ממשק – אותה אדרת בשינוי גברת
הדור הראשון של שעון הגיר הגיע עם אנדרואיד לכל דבר שעליו היה מולבש הממשק של סמסונג. לא כך המצב כאן, כאשר הגיר פיט מגיע עם Tizen, מערכת הפעלה מבית סמסונג, שעליה מולבש ממשק שנראה בדיוק כמו הממשק הקודם. אז למה השינוי? תלוי את מי תשאלו. סמסונג טוענים שהשימוש ב-Tizen לעומת אנדרואיד מאפשר חיי סוללה משופרים בהרבה. דעה אחרת יכולה להיות שסמסונג מספיק גדולה כדי להתחרות בגוגל ובאנדרואיד ישירות ומנסה לנתק את הכבלים שקושרים את החברות אחת לשנייה ולספק מערכת הפעלה משלה. האמת? שתי האפשרויות נראות לי נכונות באותה מידה.
אבל בואו ונתחיל מההתחלה. אם קראתם את הביקורת על הדור הראשון של הגיר, הממשק לא יפתיע אתכם. מדובר באותו ממשק כמעט באופן גורף, כאשר מה שהשתנה זה שיטת הניווט. בכל תפריט יש חץ "אחורה" שמאפשר לחזור למסך הקודם, שזאת מן הסתם שיטה הרבה יותר אינטואיטיבית מאשר גלילה למעלה או הצידה או מה שלא היה קודם.
המסך הבאמת יפה ומוצלח של הגיר סובל מבעיה קשה במיוחד, שהיא הגודל הקטן שלו. זה אולי נראה טוב על היד, אבל מסך קטן אומר שפחות מידע יכול להופיע בכל רגע נתון, וכאשר מדובר במכשיר שכל מטרתו היא להציג מידע על היד זאת בהחלט בעיה. התראות מהמכשיר, שהן בעיניי התכונה העיקרית והמעניינת בשעונים חכמים, פשוט נראות לא טוב, בין אם מדובר בגלישת שורה כל שתי מילים או פורמט "שבור" מאפליקציות שהן לא של סמסונג, זה פשוט לא עובד חלק. עדיין אפשר להבין את התוכן, בין אם מדובר בוואטסאפ, ג'ימייל ועוד, אבל אם שלחו לכם תמונה או שאתם מעוניינים באמת לקרוא יותר משתי מילים זריזות אתם תאלצו לפנות למכשיר שלכם.
הממשק הראשי מחולק לתפריטים שונים וניתן לשנות את סדר ההופעה שלהם לטובת נוחות המשתמש. אחרי שהגדרתי את התפריטים השונים להופיע כמו שאני רוצה, השימוש אכן נעשה נוח יותר והגליליות האינסופיות שנובעות מגודלו הקטן של המסך פחתו לגלילות קצת פחות אינסופיות.
הייתי מגדיר את הממשק של השעון כסביר מינוס. הוא עושה את העבודה אבל הקונספט שלו מרגיש מיושן. לדפדף בין דפים כדי להגיע להגדרה או תפריט ספציפי מרגיש לי יותר כמו הטלפונים של פעם מאשר מכשיר שמתיימר להיות "סמארט". חייבת להיות דרך טובה יותר.
אתם בטוחים שזה שעון חכם?
הגיר המקורי הגיע עם סט תכונות "מלא": היה ניתן להוציא ולענות ממנו לשיחות; היה ניתן לשמוע ממנו מוזיקה; היה ניתן לצלם ממנו והיה ניתן לשלוט על מכשירים באמצעות עינית אינפרא אדום. הגיר פיט הוא גרסה הרבה יותר מצומצמת של שעון חכם. למעשה הגיר פיט הוא מסך עם בלוטות', GPS, חיישן תאוצה ורטט. זהו. אין לו רמקול פנימי, אין לו מצלמה, אין לו אינפרא אדום. באמת מדובר רק במסך, סוללה וחיישנים בסיסיים. את האמת? אני לא בטוח שזה לא מספיק.
