לקחנו לסקירה מערכת מחשב מתקדמת לגיימינג שלא דומה לאף אחת אחרת – ה-Beast Canyon NUC של אינטל הוא שילוב מעניין של רכיבים מעולם המובייל והמחשבים הנייחים
ענקית השבבים אינטל אוהבת להתנסות עם קונספטים לא שרגתיים עבור המחשבים שהיא מוציאה לקהליה השונים. הרבה מאותם המחשבים נופלים תחת קטגוריה בשם NUC או Next Unit of Computing. את המונח NUC רוב קהל המשתמשים מכיר בעיקר בזכות אותם מחשבים קוביתיים זעירים אשר משרתים היום רבים בעיקר בעולם.
הרעיון שמאחורי מחשבי ה-NUC הזעירים הוא פשוט למדי. אלו מחשבים בעלי חומרה שתמצאו במחשבים ניידיים טיפוסיים. ישנו לוח אחד או שניים אשר מכילים את המעבד, הזיכרון ואמצעי האחסון, וצדדי הקוביה השונים מכילים את כל הממשקים אליהם יכול המחשב להתחבר כמו מסכים, ציוד היקפי ורמקולים.
היתרון הברור של מחשבי ה-NUC הטיפוסיים הוא הגודל הקומפקטי והעובדה שהם שקטים למדי. מכיוון שישנו שימוש במעבד המיועד לרוב למחשבים ניידים ובשל כך מגיע במעטפות חום נמוכות מאפשר לכל העסק הזה להיות קטן ושקט עם גוף הקירור הפנימי. מחשבי ה-NUC קטנים מספיק בשביל לשבת מתחת למסך או אפילו מאחוריו אם התקן התליה שלו (תקן VESA) פנוי.
אמנם, לא תמיד מחשבים העונים לשם NUC נראים כה קטנים וחמודים. לעיתים אינטל אוהבת להתנסות עם תצורות יוצאות מהרגיל על מנת לשרת גם קהלים שונים. לדוגמה, ה-Hades Canyon NUC של אינטל הוא שיתוף פעולה לא שגרתי בין אינטל לבין AMD (מי היה מאמין, הא?) על מנת לייצר מכונת גיימינג קומפקטית שעושה שילוב בין מעבד זריז לבין ליבה גרפית חזקה שכוללת זיכרון HBM. מחשב זה באופן טבעי כלל גם גמישות בתאימות לאמצעי האחסון השונים וכל מה שבדרך כלל נהוג לראות עם מוצר גיימינג מתקדם כמו נורות LED ואסתטיקת גיימינג כללית.
על אף שלא התמזל מזלנו להביט במוצר הבא עוד כשהיה טרי, אנחנו שמחים שיש לנו הזדמנות לעשות זאת כעת, שכן אינטל עשויה לגרום לו להמשיך ולהיות רלוונטי עם שדרוגים חשובים גם בעתיד.
זוהי היצירה האחרונה של אנשי אינטל – ה-Beast Canyon NUC. לא מדובר כאן במארז חיצוני של כרטיס מסך המתחבר ללפטופ, אלא במחשב גיימינג שלם. הדגם המדויק של מחשב זה הינו NUC11BTMi9. זו סדרה 11 של מחשבי NUC והוא מכיל ספציפית מעבד Core i9, כאשר קיימת גרסה עם Core i7.
אורכו של מחשב זה הינו 35 סנטימטרים. גובהו 19 סנטימטרים ועוביו 12 סנטימטרים. החלק הקדמי מכיל את הגולגולת שמשתמשי אינטל מכירים עוד מאז עידן Skulltrail של ערכות השבבים לתושבת LGA775 ב-2008. סמל זה מזוהה עם אוברקלוקינג וגיימינג באינטל.
קדמת המארז מכילה צמד כניסות USB במהירות 10Gbps, יחד עם קורא כרטיסים ויציאת אודיו. כאן נמצא גם את כפתור ההפעלה.
