באטלפילד 3 היה ללא ספק המשחק השאפתני ביותר של DICE ו-EA עד כה, עכשיו מגיע אלינו משחק ההמשך ששואף לשפר ולהביא הכל לרמה חדשה, האם זה באמת קרה?
תמיד הייתה לי פינה חמה בלב לסדרת באטלפילד – כמעט בכולם שיחקתי (חוץ מ-2142) ונהניתי כל פעם מחדש. בין אם זה מהמשחקיות המשולבת בכלי הרכב, בין אם זה המפות הענקיות או העובדה שהמשחקים היו מלוטשים מבחינה גרפית, אף פעם לא התאכזבתי. אחרי BC2 הסדרה התחילה קצת לקרטע. העלילה של 2 לא התקרבה לרגליים של BC1 ועל העלילה של באטלפילד 3 לא אתחיל לדבר. למרות זאת, מצב מרובה המשתתפים של המשחקים החדשים תמיד הצטיין והצליח לסחוב את העלילה הבנלית והתפלה.
לבאטלפילד 4 יש הרבה מה להוכיח ובעיני הוא בעצם נקודת ציון חשובה עבור המותג: האם DICE יצליחו סוף סוף ליצור עלילה נורמלית ולהוכיח שההברקה של BC1 לא הייתה חד פעמית? האם המנוע יציג משחקיות שבאמת תשפיע על שדה הקרב? וכמובן, האם צלפים יפסיקו לדון את צוותי המסוקים למוות? כל זאת ועוד, בביקורת על באטלפילד 4.
|
מלחמת העולם השלישית, טייק 42
מה יש למשחקי מחשב ממלחמות עולם? פעם זה היה נגד הנאצים, אחר כך נגד הרוסים והיום נגד החניך התורן – סין. ובכן, אל תצפו לעלילה מדהימה ופיתוח דמויות מרשים, הרי לא באמת ציפיתם שזה יקרה, נכון? הפעם, אתם תצטרפו שוב ליחידת עילית אמריקנית, שנושאת את גורל העולם על כתפיה. בזמן שמתבצעת מהפכה צבאית בסין, אתם תצאו למסע באסיה כדי להציל את העולם ואת הספינה שלכם. בלי להיכנס ליותר מדי ספוילרים, אל תצפו להארה נפשית או עלילה מקורית. אולי כדי לחפות על העלילה הקיטשית, DICE הוסיפו אפשרות להתקדם מנשק לנשק (כמו ב-Bad Company 2) כמו גם האפשרות לסיים משימות עם ניקוד מסוים ולהשוות מול החברים שלכם, נחמד אבל לא זה מה שיציל את המערכה לשחקן יחיד. בסופו של דבר כל המערכה מרגישה כמו מופע ראוותנות של מנוע הפרוסטבייט 3.
ובכל זאת, למרות הדמויות הרדודות, עיצוב השלבים הלינארי והפסקול שיגרום לאוזניים שלכם לדמם, העלילה מציגה שיפור מהעלילה של באטלפילד 3, אפילו אם הוא מזערי.
Battlefield 4
ז'אנר: יריות בגוף ראשון פלטפורמות משחק: מחשב אישי, PS3, Xbox 360, PS4, Xbox One
דרישות מערכת מינימאליות:
מעבד: Intel Core 2 Duo 2.4 GHz
או Athlon X2 2.8 GHz זיכרון: 4 גיגה-בייט
כרטיס מסך: GeForce 8800 GT או כרטיס מסדרת Radeon 3870
מקום פנוי בכונן הקשיח: 30 גיגה-בייט
ידרוש גם חשבון אוריג'ין
|
זה כבר כמעט הפך לשגרה בשני המשחקים האחרונים, אך בכל זאת הרשיתי לעצמי להיות מעט אופטימי כששיחקתי בבאטלפילד 4, אך לשווא. הבעיות הטכניות עדיין קיימות: נפילה דרך הרצפה אל מוות בטוח, מטוס שמחליט להפסיק להגיב להיגוי, בינה מלאכותית של חיילים ששווה ערך לבינה של עכבר, באגים במערכה לשחקן היחיד שמביאות אתכם למקומות נסתרים וכמובן – הקריסות. אך למרות כל אלה, לזכותם של DICE ייאמר שלא נתקלתי בהרבה כאלה כששיחקתי, ולאחר עדכון או שניים, הבעיות כמעט חלפו חוץ מהקריסות. בסופו של דבר, למרות הבעיות הטכניות, באטלפילד 4 עדיין יציב יותר מקודמו, אפילו בפן הגרפי – ה-HD 6870 שלי, יחד עם ה-i5 2300 ושמונה גיגה של זיכרון (1333) הצליחו להחזיק את המשחק לא רע בכלל על שילוב של הגדרות גבוהות ובינוניות.
קלאצ' נגד טנק, מי מנצח? |
הילדה הכי יפה בגן
כמו כל משחק בסדרת באטלפילד בשנים האחרונות, גם באטלפילד 4 מציג גרפיקה עליונה לרוב המשחקים שנמצאים כרגע בשוק. על הסביבות אדבר אחר כך, בעוד שכאן ארצה לציין כי הדקורציה הסביבתית נראית מדהים, היא ממשיכה את המפה בצורה כמעט מושלמת ובאמת נותנת הרגשה שאתם משחקים בעולם עצום ורחב ממדים. כמובן שכל בניין, כל אבן וכל פינה במשחק הושחזו ונראים מדהים, אין דבר אחד מבחינה גרפית שנראה כאילו הזניחו אותו ואחרי כמה שעות משחק אתם כמעט ולא תתקלו בגליצ'ים גרפיים. בקיצור, הילדה הכי יפה בגן.