רוצים לראות יותר מ-HWzone בתוצאות של Google?הוסיפו אותנו כמקור מועדף ב-Google
הגליוטינה
Confrontation: Peace Enforcement
הגעתם לחנות משחקים. בזווית העין אתם מבחינים בציוד גיימינג מושך, אבל חולפים על פניו. זו איננה הסיבה שאתם כאן. אתם ממשיכים לאגף העותקים הפיזיים, מרימים מהמדף עותק של המשחק שרציתם – אך ממהרים להחזירו אחרי שאתם רואים את תגית המחיר.
אתם עומדים לצאת מהחנות, מצוברחים, כשלפתע מתגלה בפניכם מדף מרוחק שצבעו מתקלף ומכוסה בקורי עכביש. "חייב להיות שם איזה אוצר", אתם חושבים, ובפוּ אחד מתגלה בפניכם עולם של משחקים שאינכם מכירים.
תג המחיר המגוחך קורץ לכם, ואתם מתחילים לחפון כמויות מסחריות של משחקים בידיים. הקופאי מקבל מכם סכום סמלי, שבשכונתי אפילו אינו מספיק למנת פלאפל, ומכניס לשקית את כל התכניות העתידיות שלכם לשנתיים הקרובות.
כונן התקליטורים עובד שעות נוספות, והדיסק הקשיח מתרוקן לאטו עם כל התקנה, אבל זה שווה את זה, כך אתם חושבים. אתם מקליקים על אחד מקיצורי הדרך החדשים שנוצרו לכם בשולחן העבודה, ומבינים, בצער רב, שכנראה הייתה סיבה למחיר הזעום של המשחקים שקניתם.
כמה פעמים קניתם משחק והתאכזבתם ממנו? "גראפיקה מרשימה", הם אמרו. "משחקיות שלא ראיתם כמותה", הם כתבו. "אקשן בלתי פוסק" מודפס על העטיפה, לעזאזל!
אלוהים יודע שנכוויתי יותר מדי, וכאן נולדת "הגיליוטינה", הפינה שתערוף את ראשם של משחקים שהתואר "גרוע" הוא יותר ממחמאה עבורם.
גילוי נאות: הכותב רוסי בעצמו, אז אל תתרגשו מקצת הומור..
והיום בתפריט..
Peace Enforcement, משחק אסטרטגיה רוסי שפותח ע"י Red Ice האנונימית, מגולל את סיפורה של מלחמה בדיונית, שפורצת אחרי המלחמה האחרונה בדרום אוסטיה ב-2008 (מלחמת רוסיה-גאורגיה). הוא שוחרר, בהתאם, בסוף אותה שנה.
אז ניגשתי אל Confrontation. חשבתי לעצמי שעלילה או דיבוב מגוחכים (כמו ב-Just Cause 2) הם המראות הכי מזוויעים שאפגוש. בפועל, קיבלתי משחק שהוציא ממני את החשק אפילו לבדיחות קרש על רוסים (140%, מישהו?).
עלילה זה לחלשים
המשחק, כאמור, פותח ברוסיה, ולכן אין זה מפתיע שהגיאורגים נתפשים כנבלים, בעוד הרוסים והפולנים (נציגי האו"ם בקונפליקט הזה, משום מה) הם החבר'ה הטובים. לפי C: PE, הגיאורגים החליטו, בוקר אחד, שהם מעוניינים להרחיב את שטח מדינתם ולשלוח חיילים אל מעבר לגבול הרוסי.
זו פיסת המידע העלילתית היחידה שתקבלו במשחק. זה מאוד מעצבן, משתי סיבות. קודם כל, כל משחק טוב צריך להתהדר בעלילה מרשימה. מעבר לזה, בגלל היעדרה הכמעט מוחלט, איני יכול לספר בדיחות קרש על גרוזינים או על רוסים, כי פשוט אין לי על מה.
אשרי התותח הקודש
המפתחים, ככל הנראה, החליטו שהיגיון זה לא בשבילם, ושילבו במשחק כמויות סיטונאיות של פיצוצים – גם כשלא היה בם צורך. לכן, בכל פעם שתתקיפו יחידת אויב, המסך יתמלא בפיצוצים חסרי משמעות, ויאדה את היחידות שלכם אחת אחרי השניה, באורח פלא.