כך המחשב נראה כאשר פותחים אותו מהצד. המארז הצר והארוך מכיל גג על ציר מסתובב ולו שלושה מאווררים. ארבעה מרכיבים הופכים את מחשב הגיימינג הלא-שגרתי הזה לאפשרי:
- ספק כח קומפקטי בתקן SFX ובהספק של 650W
- כרטיס פריסה לממשקים השונים
- כרטיס מחשב המכיל את המעבד, הזיכרון והאחסון
- כרטיס מסך (אופציונלי) המשרת האצה גרפית לגיימינג
מלבד הכרטיס הפורס, כל הרכיבים שאתם רואים כאן ניתנים להחלפה ולשדרוג עתידי.
לאחר הסרת כרטיס המסך שהגיע עם ערכת הבחינה (מדגם RTX 3060 דרך אגב), אך נראה איזור כרטיס המעבד של אינטל. זו למעשה הליבה של מחשב הגיימינג הזה ומה שגורם לתצורה המיוחדת לעבוד. באיזור המאוורר של כרטיס המסך ישנה תעלה המכוונת את האוויר הנכנס מגב המארז. אותו אוויר עובר דרך גוף הקירור של הכרטיס ויוצא למעלה. ממשק ה-PCI-Express X16 הכחול הינו בתקן 4.0 הודות לשימוש בארכיטקטורת Tiger Lake בדור ה-11 של כרטיס המעבד.
כך זה נראה לאחר הסרת כרטיס הליבה. ניתוק המחברים השונים לא היה נעים במיוחד, אך צריך להבין שיש לכרטיס הליבה תפקידים שונים. הוא צריך לקבל את כבל ה-USB מקדמת המארז, אנטנות ל-WiFi וחיבורי מאווררים לניטור מתקרת המארז וכח מספק הכח.
ספק כח של 650W הוא בחירה טובה למדי. מדובר באחד ההספקים הגבוהים שקיימים לתקן SFX של ספקי הכח. טכנית, אין בעיה כלל לתת כח לכרטיסי מסך חזקים למדי במחשב זה דוגמת Radeon RX 6800 או Geforce RTX 3070. אפשר גם יותר, אם ממש תרצו.
הממשקים האחוריים של כרטיס המעבד כוללים שש יציאות USB במהירות 10Gbps, צמד ממשקי Thunderbolt 3 ב-Type-C, כניסת רשת במהירות 2.5Gbps ויציאת HDMI למסך.
כך מערכת המחשב השלמה נראית בצד האחורי של המארז לאחר הסרת דלת הצד. ישנו חור המאפשר גישה להוצאת כרטיס המעבד, כמו גם איוורור לספק הכח.
כרטיס המעבד עצמו הוא החלק המסקרן של מחשב ה-Beast Canyon NUC. הרעיון של מחשב על גבי כרטיס PCI-Express אינו רעיון חדש, אבל הרעיון להנגיש מוצר שכזה עם גיימרים הוא בהחלט רענון מעניין.
שמנו לב כי אינטל שמה דגש על קלות ההתעסקות עם מחשב ה-Beast Canyon NUC? הסרה של כל רכיב נעשית בקלות ועם אלמנטים מכאניים בסיסיים. שני ברגים החוצה ואנחנו מקבלים גישה על איזור הליבה. על גבי המעבד עצמו צמוד קירור דק שעושה שימוש בצינורות בשביל להעביר חום לאיזור שכולו מניפות נחושת. מימין ומשמאל לאיזור המעבד ישנם שלושה ממשקי M.2 לכונני SSD, כאשר מראש מותקן כרטיס רשת אלחוטי מסוג WiFi 6E AX210 במהירות 2.4Gbps. גוף הקירור השחור במרכז התמונה יושב על מערכת יצוב המתח למעבד. הכח לכרטיס זה מגיע ממחבר 8PIN מספק הכח, אותו אחד שתפגשו בלוחות אם עבור תושבת המעבד.
הצד הימני של כרטיס המעבד מכיל גם חיבורי USB למארז, כפתור הדלקה מובנה ומחבר לכפתורי מארז.
בשל היותו קומפקטי, כרטיס המעבד עושה שימוש בזיכרון מערכת מסוג SODIMM DDR4, כזה שאפשר לפגוש במחשבים ניידים. שני החריצים הקיימים כאן מתאימים לזיכרון בתצורה דו-ערוצית עד לנפח של 64GB. את ערכת המחשב הזאת קיבלנו עם זיכרון מסוג HyperX IMPACT במהירות 3200 ובתצורה של 2x8GB.