כל התכונות אשר הציג הגיר הראשון (ואגב נמצאות גם בדור החדש, ה-Gear 2), לא היו מדהימות בלשון המעטה. המצלמה הייתה חביבה, אבל לדבר דרכו או להאזין באמצעותו למוזיקה הייתה חוויה לא מדהימה. מה גם שזה עשה שמות בחיי הסוללה שלו. הגיר פיט מגיע בגישה אחרת וגם לקהל משתמשים קצת שונה. הוא מוכוון יותר לניטור פעילות מאשר להיות פשוט שעון חכם. הבעייה היא שגם את זה הוא לא עושה בצורה טובה.
אז כן, ניתן לעקוב דרכו אחרי מסלול הריצה שלכם והוא יעקוב אחרי מיקומכם באופן עצמאי באמצעות חיישן ה-GPS שלו. בפועל מצאתי שהדיווח על המיקום היה לא מדוייק בעליל כאשר הוא "זייף" לי בין עשרות למאות מטרים (נעזרתי בתוכנת ה-S Health על מכשיר ה-S5 בתור בקרה). חיסרון נוסף ולא קטן זה שהוא גם לא מסנכרן את עצמו לתוכנת ה-S Health במכשיר הטלפון באופן אוטומטי, אלא רק באופן יזום. זה פשוט מגוחך בעיניי ואני מקווה מאוד שמדובר רק בטעות אנוש שתתוקן עם גרסה עתידית.
מד הדופק של המכשיר עובד דווקא לא רע בכלל, כל עוד אתם עוצרים, מסובבים את השעון כך שהחיישן שיושב בחלק האחורי שלו יישב בדיוק על פרק היד שלכם ומחכים כמה שניות. לא בדיוק הסטנדרט שהורגלתם אליו ממדי דופק רציניים יותר.
אגב, כמו עם הגיר הראשון, ניתן להשתמש בשעון כמעין אביזר אבטחה, ולהגדיר שכאשר הוא יוצא מטווח חיבור למכשיר שלכם, המכשיר יינעל עם PIN. זה דווקא שימושי ומאוד נחמד ויכול לתת עוד איזה שהוא מימד של אבטחה מועטה. ניתן גם לקבוע PIN לשעון עצמו, בדומה למסך נעילה במכשיר חכם.
כמו בדור הראשון, השעון מגיע עם אפשרות להדלקת מסך אוטומטית כאשר המכשיר מזהה תנועה של פרק היד, רעיון נחמד שעדיין עובד רע. בפועל המסך יידלק לכם לא רק כאשר תרצו להתסכל עליו ולעתים לא יידלק לכם באופן אוטומטי שכן תרצו להתסכל עליו. חיישן תנועה באביזר כל כך קטן שמחובר לפרק היד שלכם היא בהחלט לא הדרך הטובה ואחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לכבות את האפשרות הזאת כדי לחסוך חיי סוללה.
אגב, חי הסוללה של המכשיר הם מרשימים ביותר, כאשר הצלחתי להוציא בין ארבעה לחמישה ימי עבודה מהשעון בשילוב בין פעילות רגילה ופעילות של ניטור קבוע.
תסתכלו בקנקן ולא בתוכו
הגיר פיט הוא גאדג'ט נהדר כל עוד אתם לא מנסים להשתמש בו. הוא יותר מנאה בעיניי כאשר עיצובו והמסך שלו באמת מרשימים. הבעיה שלו היא כפולה: סמסונג עדיין לא סגורים על מה בדיוק שעון חכם אמור לעשות וגם את המעט שהוא כן מנסה לעשות הוא פשוט עושה לא טוב. מה זה עוזר לי שהמכשיר מציג התראות אם הן מוצגות בצורה גרועה? מה זה עוזר לי שהוא יכול לנטר אחרי פעילות גופנית כאשר הוא עושה זאת בצורה לא מדוייקת?
הייתי מאוד שמח לכתוב לכם שסמסונג הצליחו לעלות על הנוסחה של השעונים החכמים אבל למען האמת הם לא התקדמו ולו במעט לכיוון הזה מאז הדור הקודם. לפחות החומרה שלו היא מצויינת, כך שאם בא לכם לקנות סמל סטטוס לא שימושי ב-1,000 שקלים, לכו על זה. כל מי שמחפש אביזר חכם שילווה באופן חכם את המכשיר החכם שלו, יהיה חכם אם יחכה לפחות לדור הבא. לצערי, עדיין אין מה לחפש כאן.
|