רוב הזמן כלל לא תדעו מאיפה מגיע הירי הארטילרי, מה שיגרור מרתונים ארוכים של משחק "נחש את הבונקר המפציץ". אם זה נשמע לכם מעצבן, תארו כמה עשן יצא לי מהאוזניים אחרי חמש שעות משחק. כמעט סידרתי למחשב שלי פגישה אינטימית עם המדרכה.
בתחילת כל משימה, המשחק יעמיד לרשותכם יחידה המסוגלת להפגיז את האויב מרחוק. כאן יכול להסתיים חלקם של החיילים הרגליים ושל כלי הרכב – מבחינתכם, כל מה שעליכם לעשות בשביל להשלים את המשימה הוא להתקיף את מוצבי האויב ואז להתקדם עם הכוחות שלכם. כמובן, אין זה מומלץ, שכן א': מלאי התחמושת שלכם עשוי להיגמר, בלי שום התראה מוקדמת, וב': האויב עלול להשתמש בגלימת ההיעלמות שלו ולתקוף אתכם עם יחידות ארטילריה רואות ואינן נראות (אולי בהשראת שרגא גפני ז"ל).
Incoming Pixels, Sir!
המשחק, שיצא בסוף 2008, קצת מפגר מאחור גראפית. קצת הרבה, למעשה. הוא נראה כמו הבן שהיה נולד לו Red Alert ו-Age of Empires, שני משחקי אסטרטגיה שיצאו בשלהי שנות התשעים, היו מזדווגים.
החיילים נראים כמו ערימת בשר מעוותת העשויה מפיקסלים, הטנקים נראים כמו טלפון מפוקסל עם קנה, היערות כמו ציור קיר ענק של קאמי פיסארו, וכאילו שאין זה מספיק, הרזולוציה המקסימלית היא 1024 על 768.
אגב, הגרוזינים, אם תהיתם, אינם נראים כמו משחק טטריס (יש! שילבתי בדיחת קרש! בבקשה אל תצלבו אותי).
סאונד שעדיף לא לשמוע
החבר'ה ב-Red Ice החליטו לחסוך בהוצאות, ובמקום לדבב דמויות נבחרות או לצרף פסקול יעודי, הם פשוט הקליטו שלוש שורות. "כן המפקד", "כבר בדרך" ודומיהם, הביטויים שמשמשים כתגובות של היחידות במשחק, הן הסימן היחיד לאודיו מקורי.
לעומת זאת, אם רוק כבד סוג ז' הוא בדיוק הטעם שלכם, יכול להיות שתוכלו לסבול מספר שעות בעולם של Confrontation. אני הייתי ממליץ להשתיק את הרמקולים לחלוטין.
מלחמה היא גיהנום
לו היינו מדמים את Peace Enforcement לפועל בניין, ואת הדירוג שלי לסולם, נראה שהמשחק היה מחליק ממנו ונופל על הראש. בתור אסטרטג, התביישתי אפילו לכנות את Confrontation משחק אסטרטגיה, או משחק מחשב בכלל. היעדרן של משימות הדרכה, טכניקת משחק טיפשית ושבורה ואיכות הפקה ששואפת לאפס הופכות אותו, ללא ספק, למשחק הכי גרוע ששיחקתי בתקופה האחרונה.
סולם המינוס
אין אנו נוהגים לדרג כאן משחקים, אך מכיוון שכל כך השתוקקתי להעניק ל-Confrontation ציון הולם, המצאתי עבורכם את "סולם המינוס", שידרג משחקים לפי רמת עליבותם. הציון המקסימלי (ההפוך, כמובן) הואמינוס 10 (מוות מוחי) והמינימלי הוא מינוס 1 (שחיק בקושי).
אם כן, C: PE יקבל ממני ציון של -8, בצירוף ברכה אישית שלי למפתחים: אני מאחל שיקרה לכם מה שקרה לליבידו המשחק שלי.