המאוורר שמספק אוויר לאיזור המעבד מספק גם קירור לכונני ה-SSD שמותקנים על גבי הכרטיס. אנחנו לא בדיוק בטוחים מה עלינו לחשוב על עדיפות הקירור שבעיצוב הזה. נראה כי גופי הקירור לכונני ה-SSD מקבלים חשיבות קצת רצינית מדי על חשבות זרימת האוויר מהמאוורר דרך אותן מניפות נחושת. במידה ולא משתמשים באמצעי אחסון נוספים, גופי הקירור הללו ניתנים להסרה וכך נמליץ לעשות.
הדרך של אינטל לדאוג שהמאוורר יקבל אוויר טרי מבחוץ פשוטה ומסורתית (מי זוכר את הקונוסים מפלסטיק למאווררי מעבדים במחשבים שולחניים?).
הצעת ההגשה של אינטל עבור מחשב זה הייתה עם כרטיס מסך מדגם GeForce RTX 3060 אבל אנחנו ביצענו שדרוג לרמת ביצועים מעט גבוהה יותר והתקנו בו Radeon RX 6700 XT.
מבלי להרחיב יותר מדי, בואו וניגש להתנהגות המכונה כאשר הכל דולק.
מערכת המחשב הגיעה עם מערכת ההפעלה חלונות 10 כבר מותקנת. נזכיר שוב כי מדובר במחשב שיצא אל השוק באוגוסט, אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
זה הוא חלון ה-CPU-Z שאנחנו רואים במערכת ההפעלה. זיהוי דגם המעבד אינו מדוייק, אך גם לא שגוי במיוחד. אינטל קוראת למעבד זה Core i9 11900KB אך לא מדובר בגרסה שונה של המעבד השולחני Core i9 11900K אותו הכרנו מוקדם יותר השנה. מדובר למעשה במעבד Core i9 11980HK ממשפחת Tiger Lake. בשונה מהמעבד השולחני המיוצר בתהליך 14 ננומטר, מעבד זה מיוצר בתהליך המתקדם יותר 10nm SuperFin.
מעבד זה מכיל 8 ליבות ו-16 נימים הודות לטכנולוגיית ריבוי הנימים HyperThreading. מעטפת החום המוגדרת של המעבד היא 65W וזו צריכת החשמל שלו בפועל בעומס ממושך.
נפתח את מבחני הביצועים בהבהרה – זה לא מעבד Core i9 11900K, פשוט כי מגבלת החום וצריכת החשמל שונה באופן משמעותי. ביצועי הליבה הבודדת של ה-Core i9 11900KB בריאים למדי, אך בביצועים רב ליבתיים מדובר כאן בהבדל של כ-30 אחוזים.
מערכת בחינות כרטיסי המסך שלנו משתמשת כיום ב-Ryzen 7 5800X של AMD, מעבד שעד לא מזמן נחשב לתחרותי במיוחד בגיימינג. גם כיום מדובר במעבד מהיר והוגן ויש לנו נתונים בריאים של בחינה איתו. לכן, בשביל להבין היכן נמצא ה-Core i9 11900KB לעומת מעבדים שולחניים, אנחנו מוצאים בו נקודת רפרנס לא רעה כלל. הוספנו לכך את אחד המעבדים הפופולריים בקרב גיימרים בפלטפורמת אינטל לאחרונה, ה-Core i5 11400F.
ישנו כמובן הבדל בזיכרון המערכת כאשר המערכת השולחנית עושה שימוש בערכת G.Skill DDR4-3600 CL16 באותו הנפח של 16GB.
במשחק AC: Valhalla אנחנו שמים לב שהיכולת של 5800X להפיק כמות מירבית של פריימים לשניה גבוהה בצורה יחסית משמעותית. אמנם, ברגע שהעברנו יותר עומס לכיוון כרטיס המסך, ההבדל הצטמק באופן מכובד.
במשחק Horizon Zero Dawn ביצועי המערכות היו דומים מאוד. טכנית, מערכת המבוססת 5800X הביאה ביצועים טובים יותר, אך לא באופן משמעותי כלל.
