גודל זה לא הכל (אבל זה הרבה)
המסך הוא ללא ספק גולת הכותרת בסדרת הנוט של סמסונג, לכל הפחות הוא התכונה הכי בולטת במכשיר. סמסונג הצליחה לבצע כאן אותו פלא טכנולוגי שהצליחה לבצע במעבר בין הגלקסי S3 לגלקסי S4 והנוט 3 מציג מסך בגודל מגוחך של 5.7 אינץ', כ-0.2 אינץ' יותר מהנוט 2, אך איכשהו מצליח להיות יותר קטן במידותו הכלליות. שוב, אני מסיר את הכובע בפני מהנדסי סמסונג על כך.
כמו בגלקסי S4, המסך הוא Super AMOLED+ ברזולוציית Full HD (או כ-1920 על 1080 פיקסלים), אך גודלו הגדול מוביל לכך שצפיפות הפיקסלים היא "רק" 386 PPI, שזה עדיין נתון מרשים ביותר לעומת 267 PPI שהציג הנוט 2, אך פחות צפוף ממסכי יותר קטנים כמו של הגלקסי S4, ה-HTC One ודומיו. יחד עם זאת, הרזולוצייה הגבוהה יותר ממספיקה בעיניי והמסך הוא חד וברור גם בקריאה של טקסט קטן.
אם אתם עוקבים אחרי הביקורות שלי, זאת לא הפתעה שאני מעדיף באופן אישי את מסכי ה-AMOLED שסמסונג משתמשת בהם למכשירי הדגל שלה. אך הפעם, אני לא כל כך בטוח. כן, יש למסך הזה ניגודיות נהדרת וחיי הסוללה עדיפים לעומת LCD, אך משהו במסך הזה לא מרשים. הבהירות מצויינת, צפייה תחת אור שמש ישיר היא סבירה, הצבעים אמנם רווים מדי, אך זה לא חריג למסכי AMOLED, אך יש משהו במסך הזה שפשוט גורם לו לא להראות מדהים, אלא רק ממש טוב. כמובן שאלו צרות של עשירים, זה עדיין מסך נהדר שללא ספק מהווה שיפור אדיר לעומת הנוט 2, אך הוא לא עומד באותה קטגוריה מבחינתי עם המסכים הטובים שתמצאו במכשירים כמו HTC One, LG G2, או אפילו הגלקסי S4. כנראה הצפיפות היותר נמוכה הנובעת מגודל המסך הגדול באה לידי ביטוי כאן.
חשוב לציין שהמסך מגיע מחופה ב-Gorilla Glass 3 ושהרגישות למגע שלו היא גבוהה ביותר, אפילו אולי גבוהה מדי. סמסונג צירפו כאן את אותו מצב "עבודה עם כפפות" שקיים ב-S4, מה שמעלה משמעותית את רגישות המסך אך ניתן לביטול בהגדרות.
בשורה התחתונה מדובר במסך טוב מאוד, עם זווית צפייה טובות, בהירות גבוהה וחדות מרובה. חסרונותיו הם צבעים רווים מדי (אך זהו ללא ספק עניין סוביקטיבי לחלוטין) והעובדה שגודלו הרב גורם לצפיפות שלו להראות קצת פחות מרשימה לעומת שאר מסכי ה-Full HD בקטגוריה, אך לא הייתי קורא לזה חיסרון משמעותי בכלל.