האם הכותר הבלעדי של קונסולות ה-PlayStation 4 שמתהלך על הקו הדק שבין משחק למעין סרט אינטרקטיבי שווה את זמנכם וכספכם? בואו לגלות
משחקים מבוססי נרטיב המאפשרים לשחקן לבחור כיצד תראה ההרפתקאה שלהם, הפכו לפופולאריים מאוד בשנים האחרונות. אבל בעוד שבדרך כלל המשחקים האלו קצת מרמים אותנו כי לרוב לא משנה אילו בחירות תעשו במהלכם, התוצאה הסופית לא תהיה מאוד שונה, או תמיד תוביל לבחירה סופית מצומצמת, סטודיו Quantic Dream החליט לקחת את סוג המשחקים הזה צעד אחד קדימה וליצור משחק שבו הבחירות שלכם באמת משנות את כל מהלך המשחק וסופו - וכך קבלנו את Detroit Become Human, ללא ספק המשחק השאפתני ביותר שהז'אנר ראה מאודו.
העלילה לוקחת אותנו לעיר Detroit שבמדינת מישיגן, ארה"ב של שנת 2038. זהו עתיד שלא מוצג בתור משהו עתידני מדי. למעשה עולם המשחק לא מאוד שונה מההווה שלנו למעט העובדה שכלי הרכב אוטונומיים לחלוטין, ושכמו שכיום לכולם יש סמארטפון ולרבים יש iRobot, בעתיד הזה לרוב האנשים יש בבית אנדרואיד, רובוט דמויי אדם בעל אינטליגנציה מלאכותית.
האנדרואידים נמצאים בכל מקום, הם עושים את עבודות הבית, הולכים במקומכם לקניות, עובדים בתור מוכרים, פועלים במפעל ועוד. ואז פתאום, משום מקום - הם מתחילים לפתח רגשות ומודעות עצמית.
באמצע המהומה הזאת אנו עוקבים אחר סיפורן של שלוש דמויות מרכזיות:
קארה היא אנדרואידית מסוג עוזרת בית, שמחליטה לשים סוף לאלימות של הבעלים שלה כלפי הבת הקטנה שלו, אליס, לוקחת אותה ובורחת עמה מהבית.
מרקוס הוא אנדרואיד אבטיפוס של מטפל אישי, שבשל מאורעות מסויימים מוצא את עצמו מנהיג את קבוצת התנגדות האנדרואידים שמנסים להשיג זכויות והכרה מצד בני האדם, שכמובן מתייחסים אליהם בתור חפץ ולא בתור ישויות עם רגשות ובינה.
קונור, הדמות האחרונה, הוא אנדרואיד מסוג בלש משטרתי, שנשלח ע"י חברת CyberLife, היצרנית של האנדרואידים, לשתף פעולה עם המשטרה כדי לגלות מדוע האנדרואידים יוצאים מכלל שליטה.
המשחק עושה רוטציה בין שלוש הדמויות שהעלילות שלהן מתקיימות במקביל, ולפעמים אפילו מתנגשות, אבל מרגישות שונות לגמרי אחת מהשנייה.
העלילה של קארה היא קצת כמו משחק אימה השרדות. אתם ממש מרגישים איך היא ואליס לבד בעולם, לא יודעות על מי לסמוך ועל מי לא. הבחירות שתעשו יקבעו את העתיד שלה ושל אליס.
הסיפור של מרקוס ייקח אתכם למסע שלו להקמת קבוצת ההתנגדות, הכוללת את הגדלת כמות האנדרואידים בקבוצה, השגת אספקה, והשפעה על דעת הציבור. המשחק איתו מרגיש יותר כמו סרטי פעולה, כי ידרוש מכם לא פעם לפרוץ למקומות ולצאת מהם בשלום. הבחירות שתעשו עבורו הן המשמעותיות ביותר עבור עתיד האנדרואידים.
קונור, הדמות האחרונה והמעניינת ביותר לדעתי, הוא אנדרואיד שאפתן שרוצה תמיד לסיים את המשימה שלו. הוא מצוות לבלש אנושי וזועף בשם האנק שלא ממש חובב אנדרואידים, וקונור צריך לזגזג בין פיתוח יחסים עם שותפו החדש, לבין פתרון של תקריות מוות שהתרחשו ע"י אנדרואידים, מה שיישלח אתכם לחקור זירות פשע במטרה להבין מה גרם לתוכנה של האנדרואידים להשתבש.
שלא כמו משחקים אחרים בז'אנר, לכל בחירה שלכם באמת יש כובד ומשמעות. בתור קונור, תצטרכו להחליט איך להתנהל מול האנק, האם להיות רגיש אליו או להתנהג כמו מכונה קרה שמנסה לסיים את המשימה בכל מחיר.
בתור מרקוס, האם תרצו להשיג את החופש שלכם בכל מחיר, כולל שימוש בטרור? או שמא תנסו להשפיע על הציבור ולהשאר על מסלול פצפיסטי?
עם קארה כל בחירה שלכם יכולה להוביל לתפיסתה שלכם ושל אליס, כך שתצטרכו לבחור בזהירות על מי לסמוך וכיצד לפעול.
כמות הסצנות השונות שתקבלו בהתאם לאותן בחירות פשוט בלתי נתפשת. עד כמה בלתי נתפשת? סיימתי את המשחק פעמיים, ואז הלכתי ליוטיוב, וגיליתי להפתעתי כל כך הרבה סצינות שונות שבכלל לא ראיתי, או שהתנהלו אחרת ממה שהיו אצלי, שזה באמת מטורף.
כדי לעקוב אחר כל הבחירות שלכם, המשחק מציג דיאגרמה בסוף כל שלב שמציגה את הבחירות שעשיתם לאורכו, ותוכלו לאחר מכן מן התפריט לגשת לנקודה מסויימת ולשחק אותה מחדש אם תרצו.
ולמרות הסקאלה של המשחק, שהופכת אותו לכל כך ייחודי, יש לציין שהכתיבה במשחק לא בדיוק תזכה את Quantic Dream בפוליצר. הדיאלוגים די בנאליים, ברובם לפחות. והמסר מאחורי המשחק ברור כשמש, ולא ממש ישאיר לכם נקודה למחשבה. כן, בני אדם שונאים את כל מי ששונה מהם, ותמיד ירוצו להאשים אותו בכל הצרות שלהם בחיים. זה לא ממש חדש. זה לא שלא תמצאו את עצמכם מתחברים לדמויות או מתרגשים מהעלילה, אבל הטקסטים קצת פשוטים. מה שמפצה על כך זה המשחק הנהדר של השחקנים האנושיים שמאחורי הדמויות, וטכנולוגיית תפיסת הפנים שהופכת את המשחק לאחד הריאליסטיים שקיימים בשוק.
בנוסף, המשחקיות, ובכן, מורכבת ברובה מקבלת החלטות, תשומת לב לפרטים בשלב שיאפשרו לכם לפתוח דרכים שונות לפתור מצבים שונים, ו-הרבה מאוד Quick time events. חוץ מרפלקסים שידרשו מכם ללחוץ על הכפתורים הנכונים בזמן הנכון, אין כאן כאמור ממש משחקיות. אפשר לקרוא למשחק סרט אינטרקטיבי מאוד אם תרצו, אבל אם אתם מהאנשים שצריכים רק אקשן טהור, ועלילה פחות מעניינת אותם, זה פחות יתאים לכם. לכל הפחות המשחק ממש מתאמץ - למשל כשאתם משחקים בתור קונור, הוא יכול להשתמש בתוכנה שלו כדי לשחזר את הארועים בזירת פשע. אז נכון שאין שם שום דבר מאתגר, אבל זה עדיין נראה ממש מגניב.
אז לסיכום, Detroit Become Human הוא ללא ספק אחד המשחקים המיוחדים יותר של השנה. כמות האפשרויות והבחירות השונות שתוכלו לעשות פשוט בלתי נגמרת, כך שאני לא אתפלא אם תמצאו את עצמכם משחקים במשחק יותר מפעמיים. הכתיבה שלו אמנם לא וואו, אבל המשחק כמשחק פשוט מדהים, אז אם אתם בעלי פלייסטישן לגמרי שווה לכם לנסות.
סבטה ס. היא מפתחת אתרים וגיימרית בנשמה, אתם מוזמנים לעקוב אחריה בערוץ היוטיוב שלה GameGems