ב-Overwatch שתלוי באופן מכובד במעבד בסיטואציה זאת, ביצועי המעבדים המשיכו להיות דומים למדי עם יתרון קל ל-5800X ברזולוציית 1080P. בשימוש רזולוציית 1440P כמעט ולא הובחן הבדל ביצועים כלל.
במשחק המירוצים Dirt 5 אפשר לראות ביצועים זהים ב-1080P ועדיפים במעט ב-1440P למערכות של אינטל.
Metro Exodus Enhanced ממשיך להמחיש את חשיבות העומס הגרפי לעומת העומס של המעבד בהפקת כמות גבוהה של פריימים לשניה בהגדרות קלות. ביצועי 5800X ב-1080P זהים הודות לעומס הגרפי האדיר של כותר זה, וביצועי המערכות ב-1440P פרקטית זהים גם כן.
הנה דוגמה נוספת שממחישה שגיימינג תחרותי הוא דבר שלעיתים זקוק למעבד חזק. ברזולוציית 1080P מערכת ה-5800X הביאה לביצועים גבוהים יותר. תחת רזולוציה של 1440P עם עומס גרפי כבד המצב התאזן משמעותית. אמנם, מערכת אינטל לא תמיד התמודדה עם עומסים שונים שהובילו לכמות FPS מינימלית נמוכה.
פרודוקטיביות היא לא המטרה העיקרית של ה-Beast Canyon NUC אך מעבד זה בהחלט יכול להשתתף במטלות כבדות. במהירות רינדור של סצנה בתוכנת בלנדר לתלת מימד, ה-Core i9 11900KB היה מהיר בערך כמו מעבד Core i5 11600K שולחני. תדר הפעולה בפועל לאורך כל הרינדור עמד על 3.4-3.6GHz ולכן התוצאה הגיונית למדי. כמובן שאין מה להשוות מעבד זה לכל מעבד שולחני בעל שמונה ליבות משלושת הדורות האחרונים.
מבחן רינדור נוסף קצר משמעותית הוא זה של-Cinebench R20. כאן נמצא המעבד בין Core i5 11400F לבין Ryzen 5 5600X.
למשך שניות בודדות כאשר מתחיל לעבוד המעבד על מטלה כבדה, הוא עולה לתדר גבוה משמעותית של 4.5GHz ומשם יורד לאיזור 3.6GHz במאמץ הממושך. זאת, בשל אלגוריתם האצה שמאפשר לו לטפס עד 109W ולחזור מהר ל-65W שזאת מעטפת החום הקבועה שלו במאמץ.
חשוב לנו לציין שטמפרטורת עבודה נמוכה במיוחד היא לא העדיפות של אינטל עם כרטיס המעבד. הוא מגיע ל-100 מעלות צלזיוס בתוך שתי שניות עם מאמץ גדול ונשאר בטמפרטורה הזאת למשך כמה שניות נוספות. משם, טמפרטורת המעבד יורדת בהדרגה ובמאמץ לטווח שבין 75 ל-85 מעלות צלזיוס.
במונחים של מחשבים שולחניים זה חמים למדי, אך במונחים של מחשבים ניידים לגיימינג מדובר בטווחים סבירים.
ניתוח מבחני הביצועים וסיכום
נתחיל מהחלק הטכני של מערכת ה-Beast Canyon NUC. השילוב של כרטיס המעבד יחד עם כרטיס מסך מתקדם ברמת Radeon RX 6700 XT הראה שלעיתים ביצועים דומים לביצועי מערכת מחשב שולחנית מודרנית וזה דבר שאי אפשר להגיד על כל NUC שיצא עד כה. כמובן שבעומסים תלויי מעבד לא היה קרב צמוד כלל, אך בעידן בו גיימינג תלוי בעיקר ביכולת של כרטיס המסך לתפקד בעומס אמיתי צריך לשים דברים בפרופורציה.
ה-Core i9 11900KB הוא מעבד הדור הקודם, וכאן אנחנו נתייחס לפיל שבחדר. על אף שמחשב זה הושק רק הקיץ, מעבד Alder Lake בדור ה-12 של המחשבים השולחניים הראו שאינטל מסוגלת לבצע קפיצת ביצועים אדירה ביכולות הליבות שלה עם מוצרים כמו ה-Core i5 12600K למשל.
