לא שמענו, אחרות – כמו הולוגרמות – הוזכרו ברמיזה בלבד, אבל המוצר הקונקרטי הראשון שיצא מכל העבודה מאחורי הקלעים הזו נחשף רק לאחרונה, והוא שיתוף פעולה בין החברה לבין HTC הטייוואנית – ה-HTC Vive.
ה-Vive הם משקפי מציאות מדומה, בדומה ל-Oculus Rift של פייסבוק, פרוייקט מורפיאוס של סוני ובמידה פחותה של דמיון, ה-Hololens של מיקרוסופט. הם בנויים משני מסכי HD בהפרדה של 1200 על 1080 לאחד ובקצב עדכון של תשעים פריימים לשניה, למניעת לאג שגורם לבחילה וכאבי ראש בעת הזזת נקודת המבט. עשרות החיישנים שמשולבים בהם מאפשרים למחשב להתעדכן בשינויי נקודת המבט של המשתמש בדיוק של עשירית המעלה וגם, וזה החלק בו לטכנולוגיה של וואלב יש יתרון על רוב המתחרות, לעקוב בדיוק הרב הדרוש אחר תנועתו בחדר. בשילוב בקרי תנועה תואמים, מדובר בטכנולוגיה ליצירת עולם וירטואלי שיקיף אותנו תוך תנועת ראש מלאה, תנועת גוף במרחב מוגבל ותרגום של מיקום ותנועת הגפיים של המשתמש לתוך הסביבה המדומה.
מציאות מדומה נחשבת לבעלת פוטנציאל להפוך לגל העתיד כבר בשנים הקרובות, והרבה כסף מושקע בפיתוח ומחקר של התחום, אבל גם בסביבה התחרותית הזו הטכנולוגיה של וואלב הרשימה את המתנסים בה בחודש שעבר. ה-HTC Vive, שכנראה יושק לקראת סוף השנה, הוא רק המוצר הראשון שבנוי עליה; המדיניות של וואלב, כמו עם ה-Steam Machines, היא להציע את הטכנולוגיה לכל חברה שתרצה לבנות מסביבה מוצר ותעמוד בספציפיקציות הנדרשות, מה שאופטימלית יעודד תחרות ויצור טווח של מוצרי SteamVR עם עיצובים, מחירים ופיצ'רים משניים שונים.
Steam OS
מערכת ההפעלה מבוססת הלינוקס של וואלב היא חלק מהניסיון שלה להתרחב מחדרי עבודה ולפטופים, שם היא נוכחת ביותר ממאה מיליון מחשבים עליהם מותקן הקליינט של Steam, למערכות סלוניות. היא פחות מערכת הפעלה מלאה ויותר תוכנת צד לקוח שמאפשרת חיבור לשירותי התוכן של וואלב, שכרגע כוללים בעיקר משחקים ותוכנות יצירה אבל צפויים להתרחב משמעותית גם לתחומי הוידאו והמוזיקה. ההתבססות על קוד פתוח מבטיחה ערוץ עתידי עוקף מיקרוסופט, למקרה שזו תצליח להשתלט על חלק משמעותי מעסקי התוכן בשירותים שתטמיע בגרסאות עתידיות של חלונות, וסיפקה דחיפה לגיימינג בלינוקס שהרחיבה עד כה את היצע המשחקים שתומך במערכת ההפעלה הפתוחה ב-Steam לכאלף מוצרים.
את ה-Steam OS ניתן להתקין על כל מחשב PC שעומד בדרישות מינימום לא מכבידות, אבל היא נועדה בעיקר להיות מערכת ההפעלה הבסיסית, ולרוב גם היחידה, של ה-Steam Machines, מחשבים ממגוון יצרנים שמעוצבים, אסתטית ופונקציונלית, לשמש מערכות מולטימדיה וגיימינג לסלון ולהתחרות במגרש של קונסולות המשחק.
Steam Machines
החומרה שתגשים הלכה למעשה את הדחיפה של וואלב אל מרכז הבית נבנית ומורכבת על ידי מבחר גדול של שותפות שכל אחת מהן אחראית לעיצוב דגמי מכונות ה-Steam שלה – עיצוב שהדגש בו הוא על אסתטיקה, קומפקטיות ופעולה שקטה. התשתית המשותפת להן היא ה-Steam OS, עם הממשק המותאם לצגי טלוויזיה גדולים שלה, והרכיב הפיזי היחיד במכונות שמיוצר על ידי וואלב, ה-Steam Controller, בקר שמתוכנן לשלב בין הפונקציונליות של בקרי משחק מסורתיים לזו של ממשק גיימינג מבוסס עכבר. לשם כך מצוייד הבקר, בנוסף לסטיק ולשאר אמצעי השליטה להם רגילים משתמשי הגיימפד, גם במשטחי מגע רגישים שניתנים לתכנות ספציפי או לאמולציה של עכבר לשם תמיכה בסיסית בכל משחק\תוכנה קיימים. ה-Steam Controller כולל גם ישום משוכלל במיוחד של מנועי הפידבק הפיזי השגורים כבר שנים בבקרי הקונסולה, ויכול להיות שבעתיד יגיע גם עם חיישנים ביומטריים, כמו קורא לחץ דם והזעה, תחום נוסף שוואלב משדרת את עניינה בו כבר שנים.
מכונות הקיטור צפויות לצאת לשוק בסוף השנה הנוכחית, והנה כמה דוגמאות מתוך סדרת המוצרים הראשונה שתגיע תחת שם זה:
Syber יציעו שלושה דגמים שונים, הזול מבוסס על מעבד Athlon X4 840 עם 4 גיגה זכרון מערכת, גרפיקה באדיבות ה-Radeon R9 270 ותג מחיר של 500 דולר. דגם הביניים, במאה דולר יותר, יגיע עם מעבד i3 4150 עם 8 גיגה ו-Geforce 750Ti, בעוד מכונת הפרימיום תהיה מבוססת על i7 4790k ועל Geforce 980, ומחירה יהיה בהתאם – כמעט 1400 דולר.
איפשהו בין דגם הביניים לדגם הפרימיום של Syber נכנס ה-S15-01 בעל השם הסקסי מ-Webhallen, שבעבור 950 דולר יחבר לטלוויזיה שלכם עוצמה של intel i5 4460 עם 8 גיגה זכרון, לב גרפי של Geforce 960 ודיסק קשיח משולב בנפח טרה.
מרכיבי מכונות הגיימינג היוקרתיות ב-Falcon Northwest קוראים למוצר ה-Steam שלהם Tiki, ומציעים גמישות גדולה בהרכבת מפרט המכונה, אם כי הדגם הבסיסי הוא כבר השקעה משמעותית, עם עלות של 2000 דולר בעבור מעבד i7 4790k מקורר נוזל וכרטיס מסדרת 900 של NVIDIA. מי שהכסף מצוי בכיסו ללא הגבלה יוכל להגיע עד 5000 דולר בדרך למכונה מצויידת ב-NVIDIA Titan-Z החדש ובדיסק משולב של 8 טרה-בייט. ב-Falcon Northwest מבטיחים שלמרות המארז הקומפקטי, 4 אינץ' בלבד רוחבו, ה-Tiki מתוכנן לשדרוג והחלפת חלקים בקלות.
Scan מציעים שלושה דגמים בסדרת 3XS ST שלהם על טהרת דיסק SSD בנפח 120 גיגה, קונפיגורציה שמניחה שרק משחק גדול או שניים יהיו מותקנים מקומית בכל רגע נתון. בתוך מארז במידות של 38 על 35 על 10.5 סנטימטרים בלבד נכנסים מעבד i3 או i5 עם 8 גיגה זכרון וכרטיס גרפי שבין ה-750Ti בדגם הזול ל-970 ביקר, כשהמחיר נע בין 1000 ל-1300 דולר.
לדוגמה של מערכת אפילו מוזרה יותר, Digital Storm מציעים מכונה בשם Eclipse, שמצויידת במעבד פנטיום G3220 ובכרטיס גרפי Geforce 960, שילוב בין עיבוד מרכזי חלש למעבד גרפי חזק שנראה על פניו בלתי מאוזן בעליל. 8 גיגה זכרון מערכת ודיסק של טרה משלימים את המפרט הבסיסי, אליו מוצמד תג מחיר של 700 דולר.
מי שקונה את הצעצועים שלו בישראל ימצא יותר עניין בהצעות של חברות שנמכרות פה, כמו Asus, Gigabyte ו-Zotac.
Asus תמכור מכונות קיטור תחת מיתוג Republic of Gamers שלה, בתוך מארז 2.5 ליטר בעל צורה יחודית ובמגוון מפרטים לבחירת הלקוח: עם מעבדי i5 או i7 של אינטל, בין 4 ל-16 גיגה זכרון, דיסקים קשיחים מכניים בגדלים שבין חצי טרה לטרה או SSD בגודל 128 עד 512 גיגה, וכרטיסים גרפיים מסדרת Geforce 9XX. טווח המחירים יפתח ב-700 דולר לדגם הבסיסי.
מ-Gigabyte יגיע ה-Brix Pro בתוך מארז לבנה קטן ובלתי יומרני, מהדורת Steam של מחשב קומפקטי שהחברה השיקה עוד בתחילת 2014. המפרט נותר זהה, עם מעבד i7-4770R המשלב בתוכו את ליבת העיבוד הגרפי Iris Pro Graphics 5200. עם עוצמה שבמקרה הטוב משתווה לזו של ה-GTX 260 העתיק, ה-Brix Pro לא בדיוק נועד למשחקים בחזית השכלול הגרפי. המחיר – 600 דולר.
ה-Zotac SN970 יהיה מכונת גיימינג מכובדת יותר, כאשר ה-970 מתייחס לכרטיס ה-970M עם 3 גיגה-בייט שידחוף את הפיקסלים שלו למסך. כוחו של ה-970M החסכוני באנרגיה קרוב באופן מפתיע לזה של אחיו חסר ה-M, והוא מסוגל לסחוב משחקים מודרניים היטב ב-HD מלא ובפירוט גבוה. המעבד הראשי שלו יגיע מהדור השישי של מעבדי אינטל, שם קוד Skylake, שיושק רק מאוחר יותר הקיץ. 8 גיגה זכרון ודיסק משולב טרה\64 גיגה ישלימו את מה שתקבלו בעבור דולר פחות מאלפיה, במושגי אמריקה.
להיצע השלם של יצרנים ומפרטים, עיינו בקטלוג של כמעט 30 מכונות הקיטור שיושקו בנובמבר הקרוב.
Steam Link
ה-Link הוא תוספת או תחליף ל-Steam Machine, עבור מי שרוצה שמכונה אחת תשרת מספר טלוויזיות בבית או אפשרות להעביר את הגיימינג שלו לסלון בלי לרכוש מכונה חדשה. ה-Link מאתר מכונות מקומיות שמשדרות תחת פונקציית ה-In-Home Streaming של Steam, ומציג את הסרט\משחק על הצג אליו הוא מחובר ב-HD מלא ובקצב רענון של 60 פריימים לשניה, כולל תמיכה בתקשורת ישירה מול ה-Steam Controller. הוא יגיע לשוק לצד מכונות Steam בנובמבר, במחיר 50 דולר.
Source 2/Vulkan API
מנוע המשחק שיורש את מקומו של ה-Source, עליו נוצרו משחקים מפורסמים כמו Half-Life 2 וסדרות פורטל ולפט 4 דד, הוצג בפעולה בכנס מפתחי המשחקים במרץ, ויהיה, כמו מנועי משחקים מתקדמים אחרים כיום, בהם אנריל 4 וה-CryEngine, בעל זמינות גבוהה לכל מי ששואף לפתח משחקים, בלי צורך בכיסים עמוקים. ה-Source 2 יוצע בחינם לכל המעוניין, והתנאי היחיד של וואלב: אם יצרת בעזרתו מוצר מסחרי, הוא צריך להימכר גם – לא בלעדית, בנוסף – ב-Steam, שם החברה גוזרת עמלה על כל מכירה.
כחלק מתמיכתה בסטנדרטים פתוחים הציגה החברה את המנוע כשהוא עובד על ישום – לא שלם עדיין – של Vulkan, ממשק תכנות תלת-מימד שמקודם על ידי מספר חברות, בהן וואלב, כתחליף ל-DirectX של מיקרוסופט. ה-Vulkan API מוצג כיורש ל-OpenGL, ממשק גרפי פתוח שכמעט ונעלם משוק הגיימינג לאחר השתלטותן הכמעט בלעדית של חלונות ו-DirectX על התחום. הוא מבוסס על ממשק ה-Mantle שנחשף על ידי AMD בשנה שעברה, ואמור לאמץ כמה יתרונות שכבר קיימים ב-DirectX וגם להציע שיפורים ויעולים משלו בעבודה מול חומרה גרפית, כשהתוצאה הסופית אמורה להיות עבודה קלה יותר עבור מתכנתי התלת-מימד; ביצועים גבוהים יותר, בעיקר בכל הקשור להורדת עומס מהמעבד המרכזי; והסבה קלה יותר של קוד למגוון של פלטפורמות ומערכות הפעלה, נייחות כניידות.
https://www.youtube.com/watch?v=sJgZ0iPDtzg