לכן, עבורנו ועבור השוק כולו, לא מדובר במוצר עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר במעבדי X86. זה דבר שמוביל אותנו לחלק הפילוסופי של השקת המחשב הזה.
ברור לנו שאינטל לא מחפשת לכבוש את השוק עם מוצרים כמו ה-Beast Canyon NUC. ברור לנו שמוצר כזה נולד גם כי מהנדסי אינטל אוהבים להראות את שרירי ההנדסה שלהם ולצאת עם פתרונות לא קונבנציונליים מעת לעת. אנחנו אפילו יודעים כי קשה היום להגיד שבעבור נפח המארז הזה, מדובר במחשב הגיימינג החזק ביותר שתוכלו לרכוש פשוט כי עולם המארזים הקומפקטיים התקדם המון בשנים האחרונות.
אנחנו כן חושבים שהרעיון של שימוש בכרטיס מעבד יחד עם כרטיס פורס הוא מקורי בקונטקסט של מערכות גיימינג. סידור כזה הוא משהו שראינו במערכת קצה של שרתים, למידת מכונה ושאר שימושים שמחשבים קומפקטיים ומודולאריים הם רעיון טוב עבורם.
המעבד עצמו לא יושבת בתושבת LGA כמו מעבדים שולחניים ולכן לא מיועד להחלפה לבד. אמנם, כל כרטיס המסך כן יכול להיות מוחלף באחד חזק יותר בעתיד ולקבל אליו רכיבים מהכרטיס הקודם. הבעיה היחידה היא שלא כל כך יהיה מה לעשות עם כרטיס ישן יותר. לא בדיוק מדובר ברכיב נפוץ שקל למכור.
ההתלהבות היא בעיקר הנדסית. זה מוצר שפותח על ידי מהנדסי אינטל מקצה לקצה והכוונה פה היא מאוד יחודית. על אף שאנחנו לא יודעים מה עתיד האביזרים הנלווים והשדרוגים עבור המחשב הזה, מאוד נשמח לראות אותו מקבל חיים חדשים כאשר מעבדי Alder Lake בדור ה-12 יקבלו כרטיס מעבד משלהם. כן יש כאן דברים לשפר. למשל, החיווט מעט מגושם ואנחנו חושבים שהמאווררים בתקרת המארז יכולים להסתדר עם כבל מעט ארוך יותר לשליטה, שכן הוא מעט קצר. כמו כן, שליפת כרטיס המעבד מצריכה החזקה של הכבלים שיוצאים מספק הכח בשביל למנוע חיכוחים רציניים.
בחומרי המרקטינג שלה עם השקת Core i9 12900K היא ציינה שהיא יכולה להגיע לעוצמת עיבוד של Core i9 11900K הפועל במעטפת של 250W עם שימוש של 65W בלבד עבור ה-12900K. אנחנו רוצים לראות את זה קורה בפועל. פלטפורמת המעבד והקירור מאפשרים למעבד לפעול במעטפת של 65W עם כרטיס המעבד. זה לא קריר ונעים, ולמען האמת גם לא כל כך שקט, אבל כיוונון של מעטפת חום ומאווררים היא דבר שאוברקלוקרים ושאפתני חומרה אוהבים להקדיש לו זמן.
כאמור, אנחנו לא מצפים שמחשבים אלו יהפכו לרבי מכר, אבל אנחנו מחבבים ומעריכים את ההנדסה שמאחורי הרעיון ואת המימוש של כרטיס פורס ממשקים אשר מגיע מכרטיס מעבד ראשי עבור גיימינג. אנחנו יודעים שהכרטיס הפורס הזה תומך ב-PCI-Express 4.0 ולכן אין כאן בעיה ממשית של תאימות לעתיד.[
נשמח לראות כיצד הקונספט של מחשב גיימינג קומפקטי ובר שדרוג יתפתח בשנת 2022 כאשר מעבדי Alder Lake צפויים לתפוס את מרכז הבמה ולהוות שיפור ביצועים משמעותי על מה שראינו עד כה, במיוחד בגיימינג. מי יודע, אולי הטוויסט הגדול יגיע דווקא מכיוון כרטיסי המסך לשם אינטל נכנסת בצורה דרמתית בקרוב